סקייטפארק

סקייטפארק בגן סאקר בירושלים

סקייטפארק גלית בתל אביב

סקייטפארק בחיפה

סקייטפארק בשדרות

סקייטפארק בקריית מוצקין

סקייטפארק בתל אביב

סקייטפארק בפארק לכיש באשדוד

סקייטפארק בוולנסיה שבספרד

סקייטפארק בקליפורניה

סקייטפארק הוא מתקן ספורט לשעות הפנאי שתוכנן ונבנה כך שהוא מתאים במיוחד לסקייטבורדינג. סקייטפארקים יכולים להתאים גם לגלגיליות ולאופני פעלולים אך זאת בתנאי שנבנו בצורה מתאימה ומחומרים נכונים (שאם לא משקל האופניים עלול לפגוע בתקינות מתקני הפארק).

המתקנים העיקריים בסקייטפארק הם רמפות בצורת חצי צינור, רבע צינור, צינור מלא (נדיר יותר), מעקות, מדרגות, תיבות, פירמידות, משטחים משופעים, רמפות גבוהות, בריכות, אבני שפה וכדומה. סקייטפארקים יכולים להיות בבעלות פרטית או ברשות הרבים. הכניסה לפארקים פרטיים כרוכה בדרך כלל בתשלום.

בארצות הברית ובאירופה פארקים פרטיים רבים הוקמו בתוך מבנים או תחת גג. הפארקים הציבוריים בדרך כלל אינם מקורים, אך חלק מהפארקים הציבוריים בארצות הברית, למשל, הוקמו מתחת לגשרים של אוטוסטרדות.

סקייטפארקים נבדלים זה מזה בחומרי הבניין העיקריים מהם הם בנויים:

היסטוריה[עריכה]

סקייטפארקים החלו להבנות בארצות הברית בשנת 1976. הפארקים הראשונים היו בצורת בריכה או קערה, חצי צינור או צינור ונבנו בעיקר מבטון במגרשים לא מקורים. רוב המתקנים הפרטיים נבנו במהירות ללא תכנון מתאים, על מנת לנצל את הביקוש למתקני סקייטבורד ולהשיג רווח מהיר ולכן לא המשיכו לפעול לאורך זמן.

השפל של תחילת שנות התשעים והתאוששות ענף הסקיטבורד שבאה אחריו הביאו לתכנון ובנייה זהירים, כאשר סקייטפארקים נבנו בשלבים של תכנון ובנייה תוך כדי בדיקה שהסקייטפארק משתלב בסביבה ושהמתקנים בו מתאימים לספורט ומאפשרים שפע מסלולים והזדמנויות לסקייטרים. הסקייטפארקים הציבוריים מוקמו בשטחים בהם היו "אלמנטים לא רצויים", דוגמת גשרי אוטוסטרדות. בארצות הברית התפתחה ההבנה שסקיטבורדינג הוא ספורט מסוכן הדורש בניית מתקנים בטוחים ומתאימים על ידי הרשויות.

בישראל[עריכה]

בישראל נבנה משטח גלגיליות ורמפת חצי צינור בבריכת גורדון בתל אביב בשנת 1979. המתקן בבריכת גורדון נסגר בשנת 1989.בשנת 1989 נבנה סקייטפארק עבור חברה פרטית בתוך מבנה הסינרמה בשטח של 400 מטר מרובעים ובו הוקמו עשר רמפות שונות. המתקן בסינרמה נסגר כשלושה חדשים לאחר הפתיחה, לא לפני שאחד מהמחליקים המקצועיים ביותר בזמנו, סטיב סייז, ביקר בו. סקייטפארק מבטון נבנה בגן סאקר בירושלים ומתקן קטן יותר מבטון בנהריה.

בשנת 1990 הקים מועדון הסקיטבורד הישראלי סקייטפארק בספורטק בפארק הירקון בתל אביב ובו רמפות ומתקנים מגוונים. בשנת 2002 הקים המועדון סקייטפארק ברעננה. בשנת 2003 הוקם על ידי המועדון סקייטפארק עבור עיריית קריית מוצקין, סקייטפארק זה פעל כשנה ונסגר, וחלק מהרמפות פורקו ומה שנשאר הועלה באש.

ב-2007 נבנה בתל אביב סקייטפארק מבטון בפארק גלית, שנחשב לגדול ולמושקע ביותר שהוקם בישראל עד אז. אבי לוזיה אלוף ישראל תכנן את הפארק והוא מסמל את השינוי שעברו הרשויות המקומיות בהכרה בסקייטבורד כצורך של הקהילה.

בשנת 2009 נסגר הסקייטפארק בספורטק בתל אביב, אך נפתחו סקייטפארקים חדשים רבים כגון: סקייטפארק חדש במעלות, סקייטפארק במיתר בדרום.

תחילת הקמת סקייטפארקים מבטון יצוק באתר העשוי בעבודת יד של מחליקי בטון מקצועיים :

בשנת 2010 נפתח סקייטפארק הרצליה HSP-Herzeliya SkatePark בשטח של 2600 מ״ר שתוכנן ע״י אבי לוזיה ונבנה ע״י חברת ע. ר. יצחקי בע״מ & Grindline האמריקאית חברה בעלת מוניטין רב בתחום הסקייטפארקים שהקימה למעלה מ 270 פארקים מקצועיים בארה״ב ורחבי העולם. ונחשבת לאחת מ-5 החברות הטובות בעולם.

בשנת 2011 נפתח סקייטפארק כפר סבא KSSP-Kfar Saba SkatePark בשטח של 1400 מ״ר שתוכנן ע״י אבי לוזיה ונבנה ע״י חברת ע. ר. יצחקי בע״מ & Grindline האמריקאית.

בשנת 2013 יפתח סקייטפארק ראשון לציון RSP-Rishon SkatePark בשטח של 1800 מ״ר שתוכנן ע״י אבי לוזיה ונבנה ע״י חברת ע. ר. יצחקי בע״מ & Grindline האמריקאית.

בשנת 2013 יפתח סקייטפארק באר שבע BSSP-Beer Sheva SkatePark בשטח של 2800 מ״ר שתוכנן ע״י אבי לוזיה ונבנה ע״י חברת ע. ר. יצחקי בע״מ & Grindline האמריקאית.

דיון[עריכה]

הקמה של סקייטפארקים בכלל וסקייטפארקים ציבוריים בפרט, מעידה על מגמה כלל עולמית של קבלת תופעת הסקייטבורדינג, תופעה שזכתה ללגיטימציה רק בשנים האחרונות. הסקייטבורדינג נעשה ספורט נפוץ ומקובל, בעיקר הודות לשידורי הספורט של ערוצי האקסטרים, התפוצה הרבה של משחקי מחשב ומכונות משחק כמו הסוני פליסטישן והשימוש הגובר באינטרנט בפס רחב המאפשר לכל המתעניינים להוריד ולצפות בתמונות וסרטונים. הקמה של סקייטפארקים באזורים עירוניים היא לפעמים נסיון להפנות את הסקייטרים מהרחוב למקומות בטוחים ומוגנים יותר וכן נסיון למנוע נזק לחלקי מבנים המשמשים לסקייטבורדינג.