סרטבה
| סרטבא | |
|---|---|
|
תצפית אל סרטבה מנחל תרצה |
|
| גובה | 350 מטר |
| מיקום | הרי שומרון, ישראל |
| מסלול ההעפלה הקל | ברכב 4X4 |
סָרְטָבַה או אלכסנדריון[1] הוא מבצר קדום ששכן על כיפת הר גבוה ברכס ההרים בדרום מזרח השומרון, מעל לבקעת הירדן. הדעה המקובלת על רוב החוקרים היא כי המבצר נבנה על ידי אלכסנדר ינאי. סרטבה מוזכרת כתחנה השנייה בשרשרת התחנות, בהן הודלקה משואה להעברת הידיעה על קידוש החודש בימי בית המקדש השני תחנות אלו הוקמו על פסגות בולטות ואפשרו העברת מסר במהירות גבוהה:
| ומאין היו משיאין משואות? מהר המשחה לסרטבא (כ-50 ק"מ אווירית), ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לחוורן, ומחוורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו משם - אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד (את המשואה) עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש. | ||
| – משנה, מסכת ראש השנה פרק ב', משנה ד | ||
תוכן עניינים |
[עריכה] מבצרי החשמונאים
ההיסטוריון היהודי-רומי, יוסף בן מתתיהו, כתב כי הורקניה, מכוור ואלכסנדריון היו שלושת המבצרים עליהם לא ויתרה שלומציון המלכה החשמונאית, אשתו של אלכסנדר ינאי, כשהעבירה את שאר המבצרים לידי הפרושים. מכיוון ש"שם היו אוצרות סגולתה". כאשר אלכסנדר השני ברח מפני אולוס גביניוס הוא "ביצר את מעוזי הארץ ובנה את חומת אלכסנדריון, הורקניה ומכוור אשר מול הרי ערב". בן מתתיהו מוסיף ומספר כי "עד כי נואש אלכסנדרוס מתקותו ושלח אליו צירים לבקש ממנו חנינה והסגיר אליו את המבצרים הנשארים, את הורקניה ואת מכוור, ואחר כך מסר בידו גם את אלכסנדריון. את כל המבצרים האלה הרס גביניוס בעצת אם אלכסנדרוס, לבל תפרוץ מלחמה חדשה".
לאחר שאלכסנדריון נהרס יחד עם שאר המבצרים על ידי גביניוס, ברח אריסטובולוס השני מרומא והתכוון לבנות מחדש את אלכסנדריון, אך גביניוס הקדימו ומנע ממנו לתפוס את המקום. אריסטובולוס נמלט למכוור וניסה לבצר את המקום מחדש. הוא החזיק מעמד יומיים ונכנע (קדמוניות היהודים, י"ד, ו' א'). אלכסנדריון מתואר כ"מבצר חזק ונהדר בראש הר גבוה" (מלחמת היהודים ברומאים, א', ו', ה').
מקור נוסף המזכיר את הורקניה ומבצרים אחרים, הוא ההיסטוריון היווני סְטְרָבוֹ המציין כי "הוא (פומפיוס) ציוה להרוס את החומות כולן והשמיד, עד כמה שהיה בכוחו, את קני הליסטות ואת מבצרי המחסנים של הטירנים. כי היו שניים כאלה במעברים המוליכים ליריחו תרכס וטאורוס, וכן גם אלכסנדריון והורקניון ומכוור, וליזיאס ואלה שליד פילדלפיה וסקיתופוליס שבגליל" (סטרבו, גאוגרפיה, 40,2,16).
בחפירות שנערכו בסרטבה נחשפו שרידים מהתקופה החשמונאית, ביניהם חלקי עמודים וכותרות. הארכאולוג אהוד נצר, שחפר במקום, מניח שגם בתקופה החשמונאית היו בסרטבה אגפים מפוארים, אך לא ניתן לאשש זאת בוודאות, עד לעריכת חפירות נוספות במקום.
מערכת מים מרשימה הובילה מים מסכר בואדי קרוב דרך סיפוֹן, אל בורות מים גדולים המצויים למרגלות המבצר. קטעים רבים מן התעלה, הסיפון ובורות המים שרדו עד היום.
לוחמי הפלמ"ח, בשנים שבטרם קום המדינה, וכן לוחמי יחידות מובחרות בצה"ל[2] ובהן הצנחנים, סיירת חרוב[3] וסיירת מטכ"ל[4], בשנים שלאחר מכן, נהגו לערוך מסעות לראש קרן הסרטבה כמבחן עליון לכוח סיבולת.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אהוד נצר, "מפעלי הבנייה של החשמונאים", בתוך חנן אשל ודוד עמית (עורכים), ימי בית חשמונאי, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1995.
- עמנואל הראובני, פסגות - טיולים לפסגות ההרים ואל נקודות תצפית, כנרת בית הוצאה לאור, 1993.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תמונות של הסרטבה באתר גיתית
- תמונות של הסרטבה
- גן לאומי על שם השר רחבעם זאבי - הי"ד
- הצעה למסלול טיול באזור
- מבצר חזק ונהדר בראש הר גבוה כתבה מצולמת ותרשים באתר yoaView
- מאיר בן דב, 'מסרטבא לגרפינא' – לזיהוי מקומה של סרטבא, השנייה בתחנות קו המשואות מירושלים לבבל, קתדרה 23, אפריל 1982

- עודד עיר-שי, אף על פי כן סרטבא היא אלכסנדריון - תגובה למאמרו של מ' בן דוב "מסרטבא לגרפינא", קתדרה 25, ספטמבר 1982

- עפרה גורי-רימון, בתי אוצר ומרכזי מנהל – ייעודם העיקרי של מבצרי המדבר, קתדרה 82, תשנ"ז, עמ' 16-7.
- צביקה צוק, סרטבה: פסגה גבוהה, מבצר ישן ואמת מים קדומה, באתר ynet, 17 ביולי 2011
[עריכה] גלריית תמונות
-
אבנים חשמונאיות בסרטבה
[עריכה] הערות שוליים
- ^ לפי מרבית הדיעות. לדעה אחרת, ראה, מאיר בן דב, 'מסרטבא לגרפינא' – לזיהוי מקומה של סרטבא, השנייה בתחנות קו המשואות מירושלים לבבל, קתדרה 23, אפריל 1982
; הערות: עודד עיר-שי, אף-על-פי-כן סרטבא היא אלכסנדריון, קתדרה 25, ספטמבר 1982, עמ' 171-169 
- ^ סיון פלג, בשריון, אבל מחוץ לטנקים, במחנה, 2010\08\23.
- ^ רותם קארו ויצמן, מפגש פסגה, במחנה, 2011\03\18.
- ^ אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר, 2003, עמוד 51.