ספרות תורנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ספרות תורנית, הידועה גם בשם העממי ארון הספרים היהודי, היא מכלול ספרים במקרא, בהלכה ובמחשבה היהודית.

ספרי יסוד של הספרות התורנית הם התנ"ך, המשנה, התלמוד הבבלי, פירושי רש"י לתנ"ך ולתלמוד, משנה תורה לרמב"ם, ושולחן ערוך.

בנוסף לספרי היסוד כלולים בספרות התורנית ספרים רבים. קיימות הגדרות שונות לספרי ארון הספרים מעבר לספרי היסוד. לדוגמה, ספר אורות של הרב קוק לרוב לא יכלל בארון הספרים בציבור החרדי וספר ויואל משה לא יכלל לרוב בארון הספרים בציבור הדתי לאומי.

תוכן עניינים

[עריכה] היווצרות הספרות התורנית במשך הדורות

ספרות חז"ל

[עריכה] עד חיבור המשנה

התפתחות לכדי "ספרות תורנית" בתחילה הייתה בלתי אפשרית משום האיסור ההלכתי לכתוב את התורה שבעל פה (מסכת גיטין דף ס) עם זאת התורה שבכתב, כלומר התנ"ך הותר לכתיבה ובזמן הלימוד היו התלמידים מסכמים לעצמם ראשי פרקים על מנת לזכור לימודם, סיכומים אלו נקראו מגילת סתרים. עם זאת על מנת להימנע מכתיבת תורה שבעל פה אחר הלימוד נגנזו מגילות הסתרים כך שבשלב זה כללה הספרות התורנית רק את ספר התנ"ך.

[עריכה] מתקופת חיבור המשנה עד המצאת הדפוס

המחשבה על כתיבת ספר הלכות החלה לאחר חורבן בית שני, כאשר החכמים נוכחו לדעת שהמצב הלאומי הקשה מקשה על הלומדים. החל מתקופת רבי עקיבא כבר הועברו קובצי הלכות בין החכמים ותלמידיהם, אך עד ימיו של רבי יהודה הנשיא (רבי) לא נכתבו הלכות כספר כולל ומפורסם. כאשר רבי הבין שהתקופה שעם ישראל יוותר ללא שלטון עצמי תהיה ארוכה, הוא פסק שמותר לכתוב את התורה שבעל פה על מנת שלא תשכח מעם ישראל, וכתב את המשנה. חיבור זה כלל אמנם רק את יסודות הדברים בתמציות רבה, אך פתח את הדרך לכתיבת שאר ספרי תורה שבעל פה (שאמנם עד להמצאת הדפוס בדרך כלל נוסחו באותה דרך תמציתית).

עם הזמן נוצרו חיבורים מקיפים, בעיקר בהלכה למעשה: התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי. נוסף לחיבורים הללו התחברו עם הזמן חיבורי אגדה והלכה נוספים כמדרשים, אך עדיין לא קיבלו הספרים תפוצה רבה בגלל שעדיין לא הומצא הדפוס, ויצירת כתבי יד רבים הייתה כרוכה בעבודה רבה. כך אנו מוצאים לדוגמה בדברי רש"י במסכת ברכות שמצטט את התלמוד הירושלמי מספר הלכות גדולות משמע שעדיין לא היו ברשותו כל כרכי התלמוד הירושלמי.

[עריכה] אחרי המצאת הדפוס

עם המצאת הדפוס החלה תאוצה בהתפתחות הספרות התורנית. קלות התפוצה והאפשריות לעומת הזמן שלפני התפתחות הדפוס עודדו כותבים רבים להעלות רעיונותיהם והגיגיהם על הכתב ולהוציא לאור בדפוס. מצד שני היכולת להוציא לאור ולהפיץ בצורה מהירה יותר הובילה לכתיבת ספרים בגיל צעיר יחסית. דבר זה הוביל לעתים לחרטה על דברים שנכתבו ולפעמים אף בצורך בהגהות רבות. יש מהאחרונים שהתייחסו בגלל זה באופן שלילי להתיר לכל אחד להפיץ את ספרו, דבר שהוביל צורך בהסכמה רשומה על ידי תלמיד חכם מוכר על הדברים שנכתבו.

[עריכה] תקופת המיחשוב

עמוד ראשי
ערך מורחב – מאגר תורני

התפתחות הטכנולוגיה עד לכדי אפשרות של אחסון מידע של ספרים שלמים הביאה לשיפור באחסון הספרות התורנית. דוגמאות למיזמים מקוונים כוללים את "פרויקט השו"ת" של אוניברסיטת בר-אילן. זהו המאגר האלקטרוני הגדול בעולם של ספרות תורנית, המכיל אוסף עצום של טקסטים של ספרות תורנית, מוקלדים ומוגהים במקצועיות. טקסטים אלה, המהווים את המורשת והמסורת היהודית, מקיפים למעלה משלושת אלפי שנות יצירה והגות תורניות - החל מהתנ"ך והתלמודים, הבבלי והירושלמי, ופרשניהם, המדרשים, זוהר, ספרי פסיקת הלכה (רמב"ם, טור, שולחן-ערוך) ונושאי כליהם, וכלה בספרי שו"ת - שאלות ותשובות הלכתיות. ספרי השו"ת שבמאגר מכילים למעלה משמונים אלף (80,000) פסקי הלכה המשתרעים על פני תקופה של כאלף שנים מכל ארצות התפוצה היהודית. פסקי הלכה אלו, מהווים מקור מידע בלתי-נדלה, הלכתי, היסטורי, סוציולוגי, כלכלי, רפואי וכדומה, על חיי העם היהודי לפזורותיו השונות. הגרסה המקוונת של פרויקט השו"ת כוללת מיגוון של תכונות ואפשרויות מורחבות בתחום החיפוש, הניווט והקישוריות בין הספרים שבמאגרים השונים.

בדומה, פרויקט אוצר החכמה הוא ספריה וירטואלית אדירת ממדים, המהווה שינוי תפיסה בתחום אצירת הספרים ואפשרויות הגישה אליהם. הפרויקט כולל ספרית ענק בת 23,000 ספרי יהדות, מצולמים דף אחרי דף כצורתם המקורית, הכולל את כל ספרי היסוד ורוב הספרים השימושיים ללומדים, כמן כן ספרים עתיקים ונדירים הרואים אור לראשונה מזה מאות שנים, מהדורות עתיקות של ספרים מפורסמים, מהדורת פקסמיליה של כתבי יד ודפוסים ראשונים, קנטרסים, כתבי עת וקבצים תורניים שיצאו לאור בהוצאה חד פעמית, אלפי ספרי יהדות חדשים בני דורנו. אוצר החכמה המקוון בנוי בצורה המאפשרת להגיע לכל ספר לפי נושא ותת נושא בצרוף ביבליאוגרפיה, מנוע חיפוש מהיר מאפשר חיפוש מילה או צרוף מילים בכ-15,000 ספרים.

התועלת מאפשרויות אכסון מידע ממוחשב של ספרי ארון הספרים היהודי היא בעיקר יכולת חיפוש המידע בתוך הספרים לפי נושאים ומילים מבוקשים (מנוע חיפוש). האינטרנט הוסיף לתהליך אחסון המידע.

התלמוד הבבלי מספרי היסוד של הספרות התורנית
התלמוד הבבלי מספרי היסוד של הספרות התורנית

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ארון הספרים היהודי
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ארון הספרים היהודי

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA
כלים אישיים