סרט בורקס

סרט בורקס הוא שמה של סוגה קולנועית שהייתה נפוצה בקולנוע הישראלי בשנות השישים והשבעים. בסוגה זו הסרטים בנויים ממקטעים מתחלפים של מלודרמה וקומדיה,כאשר דמות מזרחית מובילה את הסרט ובמרכז הסרט תיאור של משפחה, קהילה או שכונה מזרחית כסביבה יהודית פרה-מודרנית, ותיאור של הקונפליקט בינה לבין הישראליות העברית-אשכנזית ,המוצגת כמודרנית.

מקור השם

המונח "סרט בורקס" נטבע ככל הנראה על–ידי במאי הקולנוע בועז דוידזון, שביים מספר סרטי בורקס קלאסיים.

על משמעות הצירוף "סרט בורקס" סיפר דוידזון: "בשנת 1971 עשיתי עם אסי דיין סרט בשם "חצי חצי", ומשום מה הייתה לי פנטזיה שזה יהיה סרט צ'כי, אירופי ופיוטי כזה. ואז תפסתי את עצמי ושאלתי מה פתאום סרט צ'כי? אני הרי גדלתי וחייתי בתל אביב. וכמו שהיו אז מערבוני הספגטי האיטלקיים, חשבתי שאני צריך לעשות סרטי בורקס. הביטוי הזה היה כנראה מוצלח מאוד, כי הוא תפס ונשאר עד היום".‏ בהזדמנות אחרת אמר דוידזון ש"בורקס" מסמן עבורו דווקא משהו נעים חם וטעים ממש כמו הסרטים שלו - בשונה מהמשמעות השלילית שניתנה לצירוף "סרטי-בורקס" בביקורת הקולנוע הישראלית.

בניגוד למה שדוידזון טען בראיון, יש סיבות להניח שבחירתו בשם "בורקס" הושפעה משני סרטים ישראלים שנוצרו בשנת 1970 ובהם למאפה הבורקס היה תפקיד מרכזי בעלילה. בסרט "השוטר אזולאי" נהגה בטי (אשתו של אזולאי) להכין בורקס למפקדיו; ובסרט "לופו" לשכנתו של לופו (מתילדה) הייתה מסעדת בורקס. באותה שנה בדיוק יצר דוידזון את סרטו "שבלול" שהיה בסגנון אוונגארדי "אומנותי" יחסית לשני סרטים אלו שהיו עממיים.

מוטיבים מרכזיים

במחקרו על סרטי הבורקס קובע חוקר הקולנוע רמי קמחי כי מקורותיהם של דפוסי הייצוג של הגיבור, השכונה והמשפחה המזרחיים בסרטי הבורקס הם בספרות יידיש קלאסית, וכי דפוסים אלה עברו אליהם בתיווכם של הבמאים והתסריטאים האשכנזיים של הבורקס. קמחי מדיר מתחום הבורקס יוצרים מזרחיים כגון ג'ורג' עובדיה וזאב רווח ומראה בספרו כי סרטיהם שונים באופן מהותי מסרטי הבורקס הקלאסיים. לפי קמחי, סרטי הבורקס הם מחזור של סרטים היברידיים מבחינה תרבותית שהם בעת ובעונה אחת מזרחיים ישראליים וגלותיים אשכנזיים.

ההגדרה שקמחי מציע לסרטי הבורקס: "סרטי הבורקס הם מחזור של אחד עשר סרטים שהופקו בשנים 1964 - 1977 ואשר משותפת להם רה-פרזנטציה פרדיגמטית של שכונה, קהילה ומשפחה מזרחיות, המתווכת על ידי במאי בעל רקע תרבותי אשכנזי. בסרטים אלה הנרטיב נבנה לרוב סביב תחרות כקונפליקט מרכזי, והרצף הקולנוע מיוצר תוך כדי שימוש רטורי ברמת מוצרנות נמוכה".

הסרט הראשון הנחשב לסרט בורקס הוא "סאלח שבתי" שביים אפרים קישון. הסרט כלל את הנרטיב הקלאסי ודפוסי הייצוג ששימשו אחר–כך ברוב סרטי הבורקס: התנגשות בין בן מזרחי עני לאשכנזים עשירים, הצגתם של המזרחים כיהודים כפרה-מודרניים תוך שימוש בדפוסי הייצוג ששימשו את סופרי היידיש הקלאסיים להצגת יהודי השטעטל, הצגתם של האשכנזים כמודרניים, קשר רומנטי בין אשכנזים למזרחים,והצלחתו המזרחי הפיקח להערים על האשכנזים-השליטים.

בסרטי הבורקס שבאו אחרי "סאלח שבתי" חזרו מאפיינים אלה שוב ושוב בווריאציות כאלו ואחרות. סרטי הבורקס זכו בשנות השישים ועד סוף שנות השבעים להצלחה רבה בישראל, לצד ביקורת נוקבת, שהתמקדה בעיקר ברדידותם התמטית וערכי ההפקה הירודים שלהם.

מרבית סרטי הבורקס עסקו בהתנגשויות בין תרבויות וקבוצות אתניות בישראל, ובעיקר התנגשות בין מזרחים לאשכנזים.

הדמות המרכזית בסרטים אלה היה בדרך כלל מזרחי, פעמים רבות עני ופרה מודרני - אך ערמומי ובעל חכמת חיים רבה. במהלך העלילה מתנגש מזרחי זה במוסדות המדינה או בדמויות ממוצא אשכנזי - שהוצגו לרוב כמודרניות ועשירות, יהירות, מתנשאות, אטומות לב ומנוכרות.

סרטי בורקס אופיינו גם בחיקויי מבטאים, במיוחד מבטאי יוצאי מרוקו, פרס, תימן ופולין.

שחקנים ובמאים

• זאב רווח: שחקן בסרטי הבורקס הקלאסיים: "חגיגה בסנוקר" ו"צ'ארלי וחצי".
• יהודה ברקן: שחקן ראשי בשלשה סרטי בורקס קלאסיים: "צ'ארלי וחצי", "חגיגה בסנוקר" ו"כץ וקרסו".
• טוביה צפיר: שיחק במספר סרטי בורקס, בעיקר בתפקיד האשכנזי הנלעג.
• בועז דווידזון: במאי שיצר שלשה סרטי בורקס קלאסיים: "צ'ארלי וחצי", "חגיגה בסנוקר" ו"משפחת צנעני".
• מנחם גולן: במאי של מספר סרטי בורקס כמו : "פורטונה" ,"קזבלן", "כץ וקרסו".
• פיטר שטיינהרדט: במאי של סרטי הבורקס "סלומוניקו" ו"יהיה טוב סלומוניקו".
• יואל זילברג: הבמאי של "חכם גמליאל".
• אפרים קישון: יצר את האב הארכיטיפי של סרטי הבורקס "סלאח שבתי " .

דעיכתם

בשיא פריחתם של סרטי הבורקס המשיכו הבמאים לספוג ביקורות רעות מהמבקרים ומהעיתונות, שטענו שרמת הסרטים ירודה, והיא בגדר "תיאטרון מול מצלמה". הקהל לעומת זאת הצביע ברגליים, ושנים אלו היו חסרות תקדים בכל הנוגע לכמות הצופים הבאים לבית הקולנוע, כדי לראות קולנוע ישראלי.

בסוף שנות השבעים החלה הפופולריות של סרטי הבורקס לשקוע במידה רבה. הסיבות שהובילו לשקיעת סרטים אלו היו מגוונות, אך הגורמים המשמעותיים ביותר היו עלייתם של הטלוויזיה והוידאו, שגרמו לשקיעה ניכרת של קולנוע "עממי" והשינוי במדיניות התמיכה הממשלתית בקולנוע, שכבר לא התבססה רק על מספר הכרטיסים שנמכרו אלא גם על קריטריונים של איכות (לדעת הממונים על חלוקת התמיכה). סרטי הבורקס המקוריים שומרים על הפופולריות שלהם גם היום. ישראלים צעירים רבים מתוודעים לסרטים באמצעות גרסאות הווידאו והדי.וי.די שלהם וחלקם הגיעו למעמד של סרטי קאלט.

יחד עם זאת בשתי קבוצות של סרטים המופקים כיום ניתן לזהות השפעה ברורה של המאפיינים המקוריים של סרטי הבורקס:

• ניאו בורקס - סרטים המשחזרים בתמימות ושלא מדעת את דפוסי הייצוג של השכונה המזרחית בסרטי הבורקס תוך התאמתם לזמן ולמקום שמתאר הסרט - כמו למשל הסרט "אביבה אהובתי" או הסרט "סוף העולם שמאלה".

• פוסט בורקס - סרטים המבצעים סוג של פרודיה על סרטי הבורקס תוך אימוץ מספר מאפיינים של סרטי בורקס ומימושם תוך כדי הגזמה, כמו "חולה אהבה בשיכון גימל" ו"ביקור התזמורת".

ראו גם

• מערבון ספגטי

לקריאה נוספת

• רמי קמחי, שטעטל בארץ ישראל - סרטי הבורקס ומקורותיהם בספרות יידיש קלאסית, רסלינג, 2012.
• מאיר שניצר, הקולנוע הישראלי, הוצאת כנרת, 1994.
• יוני רז פורטוגלי, מגזין הקולנוע מערבון, על ז'אנר סרטי בתי המלון בקולנוע הישראלי, תת-ז'אנר של הבורקס.

קישורים חיצוניים

• אלה שוחט, הבורקס והרפרזנטציה של המזרחיות, 1991
• מתי שמואלוף, הסטריאוטיפ המזרחי מונצח בקולנוע הישראלי, עיתון דבר אלקטרוני - מהדורה מיוחדת.
• אלון הדר, לא חשוב מאיזו עדה: 50 שנות בורקס קולנועי ישראלי, באתר nrg מעריב, 19 במרץ 2011
• מידע על סרטים ישראליםבאתר וואלה!
• נירית אנדרמן, ימשיך כבודו: האם סרטי הבורקס פגעו במזרחיים?, באתר הארץ, 25 במרץ 2011