ספר ירמיהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סֵפֶר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, ועוסק כמעט כולו בנבואות חורבן. תקופת ההתרחשות של הספר היא סוף ימי בית ראשון. ירמיהו הנביא, על פי הכתוב בספר, סבל רבות בשל זעם העם והמלך על נבואותיו והעביר ימים רבים בבית סוהר, למרות שהוא עצמו נעצב ביותר בשל נבואותיו והרבה לבקש רחמים על העם. כפי העולה מתוך הספר עצמו, נראה שכתבו ברוך בן נריה הסופר, מפיו של ירמיהו, ונראה כי הוא ערוך מגילות-מגילות. עם זאת, ייתכנו כמובן עריכות מאוחרות יותר, עד לתקופת חיתום המקרא.


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ירמיהו

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר ירמיה בנוי מארבעה חלקים ראשיים:

  • פרקים א'-כ"ו : נבואות פורענות.
  • פרקים כ"ז -ל"ה:נבואות נחמה.
  • פרקים ל"ו-מ"ה : סיפורים מחיי הנביא ירמיהו.
  • פרקים מ"ו-נ"א : נבואות על עמים אחרים. פרק נ"ב משמש כמגילה היסטוריוגרפית הכתוב ברוח ספר דברים.
ברוך בן נריה כותב את נבואות ירמיה. ציור מעשה ידי גוסטב דורה.

לשונו וסגנונו של ספר ירמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשונו של ספר ירמיה היא עברית מקראית קלאסית. פסוק אחד בלבד כתוב בשפה הארמית, שהיא ממאפייני הכתיבה המקראית בתקופת שלטון פרס.‏[1] בספר אין השפעות מהשפות פרסית ויוונית הידועות מספרים אחרים. כמו כן אין קרבה לשונית ללשון חז"ל, אשר מוכרת מספרי מקרא אחרים כקהלת. בספר לשונות המשותפים לשירה ולפרוזה ובין שני אלה יש הבחנה בספר. קיימת גם זיקה לספרות המזמורית ולסגנונו של ספרי דברים ונביאים ראשונים. כותרתו של ספר ירמיה, ארוכה יותר משאר ספרי הנביאים. הספר כולל מידע ביוגרפי על הנביא, אך אין עדות לכך, שהמידע נכון מבחינה היסטורית.‏[2] סגנונו של ספר ירמיה הוא בסוגות הספרותיות השונות הבאות לידי ביטוי בספר. מצויות בו נבואות תוכחה ונבואות נחמה. פרקים רבים מהספר מנוסחים בנוסח סיפורי ולא כנבואה.‏[3] הנבואה על החורבן היא עיקרו של ספר ירמיה והיא תמצית פעילותו של ירמיהו בשדה הפוליטי.‏[4]

יסודות ביוגרפיים בספר ירמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשאר ספרי הנבואה כורך מחבר הספר את פועלו הנביא בימיו של מלך בו פעל. הקישור לפועלו של הנביא נמצא בדרך כלל בכותרת הספר. לא כך בספר ירמיהו.הפרק האחרון, פרק נ"ב בספר ירמיהו מספר את הסיפור המוזכר בספר מלכים ב', פרק כ"ה. ייתכן כי המחבר המקראי היה מעוניין לקשור את שני הפרקים יחדיו ולענות על השאלה מדוע נעדר שמו של ירמיה מספר מלכים.‏[5]

חיבור ספר ירמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות המחקרית קיימות כמה גישות לעניין חיבורו ועריכתו של ספר ירמיהו. את הגישה המדגישה את אחדותו של הספר הוביל חוקר המקרא יחזקאל קויפמן. לשיטתו לספר ירמיה יש שני מחברים, ירמיהו וברוך בן נריה סופרו. יוצא מן הכלל בספר הוא פרק נ"ב, אשר נכתב במכוון על ידי סופר אחר.‏[6] חוקרים אחרים שוללים את אחדותו של הספר. לפי גישה זו, הספר חובר על ידי כמה מחברים ומהדורתו האחרונה נתגבשה לאחר מותו של הנביא. יש הסוברים כי החומר הכתוב הוא יצירתו של ברוך בן נריה בו מסופרים תולדותיו של הנביא ירמיה.‏[7] כמו כן יש הסוברים כי ספר ירמיה סודר בידי תלמידי הנביא ואלה סידרו אותו בסידור המיוחד לו, ולאחר מכן אלה אשר קיבצו את ספרי הנבואה וסידרו את הספר לפי הדגם אחיד, אשר מיוחד גם לספרים אחרים.‏[8] דעות החוקרים חלוקות אם נבואות הנחמה הן פרי יצירתו של ירמיה או של מחברים אחרים אשר כתבו ברוח מורשתו הרוחנית.‏[9]

תרגום השבעים לספר ירמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו הראשון של ספר ירמיה בתרגום השבעים וחלקו השני מיוחס לשני מתרגמים שונים. יש הסוברים כי השוני בתרגום בין שני חלקיו הוא כי החלק הראשון מכיל את הנוסח הראשוני וחלקו השני תורגם ועובד מאוחר יותר. ייתכן כי שני חלקי המגילות אוחדו לספר אחד.‏[10] לדעת חוקר המקרא אלכסנדר רופא, תרגום השבעים מעיד על עריכה מאוחרת, שנעשתה בספר אך לא מופיעה בנוסח המסורה. לשיטתו מכאן נובע ההבדל בין נוסח המקרא לתרגום השבעים לספר ירמיה.‏[11] אב הכנסייה אוריגנס, באגרת אל אפריקנוס עומד על כמה הבדלים בכך שתרגום השבעים מחסיר פרטים מנוסח המסורה, סידורו של תרגום השבעים אחר מנוסח המסורה. לדוגמה, סדר הפסוקים בפרק י' שונה בשני הנוסחים. שינוי מהותי קיים גם בסופו של ספר ירמיה, נבואות על הגויים (פרקים מ"ו-נ"א) נמצאות בסוף הספר ואילו בנוסח תרגום השבעים הוא נמצא באמצעו.‏[12] סיומות הפרקים כִּי-סָרָה דִבַּרְתָּ אֶל-יְהוָה בפרק כ"ח ובפרק כ"ט כִּי-סָרָה דִבֶּר, עַל-יְהוָה, אינם נמצאים בתרגום ולכן יש הסוברים כי התרגום מייצג את מהדורתו העתיקה של הספר ונוסח המסורה הוא מהדורה מעודכנת יותר.‏[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ירמיה י', י"א.
  2. ^ מארק צבי ברטלר, כיצד לקרוא את התנ"ך, תל אביב, ידיעות ספרים, 2012, ע"מ 198-197.
  3. ^ גרשון ברין, מחקרים בספרות הנבואה הקלאסית, ירושלים , מוסד ביאליק, 2006, ע"מ 163.
  4. ^ צבי אדר, הערכים החינוכיים של התנ"ך, ירושלים, מ.ניומן, תשכ"ט, ע"מ 135.
  5. ^ יאיר זקוביץ, צבת בצבת עשויה: מה בין מדרש פנים - מקראי למדרש חוץ - מקראי, תל אביב, עם עובד, 2009, ע"מ 35.
  6. ^ יחזקאל קויפמן, תולדות האמונה הישראלית , כרך ז', ירושלים, מאגנס, תש"ז , ע"מ 410-409.
  7. ^ גרשון ברין, מחקרים בספרות הנבואה הקלאסית, ירושלים, מוסד ביאליק, 2006, ע"מ 163.
  8. ^ אלכסנדר רופא, מבוא לספרות הנבואה, ירושלים, אקדמון, התשנ"ב, ע"מ 38.
  9. ^ זאב ויסמן, מושיעים ונביאים: שני פניה של הכריזמה במקרא, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2003, ע"מ 163.
  10. ^ עמנואל טוב, עולם התנ"ך: ירמיה, תל אביב, דוידזון עתי, ע"מ 19.
  11. ^ אלכסנדר רופא, מבוא לספרות הנבואה, ירושלים, אקדמון, התשנ"ב, ע"מ 38.
  12. ^ עמנואל טוב, עולם התנ"ך: ירמיה, תל אביב, דוידזון עתי, ע"מ 19.
  13. ^ אלכסנדר רופא, מבוא לספר דברים, ירושלים, אקדמון, התשמ"ח, ע"מ 308.
ספרי הברית הישנה

החומש (Pentateuch): בראשיתשמותויקראבמדברדברים
ספרות ההיסטוריה: יהושעשופטיםרותשמואל (א' וב')מלכים (א' וב')דברי הימים (א' וב')עזרא החיצוניעזרא - נחמיהטוביהיהודיתאסתרספר מקבים א'-ב-ג-ד
ספרות החכמה: איובתהיליםמשליקהלתשיר השיריםחכמת שלמהמשלי בן סירא
נביאים גדולים: ישעיהירמיהאיכהברוךאיגרת ירמיהויחזקאלדניאל נביאים קטנים: הושעיואלעמוסעובדיהיונהמיכהנחוםחבקוקחגיצפניהזכריהמלאכי


ספרים ברקע ירוק - חלק מכתבי הקודש לפי הקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אולם אינם חלק מכתבי הקודש בקאנון הפרוטסטנטי. ספרים ברקע סגול - מצויים רק בקאנון האורתודוקסי
Targum.jpg
הברית החדשה