ספק שירותי אינטרנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ספק אינטרנט או ספק הגישה לאינטרנט (ISP - ראשי תיבות של Internet Service Provider) הוא הגוף המאפשר למשתמש הקצה להתחבר לפרוטוקול TCP/IP המקשר בינו לבין רשת האינטרנט העולמית.

[עריכה] מרכיבי החיבור

לחיבור יש שלושה שלבים:

1. שלב הגישה, המתבצע בעזרת ספק ההולכה - בו מתבצע החיבור בין משתמש הקצה לבין ספק האינטרנט, בעזרת אחת הטכנולוגיות לחיבור: חיבור Dial-up, חיבור מהיר באמצעות כבלים או טכנולוגיית ADSL, וכן באמצעות פרוטוקולים רבים נוספים כדוגמת ISDN ו-Frame relay. החיבור יכול להיות באמצעות קו תקשורת ישיר בין הצרכן לספק או מיתוג מנות (x.25), ו-ATM (ר"ת של Asynchronous Transfer Mode) המאפשר קצבי תקשורת מהירים במיוחד.
2. שלב הניתוב, בו מופנה הצרכן לשירות שביקש.
3. שלב הקשר בין ספק שירותי האינטרנט של הלקוח לרשת האינטרנט.

[עריכה] בישראל

בישראל פועלות שתי חברות המספקות שירותי הולכה לאינטרנט: בזק והוט, ועוד כ-40 גופים וחברות המספקים שירותי אינטרנט. רוב הספקים נותנים שירותים רבים כמו: דואר אלקטרוני ושירותים נלווים כמו סינון דואר זבל ווירוסים, אחסון אתרי אינטרנט, ועוד.

שלוש ספקיות הגישה הישראליות הראשונות לאינטרנט היו דאטהסרב, אקטקום ואלרונט שקמו ב-1993.

בישראל פועל גם מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי (מחב"א), שמשמש כספק שירותי האינטרנט של המוסדות האקדמיים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• רשימת בעלי רישיון מיוחד למתן שירותי גישה לאינטרנט, באתר משרד התקשורת