סרביט אל-ח'אדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המקדש לאלה חתח'ור

סרביט אל-ח'אדםערבית: سرابيت الخادم‎) הוא אתר ארכיאולוגי במערב סיני, שימש בימי קדם כמכרה לאבן הטורקיז של ממלכת מצרים.

בשנת 1761 גילה במקום החוקר הגרמני קרסטן ניבור (Carsten Niebuhr), שיצא לחקור את המזרח התיכון במשלחת מדעית מטעם המלך הדני פרדריק החמישי, מקדש ובו כתובות ופסלים מצריים. בשנת 1905 נעשו במקום חפירות על ידי הארכאולוג האנגלי פלינדרס פיטרי, שגילה מכרות כריה עתיקים, ומקדש לאלה המצרית חתחור. גולת הכותרת של תגליותיו היו כתובות בכתב פרוטו-סינאי. זאת העדות המוקדמת ביותר של התפתחות כתב ההירוגליפים המצרי, שכלל מאות ואף אלפי סימנים, לכתב אלפביתי, שכולל מספר מצומם של אותיות. כמו כן הן בין הממצאים הקדומים ביותר של האלפבית הפיניקי, שהוא אבי הכתב עברי עתיק. הכתובות נכתבו ככל הנראה על ידי עובדים מקומיים ממוצא שמי שעבדו במכרות בראשות אדם בשם חבדד, שהיה "אחיו של נסיך רזנו (אזור בכנען)".

פרופ' רפאל גבעון מאוניברסיטת תל אביב שלמד את המקום כתב עליו בספרו 'אבני סיני', ובו הוא קורא לכתב הפרוטו-סינאי ההישג התרבותי הגדול ביותר בחצי האי סיני. ד"ר צבי אילן הציע לזהות את סרביט אל חאדם עם הר סיני, זיהוי שלא מקובל על מרבית החוקרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סרביט אל-ח'אדם בוויקישיתוף
אבן שחיקה ממקדש בסרביט אל-ח'אדם בסיני, 1200 לפנה"ס, מוזיאון דגון בחיפה