סקאד'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סקאד'י צדה בהרים (1901) מאת H. L. M

סקאד'י[1] או סקאדי (נורדית עתיקה: Skaði; שבדית: Skade; אנגלית: Skadi, Skathi) היא אלת הצייד, הגלישה, החורף וההרים וענקית במיתולוגיה הנורדית.
חליפות מתוארת סקאד'י כאֶנדורגוד' (נורדית עתיקה: Öndurguð; אלת גלשני השלג) וכאוֹנדוּרדיס (נורדית עתיקה: Öndurdís; גברת גלשני השלג) ודימוי נפוץ שלה הוא כאֵלה המשוטטת ונודדת בין הרים וגבעות מושלגים. סקאד'י מופיעה לראשונה באדה הפואטית שחוברה במאה ה-13 על בסיס מקורות מסורתיים קדומים יותר; האדה הפרוזאית ומחזור העולם שחוברו בידי סנורי סטורלוסון, ועבודות הסקאלדים.

סקאד'י הייתה גם זו אשר דנה את דינו של לוקי אשר גרם להריגתו של בלדר ולכן היא גם נחשבת לאלת הנקמה והצדק. דמויותיהן של "מלכת השלג" ו"נסיכת הקרח" באגדותיו של הנס כריסטיאן אנדרסן נגזרו מדמותה של סקאד'י.

סקאד'י, ביתו של הענק ת'יאזי, נולדה במשכן ת'רימהיים שביטונהיים, הייתה נשואה לנְיֶירְד, אל הים הגדול, אך נישואיהם לא צלחו משום שסקאד'י, אלת ההרים המושלגים, נהגה להחליק על מגלשיים במדרונותיהם; ונְיֶירְד היה מזוהה עם הים. לכן נפרדו השניים בסופו של דבר. לבסוף סקאד'י נישאת לאודין והשניים מולידים צאצאים רבים יחדיו.

הן באדה הפואטית והן באדה הפרוזאית אחראית סקאד'י להצמדתו של נחש ארסי, שנטף טיפות ארס על פניו של לוקי.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשם סקאד'י בנורדית עתיקה יכול להיות קשר למילה "scato" בגרמנית עילית שמשמעה "צל". החוקר ג'ון מק'ניקל סבור כי האלה סקאד'י הייתה בעבר האנשה של אזור סקנדינביה או שסקאד'י הייתה מקושרת עם העולם התחתון.‏[2]
אפשרות נוספת היא כי השם סקאד'י יכול להיות קשור לשם העצם "Skaði" בנורדית עתיקה שמשמעו "פגע" או "נזק". מספר חוקרים משערים שמשמעות שם האזור הקרוי כיום סקנדינביה היא "האי של סקאד'י".

הופעות במקורות הנורדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקאד'י מופיעה בפואמות המצויות באדה הפואטית, בשני ספרים של האדה הפרוזאית ובספר מחזור עולם אחד.

האדה הפואטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפואמה "דברי גרימניר" (נורדית עתיקה: Grímnismál), חושף האל אודין במסווה של אדם בשם גרימניר בפני המלך איינר הצעיר על קיומם של שְניים עשר מקומות. גרימניר מציין את ת'רימהיים כמקום השישי באחד הבתים.

בקטע הפרוזאי בסוף הפואמה "גידופיו של לוקי" (נורדית עתיקה: Lokasenna), הופכים האלים את בנו של לוקי, נַ‏ארְוִי, לזאב ומשסים אותו בבנו השני, ואלי. לוקי נכלא במערה ונכבל באמצעות קרביו של ואלי. סקאד'י היא זו המציבה נחש ארסי מעליו שמטפטף טיפות ארס על פניו.

סקאד'י וננְיֶירְד בדרכם לנאטון (1882) מאת פרידריך וילהלם היינה

האדה הפרוזאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרמיתו של יולפי (Gylfaginning)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק 21 של הספר "תרמיתו של יולפי" (נורדית עתיקה: Gylfaginning), שהוא החלק השני באדה הפרוזאית, מציין "הנעלה" כי אשתו של נְיֶירְד היא סקאד'י, שסקאד'י היא ביתו של הענק ת'יאזי ומספר את סיפור האהבים של נְיֶירְד וסקאד'י.
סקאד'י השתוקקה לגור במשכן ת'רימהיים, מקום מגוריו של אביה בהרים המושלגים. אך נְיֶירְד השתוקק לגור במצודת נֵאטוּן, ביתו אשר על שפת הים.
כייון שכך, הסכימו הזוג שיגורו תשעה לילות בת'רימהיים ושלושה לילות בנאטון (או תשעה חורפים בת'רימהיים ותשעה נוספים בנאטון, לפי הקודקס רגיוס).
באחד מן הימים כשחוזר נְיֶירְד מן ההרים המושלגים חזרה למשכנו בנאטון, הוא פוצח בזמר:

נְיֶירְד משתוקק לחזור לים (1908) מאת וויליאם גרשום קולינגווד
Cquote2.svg

"עָיַפְתִּי מִלִּשְׁכֹּן בָּהָר,
תִּשְׁעָה לֵילוֹת תְּמִימִים
עָשִׂיתִי בֶּהָרִים.

אֲבָל יִלְלָתוֹ שֶׁל הַזְּאֵב,
הָיָה צְלִילָהּ אַכְזָר
מִשִּׁיר הַבַּרְבּוּרִים." ‏[3][4]

Cquote3.svg
– האדה הפרוזאית, תרמיתו של יולפי, פרק 23
סקאד'י כמהה להרים (1908) מאת וויליאם גרשום קולינגווד

סקאד'י משיבה לו בזמר משלה:

Cquote2.svg

נדדה שנתי במיטות ליד האוקיינוס
לזרא היו לי צריחות ציפורי הים
מדי דמדומים הקצתי מקולתיהם
של השחפים במעופם מן הים.‏[4][5]

Cquote3.svg
– האדה הפרוזאית, תרמיתו של יולפי, פרק 23

עקב כך, שבה סקאד'י אל רכסי ההרים הסלעיים והמושלגים בת'רימהיים. שם קשרה לרגליה גלשני שלג, וכשלגופה חץ וקשת היא מבלה את ימיה בצד חיות פרא ובשל כך מכונה "אלת גלשני השלג או "גברת גלשני השלג". כדי לתמוך בכך מצטט "הנעלה" בית מהאדה הפואטית:

Cquote2.svg

ת'רימהיים הוא המשכן
בו שכן משכבר הימים,
ת'יאזי האדיר,
הזוועתי בנפילים

מעתה ואלך תשכון שם
סקאד'י הצחורה כשלג
בבית אביה מימים ימימה.

Cquote3.svg
– האדה הפרוזאית, תרמיתו של יולפי, פרק 23 על בסיס: האדה הפואטית, דברי גרימניר, פרק 11

בפרק 16, מצוינים מספר כינויים לאל לוקי, כשמתוכם "המתנצח עם היימדייל וסקאד'י"
בפרק 32, מצוינת סקאד'י כאחת מששת האלות שהגיעו למסיבתם של האסיר.
בפרק 75, מצוינת סקאד'י כאחת מ-27 אלי האסיר, אף על פי שאינה אלה מבחינת גזעה.

שפת השירה (Skáldskaparmál)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק 56 של הספר "שפת השירה" (נורדית עתיקה: Skáldskaparmál), שהוא החלק השלישי באדה הפרוזאית, מספר בראגי לאגיר כיצד האלים הרגו את ת'יאזי.
ביתו של תיאזי, סקאד'י, לוקחת קסדה, מעטה שריון ואת "כל כלי הנשק של המלחמה" ופוסעת על בִיפְרוֹ‏סְט, גשר הקשת בענן הבוער, ודרכו מגיעה לטירת אסגארד שבעולם הגודהיים , משכן אלי ההאסיר . מיד כשסקאד'י מגיעה, חפצים האלים לפייסה ולכפר על אובדנה ועל כן הם מציעים לה בעל מבין האלים כפיצוי. סקאד'י קובעת את תנאי ההתפייסות ביניהם והאלים מסכימים שהיא תבחר לה בעל מקרבם. אולם האלים מציבים לה תנאי, היא מוכרחת לבחור בעל בהסתכלות על כפות רגליו בלבד, ולא על פניו. סקאד'י מסכימה לתנאי זה אך מציבה תנאי משלה; האלים מוכרחים לגרום לה לצחוק, משימה בלתי אפשרית לדעתה.

משמסכימים שני הצדדים על התנאים נעמדים האלים יחפים (כנראה סמל של פוריות במיתולוגיה הנורדית) מאחורי יריעה המסתירה את כל גופם מלבד כפות רגליהם. סקאד'י מבחינה בכפות רגליים שמוצאות חן בעיניה ומושכות אותה יותר מכל השאר. סקאד'י משוכנעת כי כפות רגליים יפהפיות כאלו חייבות להשתייך לאל בלדר היפה, ואומרת בקול רועם: "אני בוחרת אותו, אינני מדמה בדעתי שאוכל למצוא זיווג טוב מבלדר" בעת שהיא מכוונת את רומחה לעבר רגליו של אחד האלים. כשנחשפו האלים פסע החוצה נְיֶירְד, אל הים והספינות ממשפחת אלי הואניר, שנמצא באסגארד כחלק מחילופי בני ערובה שנערכו בקץ המלחמה בין האייסיר לואניר ולא בלדר שאליו ערגה כל כך. מאוכזבת ומרירה, דרשה סקאד'י מן האלים להצחיקה.

לוקי, האל הערמומי, שהיה אחראי באופן חלקי למותו של אביה, שומע את בקשתה של סקאדי ומעלה בדעתו המהולצת רעיון קונדסי. הוא לוקח חבל בלתי-נראה וקשר אותו לזקנו של אחד מתישי ת'ור הסוררים מצידו האחד ולאשכיו מהצד השני. התיש החל למשוך לכוון אחד בעוד לוקי מושך לכוון אחר וכך הסתובבו השניים, צווחים מכאב. לאחר שנפל לוקי על ברכיה של סקאד'י, לא התאפקה הענקית והחלה לצחוק.

כמתנת נישואין לזוג החדש וכאות לסיום היריבות, לוקח אודין את עיניו של ת'יאזי שבאמתחתו ומשליך אותן השמיימה, שם הן זוהרות בבהירות כשני כוכבים תאומים.

מחזור העולם (Heimskringla)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק 9 של סאגת בני אינגלינג בחיבור "מחזור העולם" (נורדית עתיקה: Heimskringla), מסופר כי סקאד'י נישאה בעבר לנְיֶירְד אך לא קיימה עימו יחסי מין וכעת היא נשואה לאודין והולידה לו צאצאים רבים. הצאצא היחיד שמצוין בפרק הוא סֶמינג, מלך נורבגיה.

סקאד'י, איור ממהדורה של ספר האדה הפואטית משנת 1983

תאוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור ג'ון לינדוו סבור כי לתעלולי לוקי עם העז יכול להיות קשר לעקרות ולפולחן בו ניסו לגרום לאלה לצחוק. בנוסף מציין לינדוו כי ככל הנראה ישנו קשר מיוחד בין לוקי לסקאד'י וכראיה לכך מתאר את הצבתו של הנחש מעל ראשו של לוקי בידי סקאד'י הן ב"גידופיו של לוקי" והן ב"תרמיתו של יולפי".‏[6]

קיימים מקומות רבים הקשורים לשמם של האל אוּל וסקאד'י , במיוחד בשבדיה. לכן מספר חוקרים הציעו שייתכן וקיים קשר אפשרי ביניהם.‏[6]סברה נוספת היא שסקאד'י הייתה במקור ישות אלוהית ממין זכר.‏[7]

ד"ר הילדה הליס דיווידסון סבורה כי הפולחן של סקאד'י שיגשג בעיקר בהאלוגאלנד, אזור בצפון נורבגיה, משום שהתנהגותה של שסקאד'י מזכירה מנהגים של לאפים, שהיו ידועים בעיסוקם בגלישה, וציד בחץ וקשת. פרידתה מנְיֶירְד עשויה להצביע על התפצלות הפולחן בינה לבין אלי הואניר באותו אזור, בו סקנדינבים וסאמים באו במגע.‏[7]

השפעות מודרניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מירחי שבתאי קרוי Skathi על שם האלה.
לסקאד'י תפקיד משמעותי בקומיקס "הפחד עצמו" של מארוול קומיקס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקאד’י: האישה הנורדית החזקה, בכישופים: הקדרה המבעבעת של כרמית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.sacred-texts.com/neu/poe/poe38.htm
  2. ^ Allen, E. John B. (2007). The Culture and Sport of Skiing. University of Massachusetts Press
  3. ^ אריה סתיו, שירת הצפון, רמות השבים: אריה ניר , 2009, עמ' 134
  4. ^ 4.0 4.1 מקורותיהם של בתים אלו לא ניתנים באדה הפרוזאית או בשום מקום אחר.
  5. ^ יעקב שריג, המיתולוגיה הסקנדינבית, תל אביב: מפה, 2005, עמ' 82
  6. ^ 6.0 6.1 Lindow, John (2001). Norse Mythology: A Guide to the Gods, Heroes, Rituals, and Beliefs. Oxford University Press (עמ' 268-270)
  7. ^ 7.0 7.1 Davidson, Hilda Ellis (1993). The Lost Beliefs of Northern Europe (עמ' 61-62)