סצנת דפוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סצנת דפוס היא סיפור או מוטיב חוזר ומוכר שמופיע לאורך סדרה של סיפורים, על רקע נקודות מפנה חשובות בחיי הגיבור. הדמיון והשוני בין הסצנה החדשה לבין הדפוס הידוע, מדגישים התפתחויות בעלילה ובדמויות.

את היסודות לניתוח סצנות כאלה הניח ולטר ארנד בספרו "סצנות הדפוס אצל הומרוס" ("Die typischen Scenen bei Homer")‏[1] משנת 1933, שבו ניתח את סצנות הדפוס באיליאדה של הומרוס. ניתוח נוסף, לסצנות דפוס בתנ"ך, ערך אורי (רוברט) אלטר בספרו "אמנות הסיפור במקרא" ("The Art of Biblical Narrative") משנת 1981 (תורגם לעברית ב-1988).

סצנות דפוס בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו, מביא אלטר דוגמאות לסצנות דפוס מהמקרא, כאשר הדוגמה המרכזית שעליה הוא מבסס את ספרו היא סצנת הדפוס של "הפגישה ליד הבאר". סצנות דפוס נוספות כוללות את הבשורה על הולדת בן גיבור לאישה עקרה, את מינוי השליח, את הברכה או הצוואה על ערש דווי ואת הסכנה במדבר ומציאת באר.

הפגישה ליד הבאר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סצנת דפוס זו מתרחשת בפגישות בין אליעזר עבד אברהם (כבא כוחו של יצחק) לרבקה (בראשית כ"ד), בין יעקב לרחל (בראשית כ"ט), בין משה לבנות יתרו (שמות ב'), בין רות לבין בעז (מגילת רות ב') וכן, תוך עיוות מסוים לדברי אלטר, בחיפוש שאול אחר האתונות ומציאתו את המלוכה (שמואל א' ט').

המוטיבים המרכזיים המאפיינים סצנת דפוס זו הם: היציאה של הגבר לארץ נכר, פגישה בנערה (עם דגש על השימוש במילה זו דווקא) ליד באר, השקיית הצאן, חזרתה של הנערה לביתה לבשר למשפחתה תוך שימוש בפעלים המעידים על חיפזון, עריכת סעודה לכבוד הגבר ואירוסין או נישואין. דוגמה בולטת לחריגה ממאפיינים אלה היא בפגישה בין אליעזר עבד אברהם לבין רבקה, שבה אין זה הגבר שיתחתן עם הנערה אשר פוגש בה, אלא שליח מטעם אביו. דבר זה הוא נדבך נוסף בסיפורים אודות יצחק המתארים אותו כדמות פסיבית.

הבשורה על לידת גיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סצנת דפוס זו מתרחשת בבשורה לשרה על הולדת יצחק, לרבקה על הולדת יעקב ועשו, לרחל על הולדת יוסף, לחנה על הולדת שמואל ולאשת מנוח על הולדת שמשון. אלטר אף מציין שסצנת דפוס זו מובאת במובן מסוים גם בברית החדשה עם הבשורה למרים על הולדת ישו.

המוטיבים המרכזיים המאפיינים סצנת דפוס זו הם: אישה עקרה הכמהה לבן (לעתים לבעלה אישה אחרת, פורייה, אך העקרה היא זו האהובה עליו), בשורה מפי מלאך תוך שימוש בביטויי זמן כמו "כעת חיה", שבעקבותיה באה לידה, הנחשבת לנס, של דמות מרכזית בתולדות עם ישראל.

העדפת הבן הצעיר על פני הבכור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סצנת הדפוס של העדפת הבן הצעיר על-פני הבכור חוזרת פעמים רבות בתנ"ך, לדוגמה: יעקב ועשו, קין והבל, ישמעאל ויצחק, בכורת יהודה, הרביעי מבני לאה, וגם דוד המלך. אחת הפרשנויות לסצנת דפוס זו, היא שזו נובעת מהעדפת אלהים את העם היהודי (העם הנבחר), על-פני שאר העמים, למרות שהוא עם קטן.

האישה הנשקפת בעד החלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סצנת האישה הנשקפת בעד החלון מרמזת על גורלה ואבדן ביתה. הדים לכך משתקפים בסיפורים אחדים במקרא.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורי אלטר, אמנות הסיפור במקרא, תרגום: שושנה צינגל, תל אביב: אדם, תשמ"ח 1988.
  • ג'ורג' ,סברן , ויפגע במקום- הסיפור התיאופוני במקרא,תל אביב:הילל בן חיים-הקיבוץ המאוחד, 2010. פרק 1 , תיאופוניה כסצנת דפוס ע"מ 40-17.
  • לורית רמון, בעד החלון נשקפה: השתקפות המוטיב במקרא ובספרות הבתר מקראית, תל אביב: היל בן חיים- הקיבוץ המאוחד, 2012.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ .Walter Arend, Die typischen Scenen bei Homer, Hildesheim, Georg Olms Verlag, 1930