ספר התניא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תניא לקוטי אמרים - תניא
Faid1.jpg
ספר התניא שהודפס בפאיד שבמצרים בשלהי מלחמת יום הכיפורים, על ידי חסידי חב"ד (הוצאה 78).
מחבר אדמו"ר הזקן
שפת המקור עברית
הוצאה קה"ת
שנת הוצאה 1796 - ה'תקנ"ז
סוגה ספרות תורנית - חסידות
תורגם לשפות אנגלית, צרפתית, רוסית, יידיש, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גאורגית, גרמנית וערבית.
מספר עמודים 503
מסת"ב ISBN 0-8266-4600-X
OCLC 233677352
הספר הבא שולחן ערוך הרב

ספר התניא שנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל. הודפס בשנת ה'תקנ"ז (1796) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי, ועל שם ספרו הוא מכונה גם "בעל התניא".

התניא משמש כספר היסוד של חסידות חב"ד, וכולל הנחיות לדרך חיים ולעבודת הבורא, המבוססת על עבודה משותפת של רגש והבנה. זה הספר הראשון שניסח את עקרונות החסידות בדרך שיטתית, והייתה לו השפעה רבה גם בחוגים לא-חסידיים.

בראשיתו עורר הספר החדשני גם מחלוקת בתוך החסידות עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חב"ד. בראש המתנגדים עמדו רבי אברהם מקליסק ורבי ברוך ממז'יבוז', נכדו של הבעש"ט. כיום מקובל ספר זה בכמה מזרמי החסידות כאחד מספרי היסוד[דרוש מקור].

הספר קרוי על שם המילה הפותחת אותו. בספר מלמד המחבר כיצד יכול כל אחד לעבוד את השם. בספר זה מנותחים ההבדלים בין טיפוסים שונים של היהודי - "צדיק", "רשע" ו"בינוני", ומותוות דרכי עבודת השם עבור ה"בינוני", שלשיטת המחבר הוא המודל האידאלי ליהודי מן השורה (בשונה ממדרגת ה"צדיק" שאיננה בהישג ידו של כל אחד).

חשיבותו של הספר בחסידות חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מפורסם בעיקר בשל החלק הראשון שבו, לקוטי אמרים, המתייחד בזה שהוא חותר לפתור את בעיות האדם בדרך כוללת ומתעמק בבעיית הטוב והרע בנפש האדם (הנקראים בשם "נפש אלוקית" ו"נפש בהמית"). בשונה מהמתכונת המקובלת של ספרי חסידות, שיש בהם מעברים מעניין לעניין, ספר התניא בנוי בדרך שיטתית.

לפי מסורת חב"ד, אמר הרב לוי יצחק מברדיצ'ב על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס א-ל כה גדול ונורא לתוך ספר קטן כל כך"‏[1]. רבי יוסף יצחק מליובאוויטש, האדמו"ר השישי של חב"ד, אמר שהספר הוא ה"תורה שבכתב של החסידות".

חסידי חב"ד סבורים שאף ספרו של רבי חיים מוולוז'ין, נפש החיים, ספר יסוד בהשקפת המתנגדים, הושפע רבות מהתניא.

על אף ההתנגדות שהתעוררה בזמנו כלפי הספר, הוא נתקבל כספר חשוב בעולם המחשבה היהודי. ברחבי העולם משתתפים כיום יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר. חסידי חב"ד, (מתחילים זאת בעיקר בשנות הילדות) משתדלים לשנן את הספר או פרקים ממנו בעל-פה, מפני שהם רואים בכך תועלת סגולית המשפיעה על נפשו ורוחניותו של הלומד.

חמשת חלקי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקוטי אמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ראשון והוא החלק המרכזי של הספר ולעתים אף מכונה כל הספר בשם זה. בהקדמתו לספר מכנה אותו המחבר: "ספר של בינונים". כנראה מתוך רצון להצטנע הוא מכתיר את הספר כ"ליקוט" - "מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים", אף כי יש בו גישה חדשנית ומקורית. המוטו של החלק הזה הוא הפסוק: "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", ובמהלך הפרקים מוצגת פרשנות רחבה לכל אחת ממילות הפסוק.

ספר התניא שנדפס בתל אביב בשנת תש"ג. המהדורה הראשונה של הספר שנדפסה בארץ ישראל.

ב-53 פרקיו של הספר מציג המחבר את דמות ה"בינוני" כדמות שאליה אמורים רוב בני-האדם לחתור. שלא כצדיק, העובד את ה' מתוך תענוג, הבינוני שרוי כל חייו במאבק. הוא קרוע בין שתי הנפשות הפועלות בתוכו - הנפש האלוקית והנפש הבהמית.

הנפש האלוקית היא "חלק אלוה ממעל ממש", וכל רצונה הוא לעשות את רצון בוראה. ואילו הנפש הבהמית - כשמה כן היא, והיא מייצגת את הרצונות המשותפים לאדם ולשאר היצורים החיים, כגון- אכילה, שינה, הישרדות וכו'. במהלך הספר היא נקראת גם בשם - "הנפש הטבעית" או "החיונית", כדי להבהיר שאיננה בהכרח רעה. בנפשות ישראל אף מצויות תכונות טובות כמו רחמנות וגמילות חסדים, שמקורן מהנפש הבהמית. לכן, תפקידה של הנפש האלוקית הוא לא לבטל את הנפש הבהמית, אלא להכשיר גם אותה לעבודת ה'. כל אחת מהנפשות מנסה למשוך את האדם לכיוון שלה ורוצה "שתהא היא לבדה המושלת עליו ומנהיגתו וכל האברים יהיו סרים למשמעתה" (פרק ט').

המחבר נותן לקורא מספר עצות, כיצד יוכל להגביר את כוחה של הנפש האלוקית, וכך יעזור לה לשלוט לבדה על הגוף. העצה המרכזית היא ההתבוננות. ר' שניאור זלמן מסביר, כי עיקר משכנה של הנפש הבהמית הוא בחלל השמאלי של הלב, ואילו הנפש האלוקית נמצאת במוח. ומכיוון ש"המוח שליט על הלב מתולדתו" (כלומר, מטבע האדם הוא שהמוח יכול לשלוט על הלב), צריך הבינוני להשקיע את כל כוחות שכלו כדי להתבונן בגדולת מעשיו של הקב"ה. התבוננות שכלית זו, תשפיע על רגשות הלב, שבו נמצאת הנפש הבהמית ותגרום לה לרצות לקיים את רצון הבורא.

הספר מציג את כוחם של התורה והמצוות, ויכולתן להפוך את הגוף והנפש הבהמית לחלק ולעזר לעבודת השם.

בדרך אגב מבוארים בחלק זה של הספר סוגיות במחשבת ישראל כמו גאולה, שמחה, אהבת ישראל, לימוד זכות על כל אדם ועוד.

שאר חלקי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער היחוד והאמונה - החלק השני מציג את שיטת הבעל שם טוב כי אחדות ה' פירושה לא רק שלילת אלוה אחר או שלילת ממוצעים כלשהם, אלא שהבריאה כולה אינה אלא חלק מההתגלות האלוקית. המחבר נוגע בסוגיות יסוד ביהדות ובקבלה דוגמת הפולמוס הקבלי הידוע בנושא ה"צמצום".

אגרת התשובה - על פי האמור בחלק זה (חלק שלישי), תשובה אינה על חטאים דווקא. תשובה היא מלשון "והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה". חזרה בתשובה על עוון פרטי לא תיתכן אלא על ידי חזרה בתשובה כללית על מעמדו ומצבו של האדם. אגב ביאור הדברים נוגע המחבר בסוגיית התעניות והסיגופים על-פי התורה, ועוד.

אגרת הקודש - חלק רביעי‏[2] הוא רצף אגרות של המחבר בנושאים שונים, ביניהם ביאורים במאמרי זוהר, סוגיות בקבלת האר"י, בקשת תמיכה ליהודי ארץ ישראל ולמצוות צדקה בכלל, עידוד וחיזוק בעבודת השם ועוד.

קונטרס אחרון - החלק חמישי‏[3] נוסף בשלב מאוחר יותר ומכיל, בדומה ל"אגרת הקדש", ביאורים בנושאים שונים.

צילום שער הספר במהדורה הראשונה הכוללת את אגרת התשובה (זאלקווא תקס"ה)

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורמט ספר התניא הנפוץ, מקורו במהדורת 'ניו יורק תשי"ד' - מהדורה מתוקנת שההדיר הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מענדל שניאורסון. עיקרו של ספר התניא במהדורה זו הוא צילום מהדורת 'וילנה תר"ע', בתוספת מפתחות, הערות ותיקונים ורשימה ביבליוגרפית. הרבי אף הוסיף מחקר קצר על שמות ספר התניא השונים ותקציר תולדות חייו של המחבר.

בשנות ה-80 החלה תפוצת התניא באופן חסר תקדים, בעקבות הוראת הרבי מליובאוויטש לחסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום אפשרי בעולם. לדבריו, זהו שלב נוסף ב"הפצת המעיינות חוצה", כלומר הפצת רעיון החסידות ברחבי העולם. חסידיו הדפיסו עד היום את הספר באלפי מקומות, באמצעות מכונת דפוס ניידת. בין היתר נדפס הספר בפאיד שבמצרים (בזמן מלחמת יום כיפור), בלבנון (בזמן מלחמת שלום הגליל), באיראן ובאנטארקטיקה[4].

המהדורות המודפסות מטעם הוצאת קה"ת ממוספרות ומכל הדפסה יש לפחות 200 עותקים. בסוף כל הדפסה יש רשימה של הדפוסים השונים. עד לשנת 2010 הודפסו מעל 6000 מהדורות‏[5]. הספר תורגם לאחת עשרה שפות: אנגלית, צרפתית, רוסית, יידיש, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, ערבית[6] וגיאורגית[7]. כן, הופיע גם בכתב ברייל.

פירושי התניא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב חסידי חב"ד מקובל כי רבי שניאור זלמן דייק בכל מילה בחיבורו, ואפילו בכל אות. אדמו"רי חב"ד כינו את ספר התניא בשם "התורה שבכתב של החסידות" שיש לדייק בה בתכלית. ברוח זו, נוצרו פירושים רבים המנסים לפרש את דבריו של המחבר, רובם על ידי חסידי חב"ד וממשיכי דרכו של רבי שניאור זלמן. החיבורים הראשונים נכתבו על ידי בנו של המחבר, רבי דוב בר שניאורסון (אדמו"ר האמצעי), ועל ידי תלמידו המובהק של רבי שניאור זלמן - רבי אהרון מסטרשלה.

פירושים של אדמור"י חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קונטרס ההתפעלות (רבי דוב בר שניאורסון)
  • נר מצווה ותורה אור - שער האמונה ושער היחוד (רבי דוב בר שניאורסון)
  • דרך חיים, ושער התשובה - ספרים המבוססים על "אגרת התשובה" שבתניא (רבי דוב בר שניאורסון)
  • שערי עבודה (רבי אהרון מסטרשלה)
  • שערי היחוד והאמונה (רבי אהרון מסטרשלה)
  • קיצורים והערות לספר התניא מאת מנחם מענדל שניאורסאהן (אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר השלישי של חב"ד)
  • האמנת אלקות (רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק))
  • מ"מ והערות וציונים בספר של בינונים (רבי מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מליובאוויטש))

פירושים על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיעורים בספר התניא, הרב יוסף וינברג (הספר כולל הערות של הרבי מליובאוויטש)
  • פירושו של רבי יעקב קדנר (פרקים א-כג), מתלמידי הרב דב בער שניאורסון
  • ביאור תניא מאת הרב שמואל גרונם אסתרמאן, משפיע בישיבת תומכי תמימים
  • חסידות מבוארת - לקוטי אמרים תניא, הוצאת היכל מנחם
  • ביאור תניא, הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ
  • משכיל לאיתן, הרב יקותיאל גרין
  • פניני התניא, הרב לוי יצחק גינזבורג
  • הלקח והלבוב, הרב אלכסנדר סענדר יודאסין
  • ליקוט פירושים, הרב אהרן חיטריק
  • נתיב לתניא: ביאורים והערות ל"ספר של בינונים", פרופ' משה חלמיש
  • שיעורים בחסידות - שער היחוד והאמונה, הרב זלמן גופין
  • ספר ליקוטי אורות, על פי שיעורי הרב משה וולפסון, ברוקלין תשס"ט
  • ביאורים על התניא, ר' שלמה חיים קסלמן
  • בצור ירום, הרב יורם אברג'יל
  • תניא מבואר, הרב אברהם אלשוילי
  • תניא, מהדורת "פאר מקדושים" - מהדורה מבוארת, מפוסקת ומנוקדת, אלול תשע"ד

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התניא קדישא וכוחו האלוקי - הרב משה ניסילביץ, קריית מלאכי תשס"ד
  • נזר התניא - הרב אברהם שמואל בוקיעט, כפר חב"ד, אדר תשס"ז, מרץ 2007

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שיחת הרבי מליובאוויטש, כ"ד בטבת תשל"ט
  2. ^ נזר התניא, פרק שמיני. מפתח העניינים לספר התניא ועוד
  3. ^ נזר התניא, פרק שמיני. מפתח העניינים לספר התניא ועוד
  4. ^ אברהם רייניץ, מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטארקטיה?, שבועון בית משיח, ל' שבט תשע"ב (23.02.2012)
  5. ^ בספרייה הלאומית יש יותר מ-3000 מהדורות. מקור
  6. ^ מנחם מענדל ערד, אור חדש בערבית תאיר - על תרגום התניא לערבית, בית משיח, יח כסלו התשע"ג (02.12.2012)
  7. ^ תניא : לקוטי אמרים ושער היחוד והאמונה, עם תרגום לגרוזינית. ברוקלין : אוצר החסידים, תשע"א (2011). ISBN 9780826646019.