ספרות ההיכלות והמרכבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים מיסטיים שחוברו כנראה בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה בארץ ישראל. זהו הזיהוי המקובל; אך יש המאחרים גם למאה השביעית או השמינית.‏[1]. זהות המחברים אינה ידועה, ורוב החיבורים הם פסאודו-אפיגרפיים. החיבורים מנוסחים כאילו שנכתבו על ידי מספר תנאים ואמוראים המוזכרים בשמותיהם.

שמותיהם ותוכנם[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיבורים נקראים בשם זה משום שבשמות רבים מהם מופיע המונח היכלות - כדוגמת "היכלות רבתי" ו"היכלות זוטרתי" - או מרכבה - כדוגמת "מרכבה רבה" ו"מעשה מרכבה". ספרות זו עוסקת בהתעלות המיסטית לעולם העליון, ובתיאור - לרוב באמצעות שירה, המנונים ותפילות - של מבנה העולמות העליונים, עולמות המרכבה והמלאכים לדרגותיהם (אנגלולוגיה).

לרוב נהוג לחלק את החיבורים לשלוש קבוצות:

  • קבוצה ראשונה - חיבורים העוסקים במעשה בראשית, אופן התהוותם של העולמות העליונים, המרכבה והמלאכים והנהגת העולם לאחר הבריאה. אחד החיבורים הבולטים בקבוצה זו הוא "ברייתא דמעשה בראשית".
  • קבוצה שנייה - חיבורים מאגיים. רוב החיבורים בקבוצה זו עוסקים בידיעת שמות המלאכים ותפקידיהם, שמותיו של האל והשבעת המלאכים בהם, אופני השימוש בשיקויים, מרקחות ואמצעיים פיזיים אחרים כדי להביא תועלת לאדם, הן תועלת לאומית והן תועלת פרטית. החיבורים הבולטים בקבוצה זו הם "ספר הרזים", "חרבא דמשה" ו"הבדלה דרבי עקיבא".
  • קבוצה שלישית - ספר היצירה לבדו, שאין לו שום מקבילה בכל הספרות המיסטית באותה עת. עיקרו של ספר זה מתאר את בריאת העולם והנהגתו כפועלים מכוחן של אותיות האלף-בית. מימי הביניים ואילך הפך ספר זה לאחד מאבני היסוד של המחשבה היהודית.

בין ספרות חז"ל לבין ספרות ההיכלות והמרכבה יש קירבה רבה והשלמה הדדית, על אף השוני ביניהם. במשנה במסכת חגיגה בפתיחת הפרק השני מובאים האיסורים וההגבלות לדרוש במעשה בראשית ובמעשה מרכבה. התלמוד מרחיב את הסוגיה על משנה זו ומביא את המעשה המפורסם על ארבעה שנכנסו לפרדס. הדמויות המרכזיות בחוג יורדי המרכבה הם רבי ישמעאל כהן גדול, רבי עקיבא ורבי נחוניא בן הקנה. חוג יורדי המרכבה התפתח כחוג בעל נטייה כיתתית ואליטיסטית, אך שלא ככתות אחרות בהיסטוריה שתבעו לעצמן פטורים הלכתיים ופריקת עול המצוות, חוג יורדי המרכבה קיבל אותן ביתר הקפדה, דקדוק וטהרה.

השפעות מאוחרות יותר של ספרות זו ניתן למצוא אצל חוג חסידי אשכנז ואצל רבי אברהם אבולעפיה, רבי שלמה אבן גבירול בשירו "כתר מלכות", רבי יהודה הלוי ועוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

http://pluto.huji.ac.il/~mselio/bein.pdf

  • רחל אליאור, "מיסטיקה, מאגיה ואנגלולוגיה - תורת המלאכים בספרות ההיכלות", מנחה לשרה: מחקרים בפילוסופיה יהודית וקבלה מוגשים לפרופ' שרה הלר–וילנסקי (בעריכת מ' אידל, ד' דימנט, ש' רוזנברג) ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנ"ד: 15--56

http://pluto.huji.ac.il/~mselio/minkha.pdf

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]