סרגיי בונדרצ'וק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סרגיי בונדרצ'וק בתפקיד של בוריס גודונוב

סרגיי בונדרצ'וקרוסית: Сергей Фёдорович Бондарчук;‏ 25 בספטמבר 192020 באוקטובר 1994) היה שחקן תסריטאי ובמאי קולנוע סובייטי. הוא היה בעל תואר האמן העממי של ברית המועצות (1952), חתן פרס סטלין (1952, 1984) ופרס לנין (1950) וזכה בפרס אוסקר עבוד סרט מלחמה ושלום.

על פעילותו הציבורית בונדרצ'וק קיבל מספר עיטורים כולל עיטור לנין (1967, 1980), עיטור מהפכת אוקטובר (1974), עיטור הדגל האדום של העמל (1970) ותואר גיבור העמל הסוציאליסטי (1980)

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרגיי בונדרצ'וק נולד בכפר בסביבת חרסון (אוקראינה) למשפחת איכרים. לאחר מספר שנים המשפחה עברה לטגנרוג בה סרגיי למד בבית הספר והחל להתעניין בתיאטרון. בשנת 1937 הוא התחיל להופיע בתיאטרון העירוני ובשנת 1938 עבר לרוסטוב על דון בו למד משחק. בתחילת מלחמת העולם השנייה סרגיי בונדרצ'וק גויס לצבא. בשנת 1946 הוא התקבל לVGIK לשנת לימודים השלישית אצל סרגיי גרסימוב וסיים את לימודיו בשנת 1948. בתקופה זו הוא התחתן בפעם הראשונה.

בשנת 1948 בונדרצ'וק החל להצטלם בקולנוע, תחילה בסרט של מורו סרגיי גרסימוב "הגוורדיה הצעירה". באותה שנה הוא התחתן עם שחקנית אינה מקרובה שגם השתתפה בסרט. בשנת 1951 בונדרצ'וק הצטלם בסרט "טאראס שבצ'נקו", יוסף סטלין אהב את הסרט ולבונדרצ'וק הוענק תואר האמן העממי בגיל צעיר וללא קבלת תוארים קודמים כמקובל. בשנת 1955 בונדרצ'וק הצטלם בסרט "אוטלו" של סרגיי יוטקביץ' והכיר את אירינה סקובצבה, אשתו השלישית. איתה בונדרצ'וק התגורר עד סוף חייו.

בשנת 1959 בונדרצ'וק החל לביים. את סרטו הראשון "גודל של בן אדם" הוא צילם על פי ספרו של מיכאיל שולוחוב. בונדרצ'וק גילם גם את התפקיד הראשי. סרט זה זכה בפרס ראשי בפסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה.

בשנות ה-60 בונדרצ'וק צילם סרט מלחמה ושלום ב-4 פרקים. בסרט זה הוא גילם אחד התפקידים הראשים ליד אשתו. הסרט זכה להכרה בעולם וזכה לפרס אוסקר. לאור הכרה בינלאומית, בונדרצ'וק היה בין במאים סובייטים בודדים שהותר לו לביים ולהצטלם מחוץ לגבולות ברית המועצות.

בשנת 1971 בונדרצ'וק ואשתו החלו ללמד בVGIK ובשנת 1974 הוא מונה לפרופסור.

בשנות ה-70 הוא המשיך לביים סרטים, כאשר בדרך כלל הוא עצמו שיחק את התפקיד הראשי ושיתף בסרט את אשתו וילדיו.

בונדרצ'וק היה מקורב לממסד הסובייטי והחל משנת 1971 היה מזכיר של איגוד עובדי הקולנוע. בשנת 1986, עם תחילת הפרסטרויקה הוא ספג ביקורת קשה ונאלץ לעזוב את התפקיד.

עוד בשנות ה-60 בונדרצ'וק רצה לצלם סרט על פי ספרו של מיכאיל שולוחוב "הדון השקט". בשנת 1990 הוא חתם על חוזה עם חברה אנגלית בהשתתפות מפיקים איטלקים. תקציב שהוקצב לסרט הסתיים עוד בטרם עבודה הסתיימה. הפרויקט הסתיים רק בשנת 2006 על ידי בנו של הבמאי.

סרגיי בונדרצ'וק נפטר בשנת 1994 ממחלת לב והוטמן בבית העלמין נובודוויצ'י.

פילמוגרפיה (חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מולודאיה גווארדיה" ( Молодая гвардия) ‏ 1948
  • "בעל עיטור כוכב הזהב" (Кавалер Золотой Звезды) ‏ 1950
  • "טאראס שבצ'נקו" ( Тарас Шевченко) ‏ 1951, על המשחק קיבל תואר האמן העממי
  • "אוטלו" ( Отелло) ‏ 1955
  • "גודל של בן אדם" ( Судьба человека) ‏ שחקן ובמאי
  • "ברומה הייתה לילה" (Era Notte A Roma), בבימוי רוברטו רוסליני
  • "מלחמה ושלום, 1965-1968, תסריטאי, במאי ושחקן, קיבל פרס אוסקר
  • "ווטרלו", 1970, תסריטאי, במאי ושחקן, מפיק הסרט היה דינו דה-לורנטיס
  • "הם לחמו עבור המולדת" (Они сражались за Родину) ‏ 1975, תסריטאי, במאי ושחקן
  • "סטף" ( Степь) ‏ 1975, תסריטאי, במאי ושחקן
  • "הפועמונים האדומים" ( Красные колокола) ‏ 1982-1983, תסריטאי, במאי ושחקן
  • "בוריס גודונוב" ( Борис Годунов) ‏ 1986, תסריטאי, במאי ושחקן
  • "הדון השקט" ( Тихий Дон) ‏ 1994, במאי ושחקן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]