ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל הספרייה
טקס הנחת אבן הפינה לאגף החדש של הספרייה. יולי 2007 מימין לשמאל: פרופ' אהרון בן-זאב, יונס וסוראיה נזריאן

ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה היא ספרייה אקדמית כוללת מהגדולות בישראל. הספרייה היא אחת מן המתקדמות בישראל בתחום השירות והטכנולוגיה של ספריות ומערכות מידע ספרייתיות.

מאז הקמתה בשנת 1963 פועלת הספרייה על כל חלקיה תחת קורת גג אחת ומנוהלת על ידי הנהלה מרכזית. הספרייה מציעה שירות אקדמי מידעני למציאת מקורות מידע במגוון סוגי החומר הנמצא בספרייה. פעילות הספרייה בעשייה האקדמית באוניברסיטה מבוססת על התמחויות מקצועיות המאפשרות הצעת שירותי-מידע במגוון עשיר של תחומי דעת וסוגי מידע.

הספרייה מקדישה משאבים לפיתוח, שימור ודיגיטיזציה של אוספים מיוחדים כגון מאגר עבודות גמר, פרסומי חוקרים, תמונות היסטוריות של ארץ ישראל וכן ארכיוני תיאטרון ואמנות הבמה. האוספים נבנים ומוצגים במערכת "המרכז למדיה דיגיטלית" בספרייה ומהווים תרומה להוראה ולמחקר באוניברסיטה ומחוצה לה. דגש רב מושם על הבטחת נגישות בטווח הקצר והארוך לקהילה האקדמית ולציבור הרחב המתעניין בנושאי שימור מורשת. פרויקט ייחודי נוסף בספרייה הוא "המפתח למאמרים בעברית".

האוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדפים באוסף הכללי בספרייה, לפני ביצוע ההרחבה והשיפוץ בעשור השני של המאה ה-21

באוסף הספרייה יותר משני מיליון פריטים הכוללים: ספרים (מודפסים ואלקטרוניים), כתבי-עת (מודפסים ואלקטרוניים) מאגרי מידע מקוונים במגוון תחומי ידע, מפות וחומר קרטוגרפי, סרטים, תקליטורי שמע, חומר ארכיוני ותמונות לצפייה ברשת. כל פריטי הספרייה ניתנים לחיפוש ודלייה באמצעות "חיפוש אחד" - תיבת חיפוש אחודה באתר הספרייה. בספריה מספר אוספים מרכזיים:

  • אוסף כללי - רוב הספרים נמצאים באוסף זה וניתנים להשאלה לשבועיים.
  • אוסף שמורים - אוסף לשימוש מואץ הכולל יותר מ-15,000 פריטים, בהם ספרי לימוד שהועברו לאוסף השמור על פי בקשת מרצים, אוסף איבחונים פסיכולוגיים וספרים פרטיים של מורים לשימוש תלמידיהם. מרבית הפריטים באוסף זה ניתנים להשאלה לשלושה ימים, חלקם ללילה בלבד ומיעוטם אינם להשאלה כלל.
  • אוסף כתבי עת - מחולק לכתבי עת לועזיים, כתבי עת בעברית ואוסף זיעורים. כתבי-העת ניתנים להשאלה לשבוע לאנשי סגל ולתלמידי תואר שלישי בלבד. נכון לשנת 2011 לספרייה אוסף של יותר מכ-45,000 כותרי כתבי-עת מהם יותר מ-20,000 כתבי-עת אלקטרוניים.
  • אוסף המדיה - במדיה מצויים חומרי ספריה אור-קוליים כגון: וידאו, אודיו, תווים, תקליטורים, מפות, תצלומי לוויין, תצלומי אוויר, אטלסים וגלובוסים וכן מפות שמורות. לצד אלה מצויים אמצעי שימוש בחומר הלא-ספרי (מערכות סטריאו, מכשירי וידאו, מכשירי DVD). נוסף על כך, קיימים אוספים מיוחדים הכוללים ספרים בתחום האמנות, צילום, גאוגרפיה, לימודי סביבה, מוסיקה, ארכיאולוגיה וקרטוגרפיה וחומר ספרי רלוונטי נלווה לאוספים הלא-ספריים.
  • אוסף המשפטים - באוסף המשפטי חומר מודפס ואלקטרוני, הכולל ספרות משפטית מהארץ ומהעולם - ספרים, כתבי-עת ואנציקלופדיות משפטיות. נכללים בו גם ספרים "שמורים" - חומר חובה לקורסים השונים בפקולטה למשפטים על פי בקשת המרצים, חקיקה ופסיקה ישראלית וזרה ומאגרי מידע משפטיים.
  • אוסף כלי אבחון - כולל שאלונים וערכות איבחון בתחומים שונים כגון: פסיכולוגיה, ריפוי בעיסוק, פזיותרפיה וליקויי למידה. לצורכי פיתוח האוסף הספרייה נמצאת בקשר שוטף עם החוגים השונים הנעזרים בו. בנוסף כל שאלון הנמצא בעבודות הגמר: מקורי, מתורגם או מעובד, מקוטלג בקטלוג הספרייה.
  • אוסף מילונים - כולל מילונים בשפות רבות; ניתנים להשאלה למבחן בלבד. האוסף נמצא בקומה השנייה בספרייה.
  • אוסף ספרי ילדים - באוסף כ-22,000 ספרי קריאה וספרי מידע לילדים, מתוכם כ-20,000 בעברית וכ-2,000 בערבית. הספרים אינם ניתנים להשאלה. באוסף ספרי הילדים נערכות פעילויות שונות בתחום אוריינות מידע ועידוד קריאה לתלמידי בתי-ספר יסודיים ולתלמידים בחינוך המיוחד. "המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער", בפיתוחה של הספרייה, מאפשר חיפוש לפי נושא של ספרי הילדים שבאוסף.
  • אוסף הספרים הנדירים - מונה יותר מ-3,000 ספרים, בהם ספרים מיוחדים שלא ניתן להשיגם כיום, ספרים שיצאו לאור במהדורה מצומצמת וספרים להם חשיבות מבחינת הכריכה. בין הספרים באוסף הנדירים ניתן למצוא ספרים בתחום היודאיקה, דפים בודדים מה"גניזה" וספרו של שפינוזה: "מאמר תאולוגי מדיני" מלווה בהערות בכתב-ידו.
  • הארכיון ע"ש אבא חושי - הארכיון כולל מסמכים רבים, הרצאות, פרוטוקולים, תמונות ומקצת מחפציו האישים של אבא חושי מן השנים 1969-1919 אשר הצטברו בתקופת פעילותו של אבא חושי בארץ כאיש ציבורי וכפעיל מפלגתי, כמזכיר מועצת פועלי חיפה וכראש עיריית חיפה בין השנים 1951-1969.

נוסף על אלה, אוספי תמונות דיגיטליות מגוונים וכן הארכיון הדיגיטלי לתיאטרון זמינים במערכת "המרכז למדיה דיגיטלית" של הספרייה.

שירותי קהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לנתוני 2011 עומדים לרשות מבקרי הספרייה כ-200 עמדות מחשב לחיפוש ודליית מידע. משאבי הספרייה זמינים לקהיליית האוניברסיטה גם מרחוק.

בספרייה כמה דלפקי שירות: השאלה והשאלה והשאלה בין-ספרייתית, יעץ ודלפק שמורים-מדיה וכתבי-עת. דלפקי השירות מרוכזים בקומת הכניסה.

המשתמשים יכולים להיעזר גם בשירות "יעץ מרחוק" הכולל מתן מענה בדואר האלקטרוני, בטלפון ובשיחוח (צ'אט). בספרייה ניתנים גם שירותי צילום מסמכים, סריקה והדפסה בצבע, צריבה וכריכה. במבנה הספרייה מופעל שירות גלישה אלחוטית.

שירות למבקרים
הכניסה לספרייה חופשית למבקרים מכיתה י' ומעלה. הגישה למרבית אוספי הספרייה חופשית. איתור חומרי ספרייה באמצעות הספרנים כרוך בתשלום.

מבנה הספרייה ומיקומה לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקור פרופ' אפרים קציר, נשיאה הרביעי של מדינת ישראל, בספריית אוניברסיטת חיפה, 15.11.1976; מימינו של קציר, פרופ' שמואל סבר, מנהל ספריית אוניברסיטת חיפה ומשמאלו, אליעזר רפאלי, נשיא אוניברסיטת חיפה באותה עת. הספרניות: בצד שמאל, רינה אירמאי, בצד ימין, שרה שפיגל.

מיקומה של הספרייה השתנה לאורך השנים. בשנת 1963 נפתחה הספרייה לראשונה בבית הספר הגבוה בבית ארדשטיין ברחוב י. ל. פרץ בהדר הכרמל.

באמצע שנות השישים עברה הספרייה למשכן חדש במסגרת "המכון האוניברסיטאי של חיפה" בבית הספר עירוני ה' ברחוב הביכורים במרכז הכרמל. משנת 1969 ועד לקיץ 1973 הועברה הספרייה באופן זמני לקומה העליונה של הבניין הרב תכליתי, בתחילת שנות השבעים החלו לבנות את הספרייה במיקומה הנוכחי בתכנונו של אוסקר נימאייר במסגרת פרויקט הקמת האוניברסיטה. כחלק מהתפיסה של "אוניברסיטה תחת גג אחד" הוקמה גם הספרייה כספרייה מרכזית המשמשת את כל הפקולטות, ומהווה מרכז אקדמי שבו אנשים מתחומי ידע שונים נפגשים זה עם זה ומפרים זה את זה.

במשך חודשים ארוכים, שקד מנהל הספרייה דאז, פרופ' שמואל סבר, על תכנון ספרייה מודרנית וגדולה שתשרת בעתיד, והאדריכל שלמה גלעד תרגם את מחשבותיו וחזונו לשרטוטים אדריכליים. אוסקר נימאייר תכנן את הבניין שבו נמצאת הספרייה בסגנון האדריכלות הברוטליסטית המאופיינת בבנייה בבטון חשוף בצורות פשוטות ומורכבות המאפשרות שטחים פתוחים רחבים שניתנים לחלוקה פנימית ולהרחבה עתידית. גישה זו הייתה נפוצה בין שנות החמישים ועד אמצע שנות השמונים של המאה העשרים בהשפעתו של לה-קורבוזיה.

עבודות התכנון והבנייה נמשכו שנים מספר, ורצה הגורל שסיומן התרחש דווקא כאשר פרצה, במפתיע, מלחמת יום הכיפורים. למרות האילוצים והמחסור בכוח אדם גברי לשם הקמת מדפים, תחזוקה וסבלות, ביקש פרופ' שמואל סבר שהספרייה תעבור למשכנה החדש כמתוכנן. ואכן, לאחר תכנונים מורכבים ועם הרכב מצומצם למדי של עובדים, הועברו ספרנים וספרים כאחד למשכן החדש. לרשות הקוראים עמד אולם קריאה גבוה ורחב, בעל מפתחים גדולים (שנאמר עליהם, בזמנו, שהם הגדולים ביותר במזרח התיכון), ואשר חזיתו המזרחית עשויה כולה חלונות, הפונים לנוף המרהיב של מפרץ חיפה. האולם עצמו הכיל עשרות רבות של שולחנות עבודה ולצדם כיסאות, שזווית המשענת שלהם נבחרה, מבין כמה דגמים, לאחר משאל קוראים.

הספרים עצמם שוכנו בגלריות בארבעה מפלסים. מסדרונות רחבי ידיים, ממזרח הבניין למערבו, הבטיחו חדירה מרבית של אור לספרייה. הוראה מפורשת של האדריכל גלעד אסרה לסגור מסדרונות אלה, לבל יאבד אור היום. שטיחים חומים חדשים הוסיפו חום לספרייה, ומדפים וקירות ספוני עץ ריככו את הקירות והמדפים האפורים.

נראה היה, באותה עת, שלמדפי הספרים אין קץ, ושלספרייה אין גבולות, ושהיא עתידה לשמש עוד שנים רבות. הספרייה במבנה שתכנן נימאייר מילאה את תפקידה במשך למעלה משלושים שנה. בתחילת המאה ה-21 בעקבות גידול בהיקף האוספים, הספרייה הפכה קטנה וישנה מכדי להכיל את אוספיה המתפתחים ואת הטכנולוגיות והשירותים המתקדמים שהיא מספקת. הספרייה לא הייתה מותאמת לתת מענה לצורכי המחקר וההוראה המשתנים ולציפיות קהל הלקוחות לסביבה ידידותית ומזמינה.

פרופ' ברוך קיפניס, מנהל הספרייה בשנים 2000-2005, יזם את רעיון הרחבת הספרייה ואת שיפוצה על פי העקרונות התכנוניים שהציב ופרוגרמה שהכין יחד עם צוות מהספרייה. לאחר מסע שכנוע, הצליח פרופ' קיפניס להביא להסכמת ההנהלה לתמוך ברעיון השיפוץ וההרחבה. בשנת 2002 התקיימה תחרות אדריכלית שהתבססה על העקרונות ועל הפרוגרמה שהתוותה. בתחרות נבחר האדריכל אסף לרמן לביצוע התכנון וללווי הבנייה. תהליך ההקמה קיבל תאוצה לאחר קבלת תרומתה הנדיבה של משפחת נזריאן. את מלאכת ניווט הבניה, עד להשלמתה בשנת 2010, ניהל מנהל הספרייה, אורן וינברג.

לרמן בחר בחומרים אופנתיים כגון בטון חשוף, זכוכית ועץ, ותכנן את האגף החדש ברוח נאו-מודרניסטית, תוך יצירת דיאלוג מוצלח עם האגף הישן ועם המודרניזם של נימאייר. בנייתו של האגף החדש הושלמה בשנת 2010‏[1]. על תכנון האגף החדש היה האדריכל לרמן אחד מחמשת המועמדים הסופיים לקבלת פרס רכטר לאדריכלות ‏[2].

שיפוץ הספרייה, הכולל ארגון מחדש של הכניסה לספרייה, חללי פנים, פינות לימוד, גלעין שירות מרכזי ודלפקי השאלה הסתיים ביוני 2012.

התרומה שהביאה להרחבת הספרייה בראשית שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוראיה ויונס נזריאן, מראשי קהילת היהודים יוצאי איראן בלוס אנג'לס, תרמו בשנת 2007 תרומה נדיבה לאוניברסיטה למען שיפוץ והרחבת הספרייה והקמת מבנה האגף החדש.

בני הזוג נזריאן הם מראשי קהילת היהודים יוצאי איראן בארצות הברית, וידועים בפעולות פילנתרופיות למען הקהילה במגוון תחומים כגון אומנות, בריאות ותרומה להתפתחות מוסדות להשכלה גבוהה בארצות הברית ובישראל. בני הזוג תורמים למוסדות החינוך בישראל מתוך תפיסה שהחינוך הוא עתידה של ישראל. הם מאמינים שהשקעה בחינוך תשפר לא רק את מצבו האישי של כל אזרח, אלא גם את מצבה הכלכלי של המדינה כולה.

בחודש יוני 2007 קיבל יונס נזריאן תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד במהלך כינוס חבר הנאמנים של האוניברסיטה, על תרומתו ומחויבותו למדינת ישראל וליהודים ברחבי העולם.

בטקס שהתקיים ב-31 במאי 2011, הוסר הלוט מעל מבנה האגף החדש של הספרייה ושם הספרייה שונה ל"ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה". ב-3 ביוני 2012 נערך טקס חגיגי נוסף במעמד התורמים, לציון סיום שיפוץ הספרייה ו"הקדשת הספרייה" ‏[3]. הטקס התקיים במהלך מושב חבר הנאמנים ה-40 של האוניברסיטה.

ההתפתחות הטכנולוגית בספרייה – מהכרטסת ועד ל"מערכת חיפוש אחד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטלוג הכרטיסיות המסורתי

מאז נפתחה הספרייה לראשונה, בראשית שנות השישים, חלו בה התפתויות במקביל לשינויים בסביבה הטכנולוגית. שינוי מרכזי היה מעבר ממיון הספרים בשיטת דיואי, שהייתה נהוגה בספריית פבזנר, לשיטת ספריית הקונגרס שלא הייתה מוכרת עד אז בישראל. מעבר זה נעשה בהובלת פרופ' אלחנן אדלר ואביבה שיחור. אבני דרך נוספות הן מהפכת המחשוב שעברה הספרייה בסוף שנות השבעים וכניסת רשת האינטרנט בראשית שנות התשעים.

ההתפתחות הטכנולוגית השפיעה על אופן אחסון המידע, על קטלוג הספרייה ועל מאגרי המידע מחד גיסא ועל דליית המידע ואחזורו מאידך גיסא. תמורות רבות חלו בעבודתו המקצועית של הספרן והמידען ובדרכי השימוש בספרייה ובמשאביה. התפתחה גישה מרחוק לקטלוג ולמאגרים ביבליוגרפיים, לכתבי עת ולספרים אלקטרוניים, והתפתחו שירותי יעץ מרחוק בטלפון, בדוא"ל ובשיחוח (צ'אט).

השפעת הקידמה הטכנולוגית ניכרת בכל תחום ותחום בספרייה. הכרטסת המסורתית של קטלוג הספרייה הוחלפה בשנות השמונים בקטלוג ממוחשב, שהתפתח אף הוא עם השנים והפך להיות נגיש באמצעות רשת האינטרנט. הגישה למאגרים רבים עברה מרשת התקליטורים למאגרים מקוונים. כתבי העת הפכו ברובם לאלקטרוניים ונגישים מכל מקום ובכל עת. אוסף השקופיות, תמונות ותוצרי המחקר של האוניברסיטה נסרקו ושולבו במרכז למדיה דיגיטלית. הספרים האלקטרוניים מקבלים עם הזמן נפח משמעותי יותר באוסף הספרייה.

פרויקט ייחודי של הספרייה הוא המפתח למאמרים בעברית (הקרוי גם "מפתח חיפה"). זהו כלי רב-תחומי המציע למשתמשים חומרים אקדמיים לצד מאמרים עסקיים ופופולריים. המפתח מכיל הפניות למאות אלפי מאמרים מתוך כתבי עת נבחרים, קבצים, ועיתונים יומיים בתחומים רבים: יהדות, ספרות, חינוך, היסטוריה וארכאולוגיה, אמנויות ואדריכלות, רפואה, משפטים, חקלאות, טבע, מדע, טכנולוגיה, חברה ומדינה. מפעל מפתוח זה עבר ברבות השנים ממהדורה מודפסת לממוחשבת, ובהמשך שולב אף הוא במערכות הספרייה הנגישות באמצעות האינטרנט.

עם פתיחת שנת הלימודים תש"ע אוחדו כל שירותי הספרייה המקוונים תחת פורטל חיפוש אחד המהווה שער כניסה לכל משאבי הספרייה. הספרייה היא הספרייה הראשונה בארץ שהטמיעה ופיתחה ממשק עברי (עיצוב וטקסטים) לפורטל וזאת בהמשך לציפיות ולבקשות המשתמשים.

פעולות הערכה ומדידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2007 מבצעת הספרייה באופן שוטף פעולות הערכה ומדידה לבחינת איכות שירותיה בעיני המשתמשים. לצורך זה בוצעו ומבוצעות פעולות שונות הכוללות סקרים, מבדקים וקבוצות מיקוד. אלה בחנו היבטים שונים של שירותי הספרייה: הסביבה הפיזית, זיהוי צרכי המשתמשים, בחינת האוספים, בחינת ממשקי הגישה לתכנים והשירותים הניתנים על ידי הספרייה מתוך הספרייה ומרחוק.

אחת לשלוש שנים מתקיים בספרייה "סקר LibQUAL ."LibQUAL הוכן ומנוהל על ידי הארגון לספריות מחקר בארצות הברית (ARL) והוא חלק מסקר בינלאומי שנערך עד כה ביותר מ-1,000 ספריות אקדמיות בעולם. ספריית אוניברסיטת חיפה היא הספרייה הישראלית הראשונה המשתתפת בסקר כזה, והייתה שותפה לפיתוח הגרסה העברית שלו.

לספרייה אתר ייעודי בו מתפרסמות כל פעולות הערכה והמדידה, תוצאות הסקרים והפעולות שעורכת הספרייה בהמשך לתוצאות.

מנהלי הספרייה לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה יוגנשטיין - 1969-1963
  • פרופ' שמואל סבר - 2000-1969
  • פרופ' ברוך קיפניס - 2005-2000
  • אורן וינברג - ינואר 2011-2005 ; ראש אקדמי: פרופ' חיה בר-יצחק, פרופ' יעקב ברנאי, פרופ' יואב גלבר
  • פנינה ארז - פברואר 2011 עד היום ; ראש אקדמי: פרופ' יוסי ציגלר

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמואל סבר, הקמתה וניהולה של ספריית אוניברסיטת חיפה, תשכ"ט-תש"ס : סיכום אישי, חיפה : חמו"ל 2000
  • אלחנן אדלר, אביבה שיחור, הקיטלוג : ספר יסודות וכללים, ירושלים: מרכז ההדרכה לספריות בישראל 1995

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נעמי שמחוני, הבטון שידע הכל, באתר האינטרנט "עיתון עיצוב"; במקור פורסמה הכתבה במגזין העיצוב "Domus ישראל", גיליון 013
  2. ^ מיכאל יעקובסון, הזוכה בפרס רכטר: הבטון, באתר Xnet‏, 3 ביולי 2011
  3. ^ Camera-photo.svg תמונות מטקס הקדשת הספרייה, באתר Picasa‏, 3 ביוני 2012