סקסה-קובורג-גותה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוכסויות קובורג וגותה
לאופולד סקסה-קובורג-גותה, שנבחר כמלכם הראשון של הבלגים

סַקְסָה-קובורג-גותה או סקסה-קובורג וגותה (גרמנית: זקסן-קובורג אוּנד גותה;Sachsen-Coburg und Gotha) הוא שמה של דוכסות גרמנית קטנה, שנוצרה מאיחוד פרסונלי של הדוכסויות זקסן-קוֹבוֹרג וזקסן-גוֹתַה (קובורג הסקסונית וגותה הסקסונית) ב-1826 והתקיימה עד 1918. השם ניתן גם למשפחת האצולה הגרמנית שהענף המרכזי שלה ישב על כס הדוכסות, וצאצאיה מילאו תפקיד חשוב בממלכות שונות באירופה, באמצעות נישואין ועל ידי מינוי למלכים במדינות חדשות.

הדוכסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל בית סקסה-קובורג-גותה

קובורג וגותה היו שתיים מן הדוכסויות הארנסטיניות – מדינות קטנות בגרמניה, שנשלטו בידי הענף הארנסטיני של בית וטין, בית אצולה סקסוני עתיק.

השושלת המרכזית בענף, ששלטה בדוכסות זאקסן-גותה ואלטנבורג, באה לקיצה ב-1825 עם מותו של הדוכס ללא צאצאים. כתוצאה מכך עברו חלק מן הדוכסויות הארנסטיניות חלוקה מחדש. ארנסט, דוכס זאקסן קובורג וזאלפלד, היה זכאי לרשת את הדוכסות מכוח נישואיו לאחייניתו של הדוכס האחרון, אך כיוון שהיה בהליכי גירושין ממנה, התנגדה המשפחה להעברת דוכסות גותה לחזקתו, וב-1826 התקבלה פשרה שלפיה יחולקו מחדש הדוכסויות. ארנסט קיבל את גותה בלבד, ללא אלטנבורג, וויתר על זאלפלד שהייתה ברשותו קודם לכן. הישות החדשה שנוצרה נקראה דוכסות זאקסן-קובורג וגותה, אך הדוכסויות היו נפרדות להלכה ואוחדו באיחוד פרסונלי בלבד, כך שהיו לדוכסות המשותפת שתי ערי בירה, קובורג וגותה. שטח הדוכסות, שכלל כ-1974 קמ"ר, לא היה רציף. קובורג וגותה היו נפרדות זו מזו, ונוסף לכך היו לכל אחת מהן מובלעות קטנות, נוסף על הטריטוריה העיקרית. אוכלוסייתן מנתה ב-1910 כרבע מיליון נפש.

ב-1866 שולבה הדוכסות בקונפדרציה הצפון-גרמנית; כעבור שנה צורף צבאה לצבא פרוסיה, וב-1871 הפכה יחד עם כל מדינות גרמניה לחלק מן הקיסרות הגרמנית.

חוקה שנקבעה ב-1852 קבעה את סדרי השלטון בדוכסות וחיזקה את הקשרים בין שני חלקיה על ידי מוסדות משותפים. בכל אחת מן הדוכסויות המרכיבות הוקם פרלמנט נבחר, שאת חבריו בחרו כלל הגברים מדי ארבע שנים. צירים מתוכו הרכיבו פרלמנט משותף. מטעם הדוכסות נשלח ציר אחד לבונדסראט, הבית העליון בפרלמנט של הקיסרות הגרמנית, ושני צירים, אחד לכל רכיב בדוכסות, לבית התחתון, הרייכסטאג.

הדוכסות חדלה מלהתקיים בעקבות מהפכת נובמבר, 1918, שביטלה את המונרכיה בגרמניה. קובורג וגותה היו למדינות חופשיות קצרות-ימים ברפובליקה הגרמנית, וב-1920 נכללה קובורג במדינת בוואריה וגותה במדינת תורינגיה.

הענף המרכזי של המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צאצאיו של ארנסט (ראו להלן) עלו על כס המלוכה במדינות אירופיות שונות. בעקבות מותו ללא צאצאים של בנו של ארנסט, ארנסט השני, עברה הדוכסות לענף הבריטי של המשפחה, צאצאי הנסיך אלברט, בעלה של המלכה ויקטוריה. אחרון הדוכסים ששלטו בפועל בדוכסות, קארל אדוארד, היה נכדם של ויקטוריה ואלברט מבנם לאופולד. במלחמת העולם הראשונה נשאר הדוכס נאמן לגרמניה במלחמתה במולדתו בריטניה, ואף קיבל דרגת קצונה בצבא גרמניה. הוא הוקע כבוגד ותאריו הבריטיים נשללו ממנו. מאוחר יותר הצטרף למפלגה הנאצית וכיהן כנשיא הצלב האדום בגרמניה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

הענף המרכזי במשפחה עודו נושא רשמית בתואר "הדוכס מזקסן-קובורג וגותה", אף שהדוכסות אינה קיימת.

בריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית סקסה-קובורג-גותה

המלכה ויקטוריה, שאמהּ הייתה בת למשפחת סקסה-קובורג-גותה, נישאה לבן-דודה, מצד האם, אלברט, בנו השני של הדוכס מסקסה-קובורג-גותה. מיום מותה בשנת 1901 עד 1917 נקרא בית המלוכה הבריטי, שאליו השתייכו באותה תקופה אדוארד השביעי ואחריו ג'ורג' החמישי כשם בית האצולה (אך לא שם המשפחה) של בעלה, בית סקסה-קובורג-גותה. ב-1917 שינה המלך ג'ורג' החמישי את שמו של בית המלוכה לבית וינדזור. הצורך להחליף את השם גרמני התעורר עקב המלחמה נגד גרמניה במלחמת העולם הראשונה, שעוררה בציבור רגשות אנטי-גרמנים. המלך גם ויתר על תוארי אצולה גרמניים שהחזיק.

בלגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאופולד מסקסה-קובורג-זאפלד, המלך הבלגי הראשון, היה אחיו הצעיר של הדוכס ארנסט ודודה של המלכה ויקטוריה מצד אמהּ. בית המלוכה הבלגי נותר על כנו כיום, אך שינה את שמו ב-1920, בעקבות מלחמת העולם הראשונה שבה נכבש מרבית שטח בלגיה על ידי הגרמנים. השם החדש שניתן לבית המלוכה הוא "מבלגיה" (בשלוש השפות הרשמיות במדינה: van België, de Belgique וכן von Belgien). מלך בלגי שעולה על כס המלוכה משנה את שמו רשמית לשם שמשמעו "של הבלגים". (der Belgen, des Belges או der Belgier).

בולגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשפחה עלתה גם על כס המלוכה בבולגריה מ-1887, עת הוכתר המלך פרדיננד הראשון, נכד לאחיו של ארנסט הראשון. נכדו, סמיון סקסקובורגותסקי, (הגרסה הבולגרית לשם סקסה-קובורג-גותה) הודח ויצא לגלות כילד כאשר בוטלה המלוכה במשאל עם ב-1946, אך שב לארצו וכיהן כראש ממשלת בולגריה בשנים 2001-2005.

פורטוגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן אחיו של ארנסט הראשון, פרדיננד, נשא לאשה את מריה השנייה, מלכת פורטוגל והיה למלך פורטוגל, בשם פרננדו השני. משפחת המלוכה הפורטוגלית הוסיפה בדרך-כלל להיקרא בשמו הקודם, ברגנסה. לעתים התייחסו למשפחה בשם ברגנסה-וטין. צאצאי פרדיננד מלכו על פורטוגל עד ביטול המונרכיה ב-1910.

מדינות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המלוכה עמד גם בקשרי נישואין עם משפחות אצולה ומלוכה נוספות, דרך נישואי בנותיו (שאינן יכולות להוריש את ההשתייכות לשושלת). הקייזר הגרמני האחרון, וילהלם השני, היה נכדה של ויקטוריה מלכת בריטניה, אך מאחר שאמו הייתה נצר לשושלת ולא אביו, לא השתייך בית המלוכה הגרמני לשושלת.

קרל השישה עשר גוסטב, מלך שבדיה הנוכחי, הוא נכדו של אחרון הדוכסים ששלט בזאקסן-קובורג-גותה, קארל אדוארד, דרך בתו סיבילה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]