ספר נח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ספר נח הוא חיבור אבוד מתקופת בית שני. היות שלא נמצאו עותקים שלו, קיומו הוא בגדר השערה בלבד, ועצם קיומו נתון במחלוקת. מן הספרים החיצוניים ידועה המגמה לכתוב חיבורים פסאודואפיגרפיים בשם דמויות תנ"כיות שונות בתקופת הבית השני, כגון ספר חנוך, צוואות השבטים, או צוואת עמרם שנמצאה בקומראן. ספר נח היה משתייך לסוגה זו. כמו כן, קיומו של הספר מתיישב עם החשיבות של דמותו של נח ושל המבול כפי שעולה מחיבורים רבים בתקופת בית שני.

עדויות לקיום הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השערות בדבר קיומו של הספר נשענות על אזכורו בכמה חיבורים, בראש ובראשונה בספר היובלים, בצוואת לוי, ובכמה חיבורים מימי הביניים, כולל ספר רזיאל. בשנת 1995 חשף החוקר ראובן שטיינר שורה חדשה מהמגילה החיצונית לבראשית שקריאתה נתאפשרה הודות לצילומים חדישים, בה כתוב "כתב מלי נח" ("ספר דברי נח" בארמית). תגלית זו מחזקת את ההשערה שהספר היה ידוע בבית שני, ושמחבר המגילה החיצונית לבראשית שאב ממנו כמקור לחיבורו.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

היות שהספר הוא אבוד, גם תוכנו הוא בגדר השערה. על סמך צוואות אחרות שנתחברו בימי בית שני, ניתן לשער שהחיבור היה מספר מחדש את עלילת המבול ומזהיר את צאצאיו מפני חטא, אולי בצד אזכור שכרותו של נח. האזכור בספר היובלים מייחס לנח מסירת מידע על רפואה לבניו, וכן חלוקה גאוגרפית של העולם. ספר נח, אם כן, עשוי היה לכלול גם טענות לידע קדום שנמסר מימי המבול לאנושות כולה. מסורת דומה נשתמרה בפרקי דרבי אליעזר, שם מסופר שלנח נמסר סוד העיבור (בדומה לספר היובלים שקושר בין נח וחישוב הלוח הנכון).

החוקר רוברט צ'ארלס שפרסם בראשית המאה ה-20 את המהדורה המקיפה הראשונה באנגלית של הספרים החיצוניים, סבר כי אל תוך ספר חנוך הוכנסו כמה תחיבות (אינטרפולציות) שהיו שייכות במקור לספר נח. קטעים אלה כוללים את חנוך א' ו'-י"א, נ"ד, ס', ס"ה-ס"ט וכן סיפור לידתו של נח בחנוך א' ק"ו-ק"ח.

אהרן ילינק , מראשי תנועת חכמת ישראל הקדיש בחיבורו "בית המדרש" מדור שנקרא "ספר נח", ובו הוא כלל את כל המסורות הימיביניימיות שניתן לייחס לחיבור שכזה, כולל ציטוטים מתוך ספר רזיאל.

אף כי ריבוי האפשרויות שהוצעו לתוכנו של הספר נובע מהיעדרו, יש שרואים בזה גם עדות נגד קיומו של הספר מעיקרו. במאמר מ-1999 טענה כנה ורמן שהמסורות השונות שנקשרו בספר נח מקשות על סבירות קיומו של חיבור שכזה, ולא מן הנמנע שהמחברים הקדומים עצמם המציאו את קיומו של ספר אגדי מימי המבול לתלות בו את טענותיהם. דבורה דימנט מחזיקה בדעה דומה. קובץ מאמרים בעריכת מיכאל סטון התפרסם ב-2010 ועורר מחדש עניין בנושא.


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Steiner, Richard C. "The Heading of the Book of the Words of Noah on a Fragment of the Genesis Apocryphon: New Light on a 'Lost' Work." Dead Sea Discoveries (1995): 66-71.
  • Werman, Cana. "Qumran and the Book of Noah." In Pseudepigraphic Perspectives: The Apocrypha and Pseudepigrapha in Light of the Dead Sea Scrolls (Leiden: Brill, 1999), 171-81.
  • Dimant, Devorah. "Two 'Scientific' Fictions: The So-Called Book of Noah and the Alleged Quotation of Jubilees in CD 16:3-4." In Studies in the Hebrew Bible, Qumran, and the Septuagint Presented to Eugene Ulrich (Leiden: Brill, 2006), 230-49.
  • Stone, Michael E., Aryeh Amihay and Vered Hillel, eds. Noah and His Book(s), Atlanta: Society of Biblical Literature, 2010.


Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.