סרט בורקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סרט בורקס הוא שמה של סוגה קולנועית שהייתה נפוצה בקולנוע הישראלי משנות השישים והשבעים עד אמצע שנות השמונים. בסוגה זו הסרטים בנויים ממקטעים מתחלפים של מלודרמה וקומדיה, כאשר דמות מזרחית מובילה את הסרט ובמרכז הסרט תיאור של משפחה, קהילה או שכונה מזרחית כסביבה יהודית פרה-מודרנית, ותיאור של הקונפליקט בינה לבין הישראליות העברית-אשכנזית, המוצגת כמודרנית.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "סרט בורקס" נטבע ככל הנראה על–ידי במאי הקולנוע בועז דוידזון, שביים מספר סרטי בורקס קלאסיים.

על משמעות הצירוף "סרט בורקס" סיפר דוידזון: "בשנת 1971 עשיתי עם אסי דיין סרט בשם "חצי חצי", ומשום מה הייתה לי פנטזיה שזה יהיה סרט צ'כי, אירופי ופיוטי כזה. ואז תפסתי את עצמי ושאלתי מה פתאום סרט צ'כי? אני הרי גדלתי וחייתי בתל אביב. וכמו שהיו אז מערבוני הספגטי האיטלקיים, חשבתי שאני צריך לעשות סרטי בורקס. הביטוי הזה היה כנראה מוצלח מאוד, כי הוא תפס ונשאר עד היום".‏[1] בהזדמנות אחרת אמר דוידזון ש"בורקס" מסמן עבורו דווקא משהו נעים חם וטעים ממש כמו הסרטים שלו - בשונה מהמשמעות השלילית שניתנה לצירוף "סרטי-בורקס" בביקורת הקולנוע הישראלית.

בניגוד למה שדוידזון טען בראיון, יש סיבות להניח שבחירתו בשם "בורקס" הושפעה משני סרטים ישראלים שנוצרו בשנת 1970 ובהם למאפה הבורקס היה תפקיד מרכזי בעלילה. בסרט "השוטר אזולאי" נהגה בטי (אשתו של אזולאי) להכין בורקס למפקדיו; ובסרט "לופו" לשכנתו של לופו (מתילדה) הייתה מסעדת בורקס. באותה שנה בדיוק יצר דוידזון את סרטו "שבלול" שהיה בסגנון אוונגארדי "אומנותי" יחסית לשני סרטים אלו שהיו עממיים.

מוטיבים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקרו על סרטי הבורקס קובע חוקר הקולנוע רמי קמחי כי מקורותיהם של דפוסי הייצוג של הגיבור, השכונה והמשפחה המזרחיים בסרטי הבורקס הם בספרות יידיש קלאסית, וכי דפוסים אלה עברו אליהם בתיווכם של הבמאים והתסריטאים האשכנזיים של הבורקס. קמחי מדיר מתחום הבורקס יוצרים מזרחיים כגון ג'ורג' עובדיה וזאב רווח ומראה בספרו כי סרטיהם שונים באופן מהותי מסרטי הבורקס הקלאסיים. לפי קמחי, סרטי הבורקס הם מחזור של סרטים היברידיים מבחינה תרבותית שהם בעת ובעונה אחת מזרחיים ישראליים וגלותיים אשכנזיים.

ההגדרה שקמחי מציע לסרטי הבורקס: "סרטי הבורקס הם מחזור של אחד עשר סרטים שהופקו בשנים 1964 - 1977 ואשר משותפת להם רה-פרזנטציה פרדיגמטית של שכונה, קהילה ומשפחה מזרחיות, המתווכת על ידי במאי בעל רקע תרבותי אשכנזי. בסרטים אלה הנרטיב נבנה לרוב סביב תחרות כקונפליקט מרכזי, והרצף הקולנוע מיוצר תוך כדי שימוש רטורי ברמת מוצרנות נמוכה".

הסרט הראשון הנחשב לסרט בורקס הוא "סאלח שבתי" שביים אפרים קישון. הסרט כלל את הנרטיב הקלאסי ודפוסי הייצוג ששימשו אחר–כך ברוב סרטי הבורקס: התנגשות בין מזרחי עני לאשכנזים עשירים, הצגתם של המזרחים כיהודים פרה-מודרניים תוך שימוש בדפוסי הייצוג ששימשו את סופרי היידיש הקלאסיים להצגת יהודי השטעטל, הצגתם של האשכנזים כמודרניים ולרוב עשירים, יהירים, מתנשאים, אטומי לב ומנוכרים, קשר רומנטי בין אשכנזים למזרחים, והצלחתו של המזרחי הפיקח והערמומי להערים על האשכנזים-השליטים. סרטי בורקס התאפיינו גם בחיקויי מבטאים וסוציולקטים (אופן דיבור של שיכבה חברתית), במיוחד מבטאי יוצאי מרוקו, פרס, תימן ופולין.

בסרטי הבורקס שבאו אחרי "סאלח שבתי" חזרו מאפיינים אלה שוב ושוב בווריאציות כאלו ואחרות. סרטי הבורקס זכו בשנות השישים ועד סוף שנות השבעים להצלחה רבה בישראל, לצד ביקורת נוקבת, שהתמקדה בעיקר ברדידותם התמטית וערכי ההפקה הירודים שלהם.

שחקנים ובמאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דעיכתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיא פריחתם של סרטי הבורקס המשיכו הבמאים לספוג ביקורות רעות מהמבקרים ומהעיתונות, שטענו שרמת הסרטים ירודה, והיא בגדר "תיאטרון מול מצלמה". הקהל לעומת זאת הצביע ברגליים, ושנים אלו היו חסרות תקדים בכל הנוגע לכמות הצופים הבאים לבית הקולנוע, כדי לראות קולנוע ישראלי.

בסוף שנות השבעים החלה הפופולריות של סרטי הבורקס לשקוע במידה רבה. הסיבות שהובילו לשקיעת סרטים אלו היו מגוונות, אך הגורמים המשמעותיים ביותר היו עלייתם של הטלוויזיה והוידאו, שגרמו לשקיעה ניכרת של קולנוע "עממי" והשינוי במדיניות התמיכה הממשלתית בקולנוע, שכבר לא התבססה רק על מספר הכרטיסים שנמכרו אלא גם על קריטריונים של איכות (לדעת הממונים על חלוקת התמיכה). סרטי הבורקס המקוריים שומרים על הפופולריות שלהם גם היום. ישראלים צעירים רבים מתוודעים לסרטים באמצעות גרסאות הווידאו והדי.וי.די שלהם וחלקם הגיעו למעמד של סרטי קאלט.

יחד עם זאת בשתי קבוצות של סרטים המופקים כיום ניתן לזהות השפעה ברורה של המאפיינים המקוריים של סרטי הבורקס:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]