סרגיי בובקה

מאזן מדליות
	; סרגיי בובקה
מאזן מדליות
מתחרה עבור ברית המועצות ו אוקראינה
המשחקים האולימפיים
אליפות העולם באתלטיקה
אליפות העולם באתלטיקה באולם
אליפות אירופה באתלטיקה

סרגיי בובקה (באוקראינית: Сергій Бубка; נולד ב-4 בדצמבר 1963), אתלט עבר אוקראיני שייצג את ברית המועצות עד התפרקותה ב-1991, אלוף אולימפי, אלוף עולם 6 פעמים ברציפות ושיאן העולם בקפיצה במוט משנת 1984. נחשב לקופץ הטוב ביותר בתולדות הענף, ולאחד האתלטים הטובים ביותר בכלל.

בובקה שבר 35 פעמים את שיא העולם (17 פעמים את השיא באצטדיון פתוח ו-18 פעמים את השיא באולם סגור) היה הקופץ במוט הראשון שעבר גובה של שישה מטר ועודנו היחיד עד כה (2011) שעבר 6.10 מטרים. שיאי העולם הנוכחיים שלו עומדים על 6.14 מטר באצטדיון ו-6.15 באולם.

ביוגרפיה [עריכה]

בובקה נולד בלוהנסק ועסק בילדותו במספר ענפי ספורט. החל מגיל 10 תיעל את מאמציו לקפיצה במוט, בהשפעת המאמן ויטלי פטרוב. בגיל 15 עקר יחד עם מאמנו לדונצק, כדי שיוכל להתאמן במתקנים טובים יותר.

ב-1981 התחרה לראשונה במסגרת בינלאומית, כשסיים שביעי באליפות אירופה לנוער. 1983 הייתה שנת הפריצה שלו, כשזכה באליפות העולם באתלטיקה, שנערכה בהלסינקי, עם תוצאה של 5.70 מטר. ב-15 בינואר 1984 שבר לראשונה את שיא העולם באולם. ב-13 ביוני 1985 ניפץ לראשונה את מחסום שישה המטרים בפריז. את רף שישה המטרים ומעלה, שנחשב קודם לכן בלתי עביר, הצליח בובקה לקפוץ 44 פעמים לפני שפרש ב-2001. לאחר הפרישה התמנה לחבר מועצת התאחדות האתלטיקה העולמית (IAAF) והוועד האולימפי הבינלאומי. כמו כן שימש יושב ראש הוועד האולימפי האוקראיני וחבר הפרלמנט האוקראיני.

"קללה" אולימפית [עריכה]

למרות שבובקה שלט במקצוע שלו ללא עוררין במשך כעשור וחצי, הרי שעל הבמה החשובה ביותר - המשחקים האולימפיים - הצליח להביא עליונות זו לידי ביטוי רק פעם אחת, כשזכה בזהב באולימפיאדת סיאול (1988). בראשונה מבין ארבע האולימפיאדות האחרות שנערכו בפרק הזמן שבו היה הקופץ הטוב בעולם, אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984), נבצר ממנו מלהשתתף משום שברית המועצות החרימה את המשחקים. המנצח בלוס אנג'לס קיבל מדליית זהב על תוצאה נחותה ב-12 סנטימטרים מזו שהשיג בובקה חודשיים קודם לכן. בברצלונה (1992) ובסידני (2000) פסל שלוש פעמים בגבהים שבנסיבות רגילות אמור היה לעבור בקלות. ביניהן, מנעה ממנו פציעה השתתפות באטלנטה (1996).

טכניקה [עריכה]

קובץ:Serhij Bubka.jpg

פסל סרגיי בובקה בדונצק

בובקה שילב חוזק, מהירות וחדשנות טכנית. מהירותו לפני הקפיצה עמדה על 35.7 קמ"ש, קרוב מאוד למהירות שמשיג אצן 100 מטרים. חוזקו אפשר לו לשאת מוט כבד יותר, שייצר עבורו רתע נוסף. הוא גם אחז את המוט בנקודה גבוהה יותר ממתחריו ועל כן נהנה ממנוף מוגבר. על כל אלה נוסף המודל הטכני שחידשו הוא ומאמנו פטרוב, ששם דגש על המשכיות הקפיצה וניצול טוב יותר של האנרגיה הנובעת מרתע המוט.

שיא עולם נפרד על כל סנטימטר [עריכה]

העליונות הטכנית והאתלטית אפשרה לבובקה לקדם את קצה גבול היכולת לקפוץ במוט בעשרות סנטימטרים, אבל הוא לא עשה זאת בבת אחת. בדרך כלל נהג לשפר את שיאו בכל פעם בסנטימטר אחד. כך ניצל את האופן המיוחד שבו מתנהלת תחרות קפיצה במוט (וגם קפיצה לגובה) - הקביעה מראש של גובה רף מסוים לפני הנסיון לעברו - כדי להשיג פעמים רבות ככל האפשר את הפרסים הכספיים והאחרים שנלוו לשבירת השיא. מדיניות זו שירתה את האינטרסים של כל המעורבים: של מארגני התחרויות שהיו מעוניינים כל אחד בשיא עולם חדש במסגרת התחרות שלו, של נותני החסות, של הקהל שהגיע לתחרויות ורצה לחזות במו עיניו בשבירת שיא עולם, וכמובן של בובקה עצמו.