סרגיי קריקאליוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סרגיי קריקאליוב
Sergei Konstantinovich Krikalev.jpg
קוסמונאוט בשירות רוסקוסמוס
לאום רוסי Flag of Russia.svg
לידה 27 באוגוסט 1958
סנקט פטרבורג, רוסיה
עיסוקים נוספים מהנדס מכונות
בחירה לטייס חלל 1985
זמן בחלל 803 ימים, 9 שעות ו-39 דקות
(מחזיק בשיא השהייה בחלל)
מס'  EVA 8
זמן כולל ב- EVA 41 שעות ו-8 דקות
משימות
מיר EO-4 (סויוז TM-7), מיר LD-3 (סויוז TM-12, סויוז TM-13‏), STS-60, ‏STS-88, משלחת 1 (סויוז TM-31,‏ STS-102), משלחת 11 (סויוז TMA-6)
Soyuz TM-7 patch.png Soyuz TM-12 patch.png Soyuz TM-13 patch.png Sts-60-patch.png Sts-88-patch.png Expedition 1 insignia (ISS patch).png Soyuz TM-31 patch.png Sts-102-patch.png Expedition 11 insignia (iss patch).png Soyuz TMA-6 Patch.png
עיטורים
אות מסדר לנין (פעמיים)
Hero of the Russian Federation obverse.jpgגיבור ברית המועצותטייס-קוסמונאוט של ברית המועצותאות מסדר הכבודאות מסדר חבר העמיםמדליית ההצטיינות בחקר החלל של רוסיהמדליית השירות הציבורי המצטיין של נאס"אמדליית הטיסה בחלל של נאס"א (שלוש פעמים)

סרגיי קריקאליוב (נולד ב-27 באוגוסט 1958 בלנינגראד) הוא קוסמונאוט ומהנדס מכונות רוסי. קריקאליוב היה בשש טיסות לחלל, והוא מחזיק בשיא העולם בזמן שהייה מצטבר בחלל – 803 ימים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריקאליוב סיים את לימודיו בתיכון ב-1975, והתקבל לאוניברסיטת הנדסת מכונות משם יצא עם תואר מהנדס מכונות ב-1981. אחר שסיים את לימודיו בהצטיינות, הצטרף ל"אנרגיה" תעשיית החלל של רוסיה היום ושל ברית המועצות דאז. בחברה הוא השתלב בתפקידי הנדסה רבים ובהם הנדסת אמצעים חדשים למערכות חלל. מאוחר יותר שימש בתפקיד של מהנדס טילים בכיר.

בשנת 1985 נבחר על ידי סוכנות החלל הסובייטית לנבחרת קוסמונאוטים. באותו הזמן ברית המועצות התחילה את עבודתה על פרויקטים מסובכים כמו תחנת החלל מיר ופרויקטים הנדסיים גדולים אחרים, לכן נדרש לשלוח לחלל אנשי מקצוע ומהנדסים. בהיותו מהנדס מצטיין עם הרבה מאד נסיון בתחום, החליטה הסוכנות להכשיר אותו כאסטרונאוט ולשלוח אותו לחלק מהמשימות. לאחר שנבחר להיות אסטרונאוט, התחיל את הכשרתו וסיים אותה בשנת 1986.

בשלהי 1988 התחיל בסדרת אימונים קשים לקראת שהות ארוכה בחלל, תוכנית האימונים כללה 6 הליכות חלל, התקנת חומרה על גבי תחנת החלל, ומשימה משותפת עם סוכנות החלל האירופאית. בסוף 1988 לאחר שסיים את אימוניו נשלח למשימת החלל הראשונה שלו עם סויוז TM-7 ובאפריל 1989 נחת בשלום.

לאחר כשנה החל להתאמן למשימת חלל נוספת אשר כללה שהות ממושכת בחלל. המשימה כללה כחמש הליכות חלל ומשימת מחקר משותפת עם סוכנות החלל היפנית. עם סיום האימונים וההכנות למשימה, שוגר קריקאליוב במאי 1991 לתחנת החלל "מיר" במשימת סויוז TM-12 יחד עם מפקד הצוות אנאטולי ארטסברסקי והאסטרונאוטית הבריטית הלן שרמן. הלן שרמן חזרה לכדור הארץ לאחר שבוע בחלל, והשאר נשארו בתחנת החלל לסיום המשימות. במהלך המשימה יושמו כ-6 הליכות חלל, התקנת חומרה על תחנת החלל ומחקרים. בסוף המשימה, ביולי 1991, כאשר הצוות החדש הגיעה להחליף את הצוות של קריקאליוב, הוא נשאר למשימה נוספת מפני שהאסטרונאוט שהיה מיועד להחליפו לא היה מאומן למשימות עם שהות ארוכה בתחנת החלל ולהליכות חלל מרובות. לאחר סיום משימה זו, חזר במרץ 1992 לכדור הארץ.

זמן קצר לאחר שחזר ממשימת החלל האחרונה שלו, נבחר על ידי סוכנות החלל הרוסית להיות הנציג של רוסיה בנאס"א במשימת STS-60, וב-1993 התחיל את הכשרתו. ב-1994 הוא שוגר למשימה כמהנדס ראשי במשימה המשותפת הראשונה של סוכנות החלל הרוסית עם נאס"א. לאחר שחזר ממשימת החלל עם נאס"א, חזר לעבוד כמהנדס בתעשיות החלל של רוסיה ועבד גם כמתכנן הנדסי של המשימות בנאס"א עד שנבחר למשימת חלל נוספת STS-88 ב-1998.

בדצמבר 1998, נשלח יחד עם רוברט קבנה למשימת החלל STS-88, והשניים היו הראשונים שנכנסו לתחנת החלל הבינלאומית. בנוסף לכך במסגרת משימה זו הכינו האסטרונאוטים את תחנת החלל לשהות ארוכה.

בשנת 2000, סרגיי קריקאליוב פיקד על צוות expedition 1, בטיסה השנייה שלו לתחנת החלל הבינלאומית. במסגרת המשימה שארכה כ-4 חודשים התקין הצוות קולטים חדשים על תחנת החלל לצורך המחקרים של נאס"א. וב-2005 שוגר למשימת החלל השישית והאחרונה שלו expedition 11, במסגרת משימה זו הוא שהה כ-6 חודשים בחלל וערך את שתי הליכות החלל האחרונות שלו. בסיום המשימה, הפך קריקאליוב לאדם ששהה את הזמן הרב ביותר בחלל. סך כל הזמן ששהה בחלל מגיע ל-803 ימים 9 שעות ו-39 דקות.

החל משנת 2009 הוא מכהן כמנהל "המרכז להכנת הקוסמונאוטים על שם גגרין".

על עבודתו המעולה במהלך השנים, קריקאליוב זכה לתארים רבים ובהם אות גיבור ברית המועצות ולאחר מכן, אות גיבור רוסיה, אות לגיון הכבוד הצרפתי וגם אות לנין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]