סקס פיסטולס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סקס פיסטולס
Sex Pistols Logo.PNG
להקת הסקס פיסטולס במופע ב-1977.
מידע כללי
מקור לונדון, אנגליה
שנות פעילות 1975–1978
1996
2002–2003
2007–היום
סוגה פאנק רוק
חברת תקליטים EMI, A&M, Virgin, Warner Bros.
חברים
ג'וני רוטן
סטיב ג'ונס
פול קוק
גלן מטלוק
חברים לשעבר
סיד וישס

הסקס פיסטולסאנגלית: Sex Pistols) היא להקת פאנק רוק בריטית אשר הוקמה בלונדון בשנת 1975. הלהקה הייתה אחת מהלהקות החלוצות של סגנון הפאנק רוק במהלך שנות השבעים. למרות הקריירה הראשונית שלהם אשר נמשכה רק שנתיים וחצי במהלכה הלהקה הפיקה רק ארבעה סינגלים ואלבום אולפן אחד, הסקס פיסטולס, נחשבים לאחת מהלהקות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של המוזיקה הפופולרית.‏[1][2]

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברים לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון להקמת הלהקה עלה בלונדון באוגוסט 1975, כאשר ג'ון ליידון (הידוע בכינויו ג'וני רוטן) נכנס לחנות של מלקולם מקלארן כאשר שיערו צבוע בירוק והוא לובש סוודר מחורר. מלקולם אף הוא היה לבוש באופן מעט מוזר, ועטה על ראשו שקית אשפה, כמחאה על שביתת עובדי התברואה. השניים השתעשעו ברעיונות מוזיקליים, כאשר ג'וני שר את שירו של אליס קופר "Eighteen" כאילו היה הגיבן מנוטרדאם. מלקולם התלהב מהרעיון וג'וני החליט להקים להקה, אליה צירף את פול קוק (תופים), סטיב ג'ונס (גיטרה), גלן מטלוק (גיטרה בס) ו-וואלי נייטנגייל (גיטרה).

הלהקה החלה להופיע במועדונים קטנים ברחבי לונדון, אך מפני שלא ידעו לנגן וגם לא לכתוב שירים, רוב ההופעות נגמרו באלימות ובתגרות. הסקס פיסטולס התפרסמו בעיקר בזכות סקנדלים שכאלה. זאת בעקבות היותם להקה פעילה ומובילה בתנועת הפאנק, תנועה אשר השיגה את רוב תשומת הלב הציבורית שלה באמצעים לא שגרתיים ולא מקובלים או באמצעות מחאה חברתית.

בתחילת דרכה נגנה הלהקה בעיקר בקולג'ים ברחבי בלונדון. ב-20 בספטמבר 1976 קיימו הסקס פיסטולס את פסטיבל הפאנק הראשון, שנערך במועדון לונדוני הנקרא Club 100. הלהקה חתמה על חוזה הקלטות והופעות עם חברת EMI, אך פוטרה ממנו לאחר שבהופעתה בטלוויזיה כינתה את המנחה היפופוטם מאונן עם קרניים.

בפברואר 1977 פיטרה הלהקה את גלן הבסיסט, משום שלא תאם את תדמיתה של הלהקה (הוא העריץ את הביטלס והיה מסופר כמו אלביס פרסלי). במקומו צורף ללהקה סיד וישס - על סיד עברה ילדות קשה, אימו הייתה נרקומנית ונזדקקה לשירותים רפואיים לעתים קרובות. כאשר סיד פגש את ג'וני הם היו מנגנים ביחד ברחוב ועוברי האורח היו משלמים להם על מנת שיפסיקו את הרעש הנורא. המצאת ריקוד הפוגו מיוחסת לוישס. בת זוגו של וישס, ננסי ספאנג'ן, הייתה גם כן סוחרת סמים וסיפקה לו הרואין. רוטן לא ראה בעין יפה את חברותם של וישס וספאנג'ן בשל הריחוק שנוצר בינו לבין וישס והדרדרותם המשותפת לסמים.

הסקנדל המפורסם ביותר של הלהקה התרחש בחגיגות היובל למלכת אנגליה ביוני 1977. הסקס פיסטולס ביצעו לראשונה את שירם "God Save the Queen", שיר מחאה נגד מוסד המלוכה האנגלי והמלכה בפרט, על מעבורת מחוץ לארמון המלכה. כתגובה לכך נעצרו חברי הלהקה והשיר הוחרם מהרדיו. אך עם שחרורם מן המעצר שבו חברי הלהקה להשתולל במועדונים ברחבי בריטניה, עד שלבסוף הוחרמו מרוב המועדונים במדינה.

ב-28 באוקטובר 1977 יצא האלבום המוצלח ביותר של הלהקה, ובעצם האלבום הרשמי היחיד. ככזה הוא נחשב לקלאסיקה עד ימינו: "Never Mind the Bollocks, Here's the Sex Pistols". הלהקה שהגיעה לשיאה באותה תקופה החליטה לצאת לסיבוב הופעות בארצות הברית.

יציבות הלהקה החלה להתערער במהלך סיבוב ההופעות בארצות הברית. במהלך הופעה בסן פרנסיסקו חתך וישס את עצמו, ג'ונס היה מסומם עד כדי כך שלא הצליח לנגן את השירים ורוטן החליט לבטל את ההופעה אחרי כמה דקות וברח לניו יורק.

הלהקה הפסיקה את פעילותה לאחר עזיבתו של ג'וני רוטן בסן-פרנסיסקו. מקלארן ניסה למשוך עוד קצת זמן, אולם פול וקוק פנו נגדו וטסו לברזיל.

לאחר הפירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1980 יצא לאקרנים סרט הקולנוע המוקומנטרי "תרמית הרוקנרול הגדולה". הסרט בבימויו של ג'וליאן טמפל, מתאר את עלייתה ונפילתה של הלהקה מנקודת מבטו של מקלארן. ליידון, שכבר עזב את הלהקה בשעה שהסרט צולם ב-1978, סירב לשתף פעולה, ועל כן נראה בו רק בצילומי ארכיון.

לאחר פירוק הלהקה פנו חברי הלהקה לקריירות אישיות בעולם המוזיקה.

ג'וני רוטן חזר לאנגליה, שינה את שמו בחזרה לג'ון ליידון והקים את להקת Public Image Limited (או בקיצור PIL) ביחד עם הגיטריסט קית' לווין. הלהקה זכתה להצלחה מרובה, אך התפרקה. אחרי פירוק הלהקה חזר ליידון לשם הבמה שלו ופתח בקרירת סולו ואף הוציא אוטוביוגרפיה בשם Rotten - No Irish, No Blacks, No Dogs.

סיד וישס נשאר בניו יורק וניסה לפתוח בקרירת סולו. קרירת הסולו שלו נכשלה כאשר הוא נעצר בחשד לדקירתה למוות של חברתו ננסי. סיד, שהיה במעצר בית מת ממנת יתר של הרואין. לאחר כמה שנים יצא סרט ביוגרפי על חייו שנקרא סיד וננסי.

פול קוק וסטיב ג'ונס הקימו ביחד את להקת המקצוענים (The Professionals) שהייתה להקת רוק כבד. הלהקה הוציאה שני אלבומים ואז התפרקה. לאחר פירוק הלהקה פנו ג'ונס וקוק איש איש לדרכו אך שמרו על קשר טוב.

מלקולם מקלארן המשיך לעסוק באמרגנות מוזיקה, ולבסוף החליט להיות מוזיקאי בעצמו. הוא ניגן מוזיקת פופ וזכה להצלחה כבר מאלבומו הראשון. שיא ההצלחה של מקלארן בתור כוכב פופ היה עם צאת אלבומו Paris בשנת 1994. כמה שנים לאחר צאת האלבום ניסה מקלארן להתמודד על ראשות העיר לונדון, אך הפסיד בבחירות.

גלן מטלוק הקים את להקת הילדים העשירים (The Rich Kids).

בשנת 1996 התאחדו הסקס פיסטולס באופן חד-פעמי להופעה בפינסברי פארק שבלונדון כדי לחגוג 20 שנה. ההופעה תועדה באלבום שיצא באותה שנה ונקרא Filthy Lucre Live.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sex Pistols. Rock and Roll Hall of Fame. אוחזר ב־19 May 2010.
  2. ^ (2006) Popular Music Theory: Grade 4. Registry Publications Ltd, 29-30. ISBN 1898466440, 9781898466444. אוחזר ב־28 May 2010.