ספרי הרבי מליובאוויטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ספרותו של הרבי מליובאוויטש - רבי מנחם מנדל שניאורסון רחבה מאד, ועוסקת במגוון נושאים הנידונים בספרות התורנית.

הספרים המפורטים להלן הם הספרים המקוריים בהם מופיעים דברי הרבי כפי שנאמרו, נכתבו או הוגהו על-ידו. בערך זה לא נכללו ספרי ליקוט, סיכום ועיבוד, המתבססים על ספרים מקוריים אלו[1], כמו תרגומיהם לשפות שונות. ספרים אלו יצאו-לאור על ידי הוצאת הספרים קה"ת -הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד, שהקים הרבי הריי"צ ומינה את חתנו, הרבי, לעורך ראשי ומנהל ההוצאה.

סדרות השיחות והמאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצוות חמיו אדמו"ר הריי"צ, החל הרבי להתוועד עם החסידים מידי שבת מברכים, עוד קודם היותו למנהיג חסידות חב"ד. לאחר שקיבל את הנהגת החסידות, התרבו זמני ההתוועדויות, הם התקיימו בשבתות נוספות וכן בימי החול כמעט בכל תאריך חשוב לחסידי חב"ד, כגון בראש השנה לחסידות. להתוועדויות אלו הייתה מתכונת קבועה: הרבי היה אומר בה כמה 'שיחות' שכללו חידושי תורה, התייחסויות לענייני השעה, והוראות לחסידים. בדרך כלל היה אומר גם מאמר חסידות - יצירה עיונית העוסקת בתורת החסידות. בין השיחות והמאמרים היו החסידים שרים ניגוני חב"ד. פעמים רבות נשא שיחות לקהל לאחר תפילות מנחה או ערבית וכן במעמדים שונים, שיחות אלו התרבו בעיקר בשנים האחרונות.

את תורתו שנשא בציבור לא כתב בעצמו. צוות ה"חוזרים" היו חוזרים על תוכן דבריו לאחר אמירתם, מעלים אותם על הכתב בתוספת ציון מראי-מקומות. חלק מכתובים אלו המכונים 'הנחות', נערכו שוב בשפה תורנית והוגהו על ידי הרבי, שהוסיף, תיקן וזיקק את תוכן הדברים ולשונם.

לקוטי שיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לקוטי שיחות

סדרה זו‏[2], בת 39 כרכים, אוצרת בתוכה אוסף עיונים וביאורים העוסקים במגוון סוגיות תורניות בכל מקצועות התורה. מקום נכבד בספרים אלו מוקדש לדרכו המהפכנית של הרבי במחקר פירוש רש"י על התורה, ולפרשנותו בשיטת הרמב"ם בספרו משנה תורה. ביאורים אלו לוקטו מהתוועדויותיו של הרבי, נכתבו על ידי הועד להפצת שיחות, הוגהו ועובדו שוב על ידי הרבי. הביאורים (המכונים גם "שיחות") סודרו ונערכו לפי סדר פרשיות השבוע.

ספר השיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרה נוספת היא ספר השיחות, סדרת ספרים בת 11 חלקים, בה הופיעו ה'שיחות' במתכונת אמירתן (שלא כ'ליקוטי שיחות' שעברו עיבוד ועריכה מלאים) - מתחילת שנת ה'תשמ"ז (1987) עד כ"ז באדר ה'תשנ"ב (1992). שיחות אלו נדפסו במתכונת שבועית, בשבוע שלאחר אמירתן על ידי הרבי. מחציתם של הביאורים נערכו על ידי ועד הנחות התמימים בשפת היידיש, ומחציתם נערכו על ידי ועד הנחות בלה"ק בלשון הקודש, עברו את הגהת הרבי והתפרסמו לאחר צאתם לאור בסדר דו-שבועי, בעיתון "אלגעמיינער זשורנאל" (ביידיש) ובעיתון "כפר חב"ד" (בלשון הקודש).

תורת מנחם - התוועדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תורת מנחם - התוועדויות

סדרת "תורת מנחם - התוועדויות"‏[3] מרכזת את כל דרשותיו של הרבי בציבור לפי סדר כרונולוגי, מעת היותו מנהיג חסידות חב"ד ועד למחלתו האחרונה (תש"י (1950) - תשנ"ב (1992)).

במשך שלשת העשורים הראשונים בהם דרש הרבי בציבור, לא נערכו דבריו לדפוס באופן מסודר, אם כי לעתים קרובות יצאו רשימות מדבריו בהדפסת "קופיר" (יידיש: שכפול במכונת כתיבה). לאחר מכן הודפסו רשימות אלו ב-500 עותקים בלבד כסדרת ספרים עבי-כרס בת 53 ספרים המכונה "שיחות קודש"‏[4]. משנת תשמ"א (1981) החלה ההוצאה לאור של "תורת מנחם" (זו "הסדרה המאוחרת"), ואילו דברי התורה משלשת העשורים הקודמים נותרו כמות שהיו, עד שהחלו לעבור שכתוב והדפסה מחודשת בשנת תשנ"ג (1993) (זו "הסדרה המוקדמת").

הסט עודנו בעריכה, מידי שנה יוצאים כמה חלקים ממנו לאור. הספרים מחולקים כיום לשתי סדרות: הסדרה המוקדמת, הכוללת בינתיים‏[5] 53 כרכים מהשנים ה'תש"י - ה'תשכ"ח (כולל שני כרכי מפתח עניינים); הסדרה המאוחרת כוללת 42 כרכים מהשנים ה'תשמ"ב - ה'תשנ"ב. בסיום העריכה יכלול הסט כ-150 כרכים.

רוב דברי התורה המופיעים בסט זה לא הוגהו על ידי הרבי. ואילו חלקי הדברים שנערכו, הוגהו ונדפסו כיצירה בפני עצמה בסט 'לקוטי שיחות', לא נכנסו לסט זה.

ספר המאמרים מלוקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת ספרים‏[6] הכוללת מאמרי חסידות עיוניים שנאמרו על ידי הרבי במגוון סוגיות בתורת החסידות. בסדרה זו מופיע רק לקט של מאמרים מסוימים (שכן הרבי אמר עשרות מאמרים מידי שנה), המאמרים נערכו על ידי 'ועד הנחות בלה"ק' לדפוס, בתוספת מראי מקומות, הוגהו על ידי הרבי לפני הדפסתם ויצאו לאור בשעתו בחוברות בודדות, עד שבשנת תשמ"ט התחילו 'ועד הנחות בלה"ק' להוציאן בספרים, על פי רוב המאמרים נאמרו לקראת תאריך מיוחד במועדי השנה או בקרב חסידות חב"ד.

במהדורה הראשונה הודפסה הסדרה בששה כרכים, בסדר כרונולוגי של זמן הוצאת המאמרים לאור כחוברות. בשנת תשס"ה סידר ועד הנחות בלה"ק את המאמרים לפי חודשי השנה ('תשרי - כסלו' בחלק א' וכן השאר), והם יצאו לאור במהדורה חדשה בת ארבעה כרכים, בשם "תורת מנחם - ספר המאמרים מלוקט".

ספרי המאמרים לפי סדר השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סט נוסף בשם "תורת מנחם - ספר המאמרים" בו מופיעים כל מאמרי החסידות שאמר הרבי בתורת הקבלה והחסידות במשך שנות נשיאותו, תש"י - תשנ"ב (החומר קיים גם בסט תורת מנחם - התוועדויות), כל שנה כרך בפני עצמו (חוץ משתי השנים הראשונות - בכרך אחד וארבעת השנים האחרונות - בכרך אחד). כיום יש להשיג כמעט את כל הכרכים (מלבד מאמרי השנים תשכ"ו - תשכ"ז שעודם בעריכה והכנה לדפוס). בסט זה יש את כל המאמרים שאמר במשך שנות נשיאותו, רוב המאמרים לא הוגהו על ידיו, מה שהוגהה, כאמור, מופיע במרוכז בספר המאמרים מלוקט.

מכתבים וכתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגרות קודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבי הרבה בכתיבת מכתבים ומענות לשואלים מרחבי תבל, בענייני אמונה והשקפה, הלכה ומנהג, חידושי תורה וניהול הפעילות החב"דית המסועפת.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)

סדרה ‏[7] בה נדפסו מכתבים ואגרות שכתב לאנשים פרטיים כמו לאישי ציבור ומוסדות, האגרות עוסקות במגוון רחב מאד של נושאים שונים העומדים על סדר היום היהודי והעולמי. הן כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים תורניים בקבלה בחסידות ובתלמוד, כאשר בתווך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים כגון: בריאות, שמחה, שלום בית ועוד. מתוך מאות אלפי מכתבים שכתב הרבי בחייו, מתפרסמים בסט זה רק מעט יחסית - אלו שיש בהם תועלת ועניין לציבור, שנמסרו על ידי מקבליהם לפרסום. רוב המכתבים נכתבו בשפות עברית, אנגלית ויידיש. חלק מהם נכתבו בשפות רוסית, צרפתית ועוד. כל המכתבים יוצאים לאור בשתי סטים; סט אחד של המכתבים בעברית, יידיש, רוסית וצרפתית. וסט שני של המכתבים באנגלית בלבד. עד כה נדפסו שלושים כרכים מהסדרה בעברית. האגרות הם מהשנים ה'תרצ"ט - ה'תש"ל (1939-1968). עד עתה יצאו לאור 30 כרכים בסדרה.

רשימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרשימות

שלושה קלסרים מלאים ברשימות בכתב-יד של הרבי, שנכתבו בעשור הראשון לנישואיו (1930 - 1940), ובהן חידושים במגוון תחומים תורניים, כאשר הכותב מגלה בקיאות יוצאת דופן בכתיבת מאמרים אלו ללא ספרות תורנית מקצועית בהישג ידו. כמו כן, תיעד הרבי ברשימותיו סיפורים ושמועות ששמע מחותנו רבי יוסף יצחק, כמו ידיעות שונות. חיבור בולט בין הרשימות: "רשימת המנורה" - העוסקת בבירור וליבון פרטי הדלקת מנורת הזהב בבית המקדש.

הרשימות נמצאו זמן קצר לאחר פטירת הרבי, בשלהי שנת ה'תשנ"ד (1994), במגירת שולחן העבודה שבמשרדו שב-770, על ידי מערכת אוצר החסידים שהוציאה אותן לאור כסט‏[8].

ספרים בודדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחות פתגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התמנותו על ידי חמיו למנהל הוצאת קה"ת, ערך והדפיס שלושה לוחות פתגמים, אחד ביידיש ושניים באנגלית. את הלוח ביידיש שהוא הגדול מביניהם קבע חמיו ל"לוח אור זרוע לחסידי חב"ד" ומאז חסידי חב"ד לומדים ומשתמשים בו מידי יום, הלוחות באנגלית לעומת זאת נשארו ערכיים מבחינה היסטורית.

ספר "היום יום..."

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היום יום

ספר זה הוא הספר הראשון שערך והדפיס‏[9], בשנת ה'תש"ג (1943). הוא בנוי כלוח שנה, ובו ליקוט פתגמים ורעיונות חסידיים על כל יום במעגל השנה. הלוח מתחיל מיום י"ט בכסלו שלא כלוח רגיל הפותח בראש השנה, וזאת לאור העובדה שי"ט בכסלו נקבע כ"ראש השנה לחסידות". חסידי חב"ד נוהגים מאז מידי יום ללמוד את הפתגם היומי מספר זה. הספר ישנו בפורמט כיס ובפורמט גדול. הספר משמש מורה דרך לחסידי חב"ד.

לוחות פתגמים באנגלית
שני לוחות פתגמים בשפה האנגלית, בשם "מיום ליום", לוח לשנת ה'תש"ג ולוח לשנת ה'תש"ד.

הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו השני‏[10]שהוציא לאור, נדפס בשנת ה'תש"ז - 1947, הוא כולל ליקוט מכל הראשונים והאחרונים על ההגדה ומקורותיה, לצד מנהגי חב"ד. בהגדה מתגלה הרבי כביבליוגרף מהשורה הראשונה, כאשר לצד כל נוסח מופיעות המקבילות שלו בכל הנוסחים, והסברים מדוע בחר הבעל התניא שסידר את ההגדה בנוסח חב"ד בנוסח שלו דווקא ועוד. כיום מודפסת הגדה זו גם עם כל השיחות המוגהות על ההגדה בשני כרכים גדולים. הגדה זו מודפסת גם במהדורות שונות וגדלים שונים ובהרבה שפות.

חוברת ענינה של תורת החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונטרס מיוחד‏[11]שהוציא הרבי לאור לרגל הוצאתו לאור של הכרך הראשון של ספר הערכים חב"ד. הקונטרס מבאר את "מהותה של תורת החסידות, והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים ("הפשט, הרמז, הדרוש, והסוד").

כמנהל ועורך בהוצאת קה"ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבי שימש כמנהל והעורך הראשי של הוצאת הספרים קה"ת כמעט מאז הקמתה, ולמעשה פיקד מאז כמעט עד שנותיו האחרונות על עריכת והוצאת כל ספרי קה"ת, אולם להלן מובאים החיבורים שבעריכתו האישית.

ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך את ספר התולדות של האדמו"ר הרביעי של חב"ד. במשך השנים יצא לאור ספר מורחב יותר של התולדות של הרבי המהר"ש, אך עד היום מדפיסים את החוברת הזו, מחמת חשיבותו הגדולה של עורכה.

מנהגי חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהוספות לחלק מהחוברות והספרים של חמיו הרבי הריי"צ שהוציא לאור, הוסיף בסוף יצירה שקרא לה "מנהגי חב"ד שיש בהם חידוש" שערך וליקט ממה שראה אצל ההנהגה של חמיו וממכתבי אדמו"רי חב"ד וממה ששמע אצל חמיו שהם נהגו. בשנת תשכ"ו (1966) ליקטו חברי מערכת קה"ת‏[12] את כל ההוספות הללו לספר בפני עצמו שנקרא בשם ספר המנהגים והוא הגיה את כל הספר. בכל הקשור למנהגי חב"ד, ספר זה נחשב כליקוט העיקרי, הנחשב והמכריע ביותר בחסידות חב"ד, למעשה הוא הספר הראשון המאגד וקובע את מנהגי חב"ד.

מפתחות תוכן והערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מפתח עניינים לספרים: תניא, תורה אור וללקוטי תורה - של האדמו"ר הראשון רבי שניאור זלמן מליאדי. לדרך חיים ולשערי אורה - של הרבי השני אדמו"ר האמצעי. לדרך מצותיך - של הרבי השלישי אדמו"ר הצמח צדק. המפתחות נדפסו בסוף כל אחד מהספרים האלו. במכתב להרב שלמה יוסף זוין[13] כתב הרבי שהספר ספר הערכים חב"ד משלים את עבודתו שהתחיל במפתחות על הספריים הבסיסיים של חב"ד.

ערך תוכן עניינים (קיצור תוכן), לספרי הרבי החמישי אדמו"ר הרש"ב ולספרי הרבי השישי, חמיו אדמו"ר הריי"צ.

ערך הערות ומראי מקומות לספרים: שו"ת צמח צדק, דרך מצותיך ולספר "קיצורים והערות לתניא" - של האדמו"ר השלישי הצמח צדק. ל'קונטרס ומעין' ול'תורת שלום - ספר השיחות' - של הרבי החמישי אדמו"ר הרש"ב. ל'לקוטי דיבורים' ולחלק מספרי המאמרים והשיחות של הרבי השישי, חמיו אדמו"ר הריי"צ.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משנתו של הרבי מליובאוויטש, הרב אליהו מאיר אליטוב, תשע"ב.
  • "ארוכה מארץ מדה - פרקים בתורת הרבי", הרב מנחם מנדל ברונפמן, לוד, חשון תשס"ז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוי לפי צורת הערך

הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקוטי שיחות
אגרות קודש
תורת מנחם
רשימות
  • סט החוברות, חלק ראשון, חלק שני, חלק רביעי[14],, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
  • רשימת המנורה, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
  • רשימת המנורה, פורמט טקסט, אתר "ספריית חב"ד".
  • רשימת שנים אוחזים, פורמט טקסט, אתר "ספריית חב"ד".
  • רשימת שנים אוחזים, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
  • רשימות על התניא, בפורמט ספר, אתר ועד הנחות בלה"ק.
  • הגהות לסידור רבנו הזקן, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
ספר המאמרים מלוקט
היום יום
הגדה של פסח
  • בסיס המהדורה המקורית, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
  • מהדורה מורחבת, שתי חלקים, חלק א, חלק ב - פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
קונטרס ענינה של תורת החסידות
ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש
  • פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
מפתחות
  • לתורה אור, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
  • לקוטי תורה, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
מאגר מסודר של ספריו, לפי תאריכי סדר השנה העברית

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גם הספרים המלוקטים שיצאו בהוצאת קה"ת - אינם מופיעים בגוף הערך, גם לא אלו שיצאו תחת ה'שער' של הרבי, ואלו הם:
    היכל תשיעי - "שער שישי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - חידושיו על הש"ס והרמב"ם: הדרנים על הש"ס - שני כרכים; חידושים וביאורים בש"ס (וברמב"ם) - שלשה כרכים; תורת מנחם הדרנים על הרמב"ם (וש"ס) - כרך אחד.
    היכל תשיעי - "שער שביעי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה לרמב"ם - כרך אחד, בתחילתו מופיעים 12 פרקי הלכות בית הבחירה להרמב"ם, עליהם נסובים חידושי וביאורי הרבי בגוף הספר (מופיע בפורמט ספר באתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס").
    היכל תשיעי - "שער שמיני" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - סדרת ביאוריו לספרי אביו רבי לוי יצחק שניאורסון: תורת מנחם - תפארת לוי יצחק - שלשה כרכים, על-סדר פרשיות השבוע. (לסדרה זו יתווספו בעתיד שלשה כרכים נוספים).
  2. ^ היכל תשיעי - "שער שלישי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  3. ^ היכל תשיעי - "שער תשיעי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  4. ^ סדרה זו היא ביידיש. היא לא יצאה לאור על ידי הוצאת ספרים קה"ת, אלא על ידי יזם פרטי, ונדפסה פעם אחת בלבד. ניתן לראות את הסט בפורמט ספר באתר שיחות קודש.
  5. ^ נכון לכסלו תשע"ד
  6. ^ היכל תשיעי - "שער ראשון" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  7. ^ היכל תשיעי - "שער חמישי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  8. ^ היכל תשיעי - "שער עשירי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  9. ^ נדפס בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת, אך ללא שער
  10. ^ היכל תשיעי - "שער רביעי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  11. ^ היכל תשיעי - "שער שני" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  12. ^ המקובל הרב מנחם זאב גרינגלס ומזכירו של הרבי, הרב יהודה לייב גרונר.
  13. ^ מופיע באגרות קודש כרך כ"ז
  14. ^ חסר שם חלק שלישי וחמישי