סרטבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סרטבא
Sartaba8.jpg

תצפית אל סרטבה מנחל תרצה
גובה 350 מטר
מיקום הרי שומרון, ישראל
מסלול ההעפלה הקל ברכב 4X4

סָרְטָבַה או אלכסנדריון[1] הוא מבצר קדום ששכן על כיפת הר גבוה ברכס ההרים בדרום מזרח השומרון, מעל לבקעת הירדן. הדעה המקובלת על רוב החוקרים היא כי המבצר נבנה על ידי אלכסנדר ינאי. סרטבה מוזכרת כתחנה השנייה בשרשרת התחנות, בהן הודלקה משואה להעברת הידיעה על קידוש החודש בימי בית המקדש השני תחנות אלו הוקמו על פסגות בולטות ואפשרו העברת מסר במהירות גבוהה:

Cquote2.svg ומאין היו משיאין משואות? מהר המשחה לסרטבא (כ-50 ק"מ אווירית), ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לחוורן, ומחוורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו משם - אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד (את המשואה) עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש. Cquote1.svg
משנה, מסכת ראש השנה פרק ב', משנה ד

תוכן עניינים

[עריכה] מבצרי החשמונאים

שרידי המבצר החשמונאי בסרטבה
חולייה מסוגננת (מושב אסלה?) מעל בור ספיגה בתחומי המבצר

ההיסטוריון היהודי-רומי, יוסף בן מתתיהו, כתב כי הורקניה, מכוור ואלכסנדריון היו שלושת המבצרים עליהם לא ויתרה שלומציון המלכה החשמונאית, אשתו של אלכסנדר ינאי, כשהעבירה את שאר המבצרים לידי הפרושים. מכיוון ש"שם היו אוצרות סגולתה". כאשר אלכסנדר השני ברח מפני אולוס גביניוס הוא "ביצר את מעוזי הארץ ובנה את חומת אלכסנדריון, הורקניה ומכוור אשר מול הרי ערב". בן מתתיהו מוסיף ומספר כי "עד כי נואש אלכסנדרוס מתקותו ושלח אליו צירים לבקש ממנו חנינה והסגיר אליו את המבצרים הנשארים, את הורקניה ואת מכוור, ואחר כך מסר בידו גם את אלכסנדריון. את כל המבצרים האלה הרס גביניוס בעצת אם אלכסנדרוס, לבל תפרוץ מלחמה חדשה".

לאחר שאלכסנדריון נהרס יחד עם שאר המבצרים על ידי גביניוס, ברח אריסטובולוס השני מרומא והתכוון לבנות מחדש את אלכסנדריון, אך גביניוס הקדימו ומנע ממנו לתפוס את המקום. אריסטובולוס נמלט למכוור וניסה לבצר את המקום מחדש. הוא החזיק מעמד יומיים ונכנע (קדמוניות היהודים, י"ד, ו' א'). אלכסנדריון מתואר כ"מבצר חזק ונהדר בראש הר גבוה" (מלחמת היהודים ברומאים, א', ו', ה').

מקור נוסף המזכיר את הורקניה ומבצרים אחרים, הוא ההיסטוריון היווני סְטְרָבוֹ המציין כי "הוא (פומפיוס) ציוה להרוס את החומות כולן והשמיד, עד כמה שהיה בכוחו, את קני הליסטות ואת מבצרי המחסנים של הטירנים. כי היו שניים כאלה במעברים המוליכים ליריחו תרכס וטאורוס, וכן גם אלכסנדריון והורקניון ומכוור, וליזיאס ואלה שליד פילדלפיה וסקיתופוליס שבגליל" (סטרבו, גאוגרפיה, 40,2,16).

בחפירות שנערכו בסרטבה נחשפו שרידים מהתקופה החשמונאית, ביניהם חלקי עמודים וכותרות. הארכאולוג אהוד נצר, שחפר במקום, מניח שגם בתקופה החשמונאית היו בסרטבה אגפים מפוארים, אך לא ניתן לאשש זאת בוודאות, עד לעריכת חפירות נוספות במקום.

מערכת מים מרשימה הובילה מים מסכר בואדי קרוב דרך סיפוֹן, אל בורות מים גדולים המצויים למרגלות המבצר. קטעים רבים מן התעלה, הסיפון ובורות המים שרדו עד היום.

לוחמי הפלמ"ח, בשנים שבטרם קום המדינה, וכן לוחמי יחידות מובחרות בצה"ל[2] ובהן הצנחנים, סיירת חרוב[3] וסיירת מטכ"ל[4], בשנים שלאחר מכן, נהגו לערוך מסעות לראש קרן הסרטבה כמבחן עליון לכוח סיבולת.

[עריכה] לקריאה נוספת

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] גלריית תמונות

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ לפי מרבית הדיעות. לדעה אחרת, ראה, מאיר בן דב, ‏'מסרטבא לגרפינא' – לזיהוי מקומה של סרטבא, השנייה בתחנות קו המשואות מירושלים לבבל, קתדרה 23, אפריל 1982 קובץ PDF; הערות: עודד עיר-שי, ‏אף-על-פי-כן סרטבא היא אלכסנדריון, קתדרה 25, ספטמבר 1982, עמ' 171-169 קובץ PDF
  2. ^ סיון פלג, בשריון, אבל מחוץ לטנקים, במחנה, ‏ 2010\08\23.
  3. ^ רותם קארו ויצמן, מפגש פסגה, במחנה, ‏ 2011\03\18.
  4. ^ אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר, 2003, עמוד 51.

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא