ספרות רומיות
ספרות רומיות הוא שמה של שיטת ספירה שמוצאה ברומא העתיקה, משם התפשטה לשאר חלקי העולם התרבותי של אז, עד אשר הוחלפה בשיטת הספרות ההודיות-ערביות בשל פשטותה ונוחות השימוש בה ביחס לשיטה הרומית.
כיום, הספרות הרומיות נותרו לשימוש בעיקר כאמצעי דקורטיבי, למשל בשעונים. בנוסף, הן מופיעות גם בטקסטים רשמיים כגון חוקת ארצות הברית, ובמרשמים רפואיים.
תוכן עניינים |
תיאור השיטה [עריכה]
השיטה מבוססת על הקבצה - כל מספר מיוצג כאוסף של סימנים, כאשר כל אחד מהסימנים מייצג כמות קבועה מראש, למרות שהיא כן תלויה במיקומו במספר. ערכו של המספר נקבע על פי סכום ערכי הסימנים המופיעים, כאשר חלק מהסימנים עשויים להיות מחוסרים מהסכום, בהתאם למיקומם במילה.
שיטת הספרות הרומיות מכילה שבעה סימנים שמקורם באלפבית השפה הלטינית:
- I = אחת
- V = חמש
- X = עשר
- L = חמישים
- C = מאה (מקורו במילה centum שפירושה מאה)
- D = חמש מאות
- M = אלף (מקורו במילה mille שפירושה אלף)
ערכה של כל ספרה נקבע לפי האות המסמנת אותה.
למספרים גדולים משתמשים בקו עליון מעל הספרה. קו עליון מעל ספרה רומית מסמל הכפלתה ב-1,000:
- V = 5,000
- X = 10,000
בכתיבת מספר, הספרות נרשמות משמאל לימין, מהגדולות לקטנות. אם מופיעה ספרה קטנה משמאל לספרה הגדולה ממנה, יש לחסר את הספרה הקטנה מהמספר הכולל. למשל:
- V מסמל את המספר 5.
- IV מסמל את המספר 4 - המספר 5 שמסומל על ידי V, פחות המספר 1 שמסומל על ידי I ומופיע משמאל ל-V.
- VI מסמל את המספר 6: כאשר I מופיע מימין ל-V, ולכן הוא אינו מחוסר מהמספר הכולל אלא מחובר אליו.
- 23 מסומן ב-XXIII שהוא צירוף של X+X+I+I+I.
מטרת החיסור היא לפשט צירופים: במקום לכתוב IIII עבור 4, די לכתוב שתי ספרות: IV.
השימוש בשיטת החיסור נעשה עבור הספרות הבאות: I יכול להופיע משמאל ל-V או ל-X. X יכול להופיע משמאל ל-L או ל-C, ו-C יכול להופיע משמאל ל-D או ל-M.
לדוגמה:
- 19 יסומן כך - XIX, כלומר עשר ואחריו 9
- 40 יסומן כך - XL , כלומר 10 שבא לפני ה-50, ולפי הנוסחה, היות שמדובר במספר ממעלה ראשונה יחסית לעשר, הוא יסומן בדרך הנקובה.
- 49 יסומן כך - XLIX
- המספר 2321 יכתב כך - MMCCCXXI
- והמספר 2449 כך - MMCDXLIX
בעת העתיקה השימוש בשיטת החיסור היה מקובל פחות מאשר בימינו, ועל כן לרוב השתמשו ב-IIII על מנת לייצג 4, ולא ב-IV, וכדומה. עד היום, כזכר לשיטת כתיבה זו, מוצגת בדרך כלל הספרה 4 על פני לוח השעון כ-IIII ולא בצורה ה"תקנית" IV.
טבלת המרה של ספרות רומיות [עריכה]
| רומי | מספר |
|---|---|
| אין[1] | 0 |
| I | 1 |
| II | 2 |
| III | 3 |
| IV או IIII | 4 |
| V | 5 |
| VI | 6 |
| VII | 7 |
| VIII | 8 |
| IX | 9 |
| X | 10 |
| XI | 11 |
| XII | 12 |
| XIII | 13 |
| XIV | 14 |
| XV | 15 |
| XVI | 16 |
| XVII | 17 |
| XVIII | 18 |
| XIX | 19 |
| XX | 20 |
| XXX | 30 |
| XL | 40 |
| L | 50 |
| LX | 60 |
| LXX | 70 |
| LXXX | 80 |
| XC | 90 |
| XCIX | 99 |
| C | 100 |
| CC | 200 |
| CD | 400 |
| D | 500 |
| DCLXVI | 666 |
| CM | 900 |
| M | 1,000 |
| MM | 2,000 |
| MMM | 3,000 |
| MV | 4,000 |
| V | 5,000 |
| X | 10,000 |
| L | 50,000 |
| C | 100,000 |
| D | 500,000 |
| M | 1,000,000 |
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ספרות רומיות, המרת ספרות רומיות לשיטות מתמטיות שונות
- המרה מספרות רומאיות לדצמיליות ולהפך, מחשבון המרה מספרות רומאיות לדצמיליות ולהפך
הערות שוליים [עריכה]
- ^ בשנת 725 לערך, הוצע על ידי בדה ונרביליס או אחד מעמיתיו להשתמש באות N עבור 0
| ספרות | ||
|---|---|---|
|
| בסיסי ספירה | ||
|---|---|---|
|
