סקייטפארק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סקייטפארק בגן סאקר בירושלים
סקייטפארק גלית בתל אביב
סקייטפארק בחיפה
סקייטפארק בשדרות
סקייטפארק בקריית מוצקין
סקייטפארק בתל אביב
סקייטפארק בפארק לכיש באשדוד
סקייטפארק בוולנסיה שבספרד
סקייטפארק בקליפורניה

סקייטפארק הוא מתקן ספורט לשעות הפנאי שתוכנן ונבנה כך שהוא מתאים במיוחד לסקייטבורדינג. סקייטפארקים יכולים להתאים גם לגלגיליות ולאופני פעלולים אך זאת בתנאי שנבנו בצורה מתאימה ומחומרים נכונים (שאם לא משקל האופניים עלול לפגוע בתקינות מתקני הפארק).

המתקנים העיקריים בסקייטפארק הם רמפות בצורת חצי צינור, רבע צינור, צינור מלא (נדיר יותר), מעקות, מדרגות, תיבות, פירמידות, משטחים משופעים, רמפות גבוהות, בריכות, אבני שפה וכדומה. סקייטפארקים יכולים להיות בבעלות פרטית או ברשות הרבים. הכניסה לפארקים פרטיים כרוכה בדרך כלל בתשלום.

בארצות הברית ובאירופה פארקים פרטיים רבים הוקמו בתוך מבנים או תחת גג. הפארקים הציבוריים בדרך כלל אינם מקורים, אך חלק מהפארקים הציבוריים בארצות הברית, למשל, הוקמו מתחת לגשרים של אוטוסטרדות.

סקייטפארקים נבדלים זה מזה בחומרי הבניין העיקריים מהם הם בנויים:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקייטפארקים החלו להבנות בארצות הברית בשנת 1976. הפארקים הראשונים היו בצורת בריכה או קערה, חצי צינור או צינור ונבנו בעיקר מבטון במגרשים לא מקורים. רוב המתקנים הפרטיים נבנו במהירות ללא תכנון מתאים, על מנת לנצל את הביקוש למתקני סקייטבורד ולהשיג רווח מהיר ולכן לא המשיכו לפעול לאורך זמן.

השפל של תחילת שנות התשעים והתאוששות ענף הסקיטבורד שבאה אחריו הביאו לתכנון ובנייה זהירים, כאשר סקייטפארקים נבנו בשלבים של תכנון ובנייה תוך כדי בדיקה שהסקייטפארק משתלב בסביבה ושהמתקנים בו מתאימים לספורט ומאפשרים שפע מסלולים והזדמנויות לסקייטרים. הסקייטפארקים הציבוריים מוקמו בשטחים בהם היו "אלמנטים לא רצויים", דוגמת גשרי אוטוסטרדות. בארצות הברית התפתחה ההבנה שסקיטבורדינג הוא ספורט מסוכן הדורש בניית מתקנים בטוחים ומתאימים על ידי הרשויות.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל נבנה משטח גלגיליות ורמפת חצי צינור בבריכת גורדון בתל אביב בשנת 1987 על ידי רובי עדי. המתקן בבריכת גורדון נסגר בשנת 1989. בשנת 1989 בנה רובי עדי סקייטפארק עבור חברה פרטית בתוך מבנה הסינרמה בשטח של 400 מטר מרובעים ובו הוקמו עשר רמפות שונות. המתקן בסינרמה נסגר כשלושה חדשים לאחר הפתיחה, לא לפני שאחד מהמחליקים המקצועיים ביותר בזמנו, סטיב סייז, ביקר בו. סקייטפארק מבטון נבנה בגן סאקר בירושלים ומתקן קטן יותר מבטון בנהריה. בשנת 1990 פתח בזיכיון מעיריית תל אביב מועדון הסקיטבורד הישראלי בניהולו של רובי עדי, סקייטפארק בספורטק בפארק הירקון בתל אביב ובו רמפות ומתקנים מגוונים. בשנת 2002 הקים המועדון סקייטפארק ברעננה. בשני המתקנים הללו התקיימה עיקר הפעילות של הענף עד שנמכרו לאחר ב-2007. כמו כן הוקמו על ידי המועדון סקייטפארקים רבים ברחבי הארץ: באילת, קיסריה, קצרין, שהם, אורנית, מעגן מיכאל ועוד שהגדול בהם סקייטפארק עבור עיריית קריית מוצקין, סקייטפארק זה פעל כשנה ונסגר, וחלק מהרמפות פורקו ומה שנשאר הועלה באש. ב-2007 בלחץ המחליקים בוגרי הספורטק שינתה עיריית תל אביב את גישתה לנושא ובנתה סקייטפארק מבטון בפארק גלית, שנחשב לגדול ולמושקע ביותר שהוקם בישראל עד אז. אבי לוזיה אלוף ישראל תכנן את הפארק והוא מסמל את השינוי שעברו הרשויות המקומיות בהכרה בסקייטבורד כצורך של הקהילה. בשנת 2009 נסגר הסקייטפארק בספורטק בתל אביב, אך נפתחו סקייטפארקים חדשים רבים כגון: סקייטפארק חדש במעלות, סקייטפארק במיתר בדרום. תחילת הקמת סקייטפארקים מבטון יצוק באתר העשוי בעבודת יד של מחליקי בטון מקצועיים: בשנת 2010 נפתח סקייטפארק הרצליה HSP-Herzeliya SkatePark בשטח של 2,600 מ"ר שתוכנן על ידי אבי לוזיה ונבנה על ידי חברת ע. ר. יצחקי בע"מ & Grindline האמריקאית חברה בעלת מוניטין רב בתחום הסקייטפארקים שהקימה למעלה מ-270 פארקים מקצועיים בארצות הברית וברחבי העולם, ונחשבת לאחת מ-5 החברות הטובות בעולם. בשנת 2011 נפתח סקייטפארק כפר סבא KSSP-Kfar Saba SkatePark בשטח של 1,400 מ"ר שתוכנן על ידי אבי לוזיה ונבנה על ידי חברת ע. ר. יצחקי בע"מ & Grindline האמריקאית. בשנת 2013 נפתח סקייטפארק ראשון לציון RSP-Rishon SkatePark בשטח של 1,800 מ"ר, שתוכנן על ידי אבי לוזיה ונבנה על ידי חברת ע. ר. יצחקי בע"מ & Grindline האמריקאית. בשנת 2013 נפתח סקייטפארק באר שבע (BSSP-Beer Sheva SkatePark), הגדול בישראל, בשטח של 2,800 מ"ר שתוכנן על ידי אבי לוזיה ונבנה על ידי חברת מרדכי ישראל. בשנת 2014 נפתח בירושלים סקייטפארק בשטח של כ2,500 מ"ר בשולי גן הפעמון הכולל גם תאורה לילית וטריבונה עם הצללה לעשרות צופים שתאפשר אירוח תחרויות.

כיום מתחלקת המגמה ל-2: ערים גדולות בונות סקייטפארקים גדולים ומפוארים מבטון ומועצות מקומיות קטנות בונות "מיני-פארקים" מעץ שהוא זול יותר.

דיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה של סקייטפארקים בכלל וסקייטפארקים ציבוריים בפרט, מעידה על מגמה כלל עולמית של קבלת תופעת הסקייטבורדינג, תופעה שזכתה ללגיטימציה רק בשנים האחרונות. הסקייטבורדינג נעשה ספורט נפוץ ומקובל, בעיקר הודות לשידורי הספורט של ערוצי האקסטרים, התפוצה הרבה של משחקי מחשב ומכונות משחק כמו הסוני פליסטישן והשימוש הגובר באינטרנט בפס רחב המאפשר לכל המתעניינים להוריד ולצפות בתמונות וסרטונים. הקמה של סקייטפארקים באזורים עירוניים היא לפעמים ניסיון להפנות את הסקייטרים מהרחוב למקומות בטוחים ומוגנים יותר וכן ניסיון למנוע נזק לחלקי מבנים המשמשים לסקייטבורדינג.

סקייטפארקים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם עשרות סקייטפארקים ברחבי הארץ, הן בערים הגדולות (כגון סקייטפרק בגן סאקר בירושלים או סקייטפארק גלית בתל אביב, והן ביישובים קטנים כמו שוהם או בת חפר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Concrete Wave by Michael Brooke, Warwick Publishing 200pp, 1999, ISBN 1894020545
  • Thrasher Presents how to Build Skateboard Ramps, Halfpipes, Boxes, Bowls and More, 2004, ISBN 0965727173
  • Skateparks: Grab Your Skateboard by Matt Doeden, 32 pp, 2002, ISBN 0736810722

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקייטפארק בואלנסיה, ספרד
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סקייטפארק בוויקישיתוף