סרטן הפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סרטן הפה

סרטן חלל הפה הפה הינו חלק מתוך קבוצה של סרטני ראש צוואר, אשר יכול להתפתח בכל חלק מחלל הפה או האורופארינקס. מבחינה אנטומית, חלל הפה כולל את החך הקשה, רצפת הפה, החניכיים או הרכסים מחוסרי השיניים, ריריות הלחיים והחלק האורלי, הנייד, של הלשון. מרבית סרטני הפה מתחילים בלשון וברצפת הפה. כמעט כל סרטני הפה מתחילים בתאים שטוחים (תאים קשקשיים) אשר מכסים את שטחי הפה, הלשון והשפתיים. סרטנים אלו מכונים קרצינומות של תאים קשקשיים.

כאשר סרטן הפה מתפשט (שולח גרורות), הוא בדרך כלל עובר דרך המערכת הלימפטית. תאי סרטן שנכנסים למערכת הלימפטית נישאים על ידי נוזל הלימפה, נוזל מימי בהיר. תאי הסרטן פעמים רבות מופיעים לראשונה בקשריות לימפה סמוכות בצוואר. תאי סרטן יכולים גם להתפשט לחלקים אחרים של הצוואר, לראות ולחלקים אחרים של הגוף. כאשר דבר זה קורה, לגידול החדש יש את אותו הסוג של תאים בלתי תקינים כמו של הגידול הראשוני. לדוגמה, אם סרטן הפה מתפשט לראות, תאי הסרטן בראות הינם למעשה תאי סרטן הפה. המחלה הינה סרטן פה גרורתי, ולא סרטן ריאות. המחלה מטופלת כסרטן הפה, ולא כסרטן ריאות. רופאים לעתים מכנים את הגידול החדש כמחלה "מרוחקת", "מפושטת", או גרורתית.

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטן הפה ברחבי העולם

עולמית, מבין כל הגידולים המוצקים, סרטן הפה והלוע התחתון הוא בעל הממאירות השמינית בנפיצותה, ומונה כ-400,000 מקרים חדשים המאובחנים מדי שנה. סרטן הפה והלוע התחתון מהווה כ-3% מהגידולים הממאירים בקרב הגברים וכ-2% מהם בקרב הנשים [1]. בארצות הברית אובחנו בשנת 2010 כ-25,000 מקרים חדשים של סרטן הפה והלוע התחתון. מעניין שלפי נתונים אלה היה מספר המקרים של סרטן הפה והלוע התחתון גבוה במעט ממספר מקרי הלוקמיות בקרב גברים בארצות הברית. באותה שנה מתו מהמחלה כ-4,000 מהחולים בעלי סרטן הפה וכ-2,500 מהחולים בעלי גידולים בלוע התחתון. אף שקצב אבחונם של סרטן הפה והלוע התחתון נמצא במגמת ירידה קלה, קצב ההישנות של סרטן הלשון והשקדים נמצא בעלייה מתמדת [2]. כמו כן, שכיחות סרטן הלשון הניידת, הנפוץ ביותר בחלל הפה וגם האלים ביותר מבחינת ההתנהגות הביולוגית, נמצאת בעלייה מתמדת בקרב חולים צעירים (בעשור החמישי ומטה לחייהם). מגמות אלה נצפות גם בארץ.

סימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימפטומים נפוצים של סרטן הפה כוללים:

  • טלאים או כתמים בתוך הפה או על השפתיים בצבע לבן, תערובת של אדום עם לבן, או אדום.
  • כתמים לבנים הינם הנפוצים ביותר. כתמים לבנים לעתים הופכים לממאירים.
  • כתמים בצבע תערובת של אדום עם לבן הינם בעלי פוטנציאל גבוה יותר בהשוואה לכתמים הלבנים להפוך לממאירים.
  • כתמים אדומים הינם אזורים חלקים, בצבע בהיר אשר לעתים קרובות הופכים לממאירים.
  • פצע על השפה או בתוך הפה אשר אינו נרפא.
  • דימום בפה.
  • שיניים מתנדנדות.
  • קושי או כאב בבליעה.
  • קושי בהרכבת שיניים תותבות.
  • גוש בצוואר.
  • כאב אוזניים.

על אדם החווה אחד או יותר מהסימפטומים הללו יש לפנות לרופא, על מנת לאבחן ולטפל בכל בעיה מוקדם ככל האפשר. לרוב, סימפטומים אלה אין משמעותם סרטן, כיוון שמחלה זיהומיתמחלות זיהומיות או בעיות אחרות יכולות לגרום לאותם הסימפטומים.

איבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל אדם החווה סימפטומים אשר יכולים לרמז על סרטן פה, הרופא המטפל או רופא השיניים בודקים את הפה והגרון, ומחפשים כתמים לבנים או אדומים, גושים, נפיחות או בעיות אחרות. בדיקה זו כוללת הסתכלות קפדנית על גג הפה, הקיר האחורי של הגרון ובחלק הפנימי של הלחיים והשפתיים. הרופא גם מושך בעדינות את הלשון כדי שיוכל לבדוק אותה בצדדים ובחלקה התחתון. רצפת הפה וקשריות לימפה צוואריות נבדקות גם הן.

אם הבדיקה מראה אזור שאינו תקין, ניתן להוציא דגימה קטנה מהרקמה. הסרת רקמה על מנת לחפש תאי סרטן נקראת ביופסיה. בדרך כלל, ביופסיה נעשית תחת הרדמה מקומית. לפעמים היא נעשית תחת הרדמה כללית. לאחר מכן, פתולוג בוחן את הרקמה תחת מיקרוסקופ, בחיפוש אחר תאי סרטן. ביופסיה הינה הדרך הבטוחה היחידה לדעת אם האזור הלא תקין הינו סרטני.

חולים בעלי גידולים קטנים יכולים להציג סימנים וסימפטומים קלים בלבד, אם בכלל, ומכאן החשיבות של בדיקה רפואית יסודית של חלל הפה. סרטן הפה עלול להופיע ככתם אדום, ככתם אדום-לבן ואפילו ככתם לבן, בשלבים מתקדמים יותר של המחלה, צורה של נגע בולט מעל פני השטח, בשלבים אלה ילווה הגידול בכאב, ריח לא טוב מהפה, קושי בדיבור ובבליעה ודימומים.

אתיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקטורים האתיולוגיים העיקריים הם:

עישון הוא הגורם החשוב ביותר והשפעתו תלויה במינון ובזמן. ממצאים אפידמיולוגיים חדשים הצליחו להראות שאלכוהןל יכול להעלות את הסיכוי לסרטן הפה והאורופרינקס. חוסר בוויטמינים ובמינרלים לא הוכח באופן חד משמעי כפקטור אתיולוגי לסרטן הפה.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים עם סרטן הפה רוצים פעמים רבות ליטול חלק פעיל בקבלת ההחלטות בנוגע לטיפול הרפואי. זה אך טבעי לרצות ללמוד ככל הניתן אודות המחלה ואודות הבחירות הטיפוליות. עם זאת, הלם ומצב דחק לאחר האבחנה עלולים לגרום לכך שיהיה לחולה קשה לחשוב על כל מה שהוא רוצה לשאול את הרופא. יש כמה דרכים לטפל בסרטן הפה:

  • טיפול ניתוחי - ניתוח להסרת הגידול בפה או בגרון הינו טיפול נפוץ בסרטן הפה. לעתים המנתח מסיר גם קשריות לימפה צוואריות. רקמות אחרות בפה ובצוואר עשויות להיות מוסרות גם כן. חולים יכולים לעבור ניתוח בלבד או בשילוב עם טיפול קרינתי.
  • טיפולי הקרנה - טיפול קרינתי (רדיותראפיה) הינו סוג של טיפול מקומי. הוא משפיע על תאים רק באזור המטופל. נעשה שימוש בטיפול קרינתי בלבד, עבור גידולים קטנים, או עבור חולים שאינם יכולים לעבור ניתוח. ניתן להשתמש בטיפול זה לפני ניתוח על מנת להשמיד תאי סרטן ולכווץ את הגידול. ניתן להשתמש בו גם לאחר הניתוח כדי להרוס תאי סרטן אשר עשויים להישאר באזור. שיטות ההקרנה היום השתכללו, ובחלק מהמרכזים הרפואיים גם בארץ התחילו להשתמש בשיטה חדשה שהעיקרון בה הוא מתן קרינה במינון נמוך בכל פרקציה, כך שאפשר להעלות את סך מנת הקרינה ללא החמרה בתופעות הלוואי המאוחרות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחקר סרטן הפה, ד"ר מרילנה ורד, בית הספר לרפואת שיניים, אוניברסיטת תל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]