ספר השירים האמריקאי הגדול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוג'רס והארט כותבים שיר

ספר השירים האמריקאי הגדול (Great American Songbook), הוא מושג המתייחס לאסופה של עשרות שירים קליטים שנוצרו בין 1920 ל-1960 עבור מחזות זמר בברודוויי, סרטים מוזיקליים בהוליווד ועבור הזמר האמריקאי הפופולרי ששימש גם לריקודים אשר שרדו מתוך אלפי שירים דומים של התקופה, זכו לעשרות ביצועים ורובם הפכו לסטנדרטים של ג'אז. השירים נכתבו על ידי מוזיקאים שחלקם הגדול התרכז בסמטת טין פאן בניו יורק או היו מושפעים מכותבים אלה. אין מקור מוסמך המפרט את השירים, אך קיימים מספר מקורות המהווים אסופה שלהם, בהם סדרה בהפקת חברת התקליטים "Verve" שהופקה בשנות החמישים ושנות השישים ובה מבצעת אלה פיצג'רלד 252 שירים מתוך "ספר השירים האמריקאי הגדול", שם הסדרה קיבע במידה רבה את המושג.

מבנה מוזיקלי ותמתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה היא שילוב אמריקאי מקורי בין ג'אז מוקדם, בלוז, רגטיים, השפעות אירופאיות של אופרטות, בעיקר אלה של גילברט וסאליבן ופרנץ להר והשפעות של מוזיקה ממקורות ההגירה העיקריים של המלחינים כמו אירלנד, איטליה ומוזיקה יהודית. עלילת חלק מהמחזות המוזיקליים התרחשה באתרים "אקזוטיים" (כגון ספרד, סין או ארצות ערב) ודרשו לפיכך שילוב קטעי מוזיקה "אותנטיים", דבר שהעשיר עוד את ההשפעות והאלמנטים בשירים, שכאשר זכו לפופולריות הפכו לאופנות.

את השירים מאפיין מבנה של בית ופזמון. הבית מתאפיין בקצב משתנה בסגנון רובטו ובהגשה דיקלומית. הפזמון בנוי מ-32 תיבות במבנה AABA או ABAC. המלודיה של הפזמון קליטה ופשוטה יחסית, כאשר לעיתים נעשה שימוש בסולם פנטטוני, לדוגמה בשיר I Got Rhythm של ג'ורג' גרשווין, בסולמות כרומטיים כמו ב-Night & Day של קול פורטר, ובתחכום הרמוני כמו בשיר של ג'רום קרן All the Things You Are.

בשיר בדרך כלל שרד בתודעה הפזמון לבדו והוא המושר והמנוגן, לעיתים יחד עם בית או שניים. על אף שמקורות רוב השירים במחזות וסרטים, הם הופקעו מתפקידם עם השנים והפכו לשירים העומדים בפני עצמם, לפיכך קוצרו לכדי מסגרת של פחות מ-3 דקות. הלחנים מצטיינים במהלך הרמוני עשיר ומעניין, שקסם למאלתרי הג'אז. מקצב רוב השירים מתאים לריקוד ולחלק ניכר מהם הותאמו ריקודים.

התמליל הוא בדרך כלל פשטני מבחינת נושאיו ועוסק לרוב באהבה, אם כי היו כותבי שירים (איירה גרשווין, למשל) שהכניסו מסרים מורכבים ואף חתרניים לשירים הקלילים. בעוד שלרוב התמליל שויך לעלילת המחזה או הסרט המקוריים, היה התוכן כללי מספיק על מנת שתתאפשר שירת השיר במנותק מהקשרו. המילים, אצל רבים מהפזמונאים, משקפות שנינות, ברק והומור.

הכותבים ושיריהם העיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את הכותבים ליוצרים שכתבו מילים ולחן כמו

זוגות של מלחין ופזמונאי כמו:

  • רוג'רס והמרשטיין (Oh What a Beautiful Mornin, People Will Say We're in Love, It Might as Well Be Spring, If I Loved You, Some Enchanted Evening, Shall We Dance?, My Favorite Things)
  • רוג'רס והארט (Bewitched, Bothered and Bewildered, My Romance, Have You Met Miss Jones?, My Funny Valentine, Blue Moon, The Lady Is a Tramp, Thou Swell, Lover, Where or When, This Can't Be Love)
  • האחים ג'ורג' ואיירה גרשווין (Someone to Watch Over Me, 'S Wonderful, Summertime, Embraceable You, I Got Rhythm, Fascinating Rhythm, The Man I Love, They Can't Take That Away from Me, Our Love Is Here to Stay)
  • פאטס וולר ואנדי ראזאף (Ain't Misbehavin', Honeysuckle Rose, Stompin' at the Savoy)

בנוסף ניתן למנות את המלחינים

עם כותבי המילים נמנו, בין היתר,

המבצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המבצעים העיקריים של ספר השירים האמריקאי הגדול בשנות התהוותו נמנו אל ג'ולסון, לואי ארמסטרונג, פרד אסטר, פרנק סינטרה, ברברה סטרייסנד, בילי הולידיי, צ'ט בייקר, נט קינג קול, בינג קרוסבי, נינה סימון, שרה ווהן, דיינה וושינגטון ואחרים.

אמני ג'אז על כל זרמיו חזרו והקליטו שירים רבים והפכו אותם לסטנדרטים, בסיס מלודי והרמוני לאלתור. בשנות השבעים נכתבו רוב הלחנים של הסטנדרטים בספרי ה-"Real Book" אשר סייעו למוזיקאי ג'אז להכיר את הרפרטואר.

מאז ראשית שנות התשעים הפכו הקלטות מחודשות של שירים מספר השירים האמריקני הגדול לצעד מקובל על אמני פופ ורוק. נטלי קול הפיקה ב-1991 אוסף בן 22 שירים בשם Unforgettable... with Love (כולל דואט עם הקלטת קולו של אביה, נט קינג קול), שזכה להצלחה עצומה ועודד אחרים לבצע שירים אלה. בולטים בהם רוד סטיוארט, שהקליט ארבעה תקליטי "Great American Songbook" בין 2001 ו-2005 שזכו כל אחד מהם לפלטינה כפולה, דיאנה קראל, בט מידלר, סטינג, מוריסי, רופוס ויינרייט ואחרים. תוכנית הטלוויזיה אמריקן איידול, הביאה לחשיפה נוספת של השירים בראשית שנות ה-2000, כאשר רבים מן המתמודדים בחרו לבצע שירים "קלאסיים" אלה במסגרת התחרות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Furia, Philip (1992). Poets of Tin Pan Alley. New York & Oxford: Oxford University Press. ISBN 0-19-507473-4.
  • Wilder, Alec (1990). American Popular Song: The Great Innovators 1900-1950. New York & Oxford: Oxford University Press. ISBN 0-19-501445-6.
  • Bloom, Ken (2005). The American Songbook: The Singers, the Songwriters, and the Songs. New York: Black Dog & Levental Publishers. ISBN 1-57912-448-8.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]