ספרבה בניה

**ספרבה בניה**
**Сапарева баня**
סמל ספרבה בניה סמל ספרבה בניה	דגל ספרבה בניה דגל ספרבה בניה
	הגייזר במרכז העיר ספרבה בניה
	הגייזר במרכז העיר ספרבה בניה
מדינה	בולגריה
מחוז	קיוסטנדיל
ראש העיר	סאשו איבאנוב
שטח	79.72 קמ"ר
גובה	983 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	3,946 (15 במרץ 2024)
קואורדינטות	42°17′N 23°16′E / 42.283°N 23.267°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.saparevabanya.bg
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת בולגריה רגילה) סופיה פלובדיב וארנה בורגס רוסה פלבן סטארה זאגורה טורקיה יוון מקדונ.; הצפו.; סרביה רומניה הים; השחור; ספרבה בניה

סָפָּרֶבָה בניה (בבולגרית: Сапарева баня) היא עיר בדרום מערבה של בולגריה, בשטח מחוז קיוסטנדיל, הממוקמת על המורדות הצפוניים של הרי רילה, כ-15 קילומטרים מזרחית לעיר דופניצה. העיר מפורסמת במעיינות החמים אשר בשטחה ובגייזר הפורץ במרכזה. באזור שורר אקלים ממוזג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי ישוב מאורגן שנתגלו בסביבות העיר, מתוארכים לתקופת הברונזה המאוחרת, עידן הממלכה התראקית. בין השרידים נמצאו כלי נשק וכלי חרס מעוטרים וצבועים בשלל צבעים. שמו התרקאי של היישוב היה גרמניאה, על שם אל החום מהמיתולוגיה התראקית ובהתייחס לשפע המעיינות החמים אשר בסביבתו. בהמשך, נכבש המקום על ידי האימפריה הרומית והוקם במקום סנטוריום לאזרחים, חיילים מן השורה ואף קציני צבא בכירים. עם חלוקת האימפריה הרומית, נשלט האזור על ידי האימפריה הביזנטית, החל מהמאה ה-7 על ידי האימפריה הבולגרית הראשונה ואחר כך השנייה.

באמצע המאה ה-14 נכבש היישוב על ידי צבאות האימפריה העות'מאנית והשם בניה מאוזכר לראשונה בכתבים עות'מאניים מ-1570. במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), נכבש היישוב על ידי צבא האימפריה הרוסית ולאחריה הפך חלק מנסיכות בולגריה, מתוקף סיכומי קונגרס ברלין.

במרכז העיר, על תל ארכאולוגי עתיק מצויה כנסיית ניקולס הקדוש, אשר נבנתה במאה ה-12 ובעיר שתי כנסיות נוספות, כנסיית גאורגיוס הקדוש, שהוקמה במאה ה-18 וכנסיית המרטירים, שהוקמה ב-1859 בעיצומו של עידן התחייה הלאומית הבולגרית. מרבית האוכלוסייה ממוצא בולגרי, בני הדת הנוצרית אורתודוקסית.

החקלאות היא ענף מסורתי באזור ועיקר הגידולים הם ירקות ופרחי חממה. באזורים ההרריים יותר מגדלים צאן לבשר ולתעשיית מוצרי חלב. תעשיית התיירות תופסת נתח מרכזי מהתוצר המקומי הגולמי של העיר. עוד קיימות העיר חנויות למוצרי טקסטיל^[1]. בסמיכות לעיר חולף עורק מספר 4 של נתיבי התעבורה הפאן-אירופיים, המחבר את מערב אירופה למזרחה.