סרט הרים
סרט הרים הוא סוגה (ז'אנר) קולנועית המתמקדת בנושא טיפוס הרים ומדגישה בעיקר את מאבק האדם מול איתני הטבע. בדרך כלל בנוסף לעלילת ההרפתקה בסרט, חבוי גם תהליך נפשי אותו עובר הגיבור בשובו מן ההרים נבון ובעל עומק רוחני רב יותר.
סרט ההרים הראשון משנת 1903 תיאר את הטיפוס למון בלאן על ידי מטפס אמריקני, אולם הז'אנר מתקשר בעיקר לסרטי ההרים הגרמניים משנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים. יש הרואים בסרטי ההרים הגרמניים מאפיינים תרבותיים ולאומיים הדומים לאלו שבסרטי המערב הפרוע האמריקניים.
הבמאי הידוע ביותר של סרטי ההרים הגרמניים הוא ארנולד פאנק (Arnold Fanck). סרטו הראשון צולם ב-1913. אחרי מלחמת העולם הראשונה הכשיר את עצמו בצילום ובטיפוס הרים כחבר במשלחות טיפוס, בעריכה של הסרטים, ובהפצה עצמית שלהם. סרטו "פלאי ההחלקה" (Das Wunder des Schneeschuhs) משנת 1919 זכה להצלחה מידית. בשנת 1924 בעקבות סרטו החמישי "הר הגורל" (Der Berg des Schicksals) פנתה אליו רקדנית צעירה ונלהבת בשם לני ריפנשטאהל בבקשה להשתתף כשחקנית הראשית בסרטו הבא. הסרט "ההר הקדוש" (Der heilige Berg) משנת 1926 הפך למקפצה של הכוכבת הצעירה לעולם הקולנוע. בשנת 1931 שוב השתתפה ריפנשטאהל ככוכבת הראשית בסרט של פאנק בשם "אקסטזה לבנה" (Der weiße Rausch – neue Wunder des Schneeschuhs), שלאחריו המשיכה בקריירת בימוי עצמאית של סרטי הרים שהידוע בהם הוא "האור הכחול" (Das blaue Licht) משנת 1932. הפופולריות של סרטי ההרים דעכה בשנות ה-30 והסוגה נעלמה לחלוטין עם פרוץ מלחמת העולם השנייה.
טכניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צילום של סרטי הרים מעמיד קשיים רבים בפני היוצרים. חלק משמעותי מן הסרט דורש צילומי חוץ באתרים בהם שוררים תנאים סביבתיים בעייתיים הן לציוד הטכני והן לשחקנים ולצוות הצילום. השילוב של טמפרטורות נמוכות מאוד, תנאי מזג אוויר משתנים וקיצוניים, אור לבן בוהק, והסביבה ההררית המסוכנת כשלעצמה, הם אתגר מקצועי מן המעלה הראשונה.
| סוגות קולנועיות וסוגי סרטים | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| סוגות |
| ||||
| סוגים שאינם סוגות | בי מובי • הנפשה • טלוויזיה • ניסיוני • סטודנטים • סנאף • עצמאי • פולחן • קצר • תלת-ממד • תעמולה | ||||
| שונות | עיבוד קולנועי • סיקוול • פריקוול • ריבוט • רימייק • סרט אבוד | ||||
