בי מובי

בִּי מוּבִי (מאנגלית: B Movie – "סרט מדרגה שנייה" או "סרט סוג ב'") הוא מונח המתייחס לסרטי קולנוע דלי תקציב ונעדרי יומרה אמנותית, שהתאפיינו בערכי הפקה נמוכים יותר, שצולמו במהירות רבה, עם שחקנים מהדרג השני והשלישי של אולפני הוליווד. המונח מציין היום גם סרטים עתירי תקציב, שאופיים דומה לזה של סרטי בי, ובמיוחד סרטים העוסקים בסוגות הסרטים הנפוצות בסרטי בי, כמו אימה, מדע-בדיוני, פשע, מתח, מערבונים, וכדומה.

היסטוריה

מקור המונח "בי מובי" הוא בנוהג הנפוץ של אולפני הוליווד להפיק, במקביל להפקה הראשית, גם הפקה משנית (עם יחידת אולפן B). סרטים אלו הוצגו, במתכונת של "הקרנה כפולה" או "שני סרטים בכרטיס אחד", אחרי הסרט המרכזי (Feature Film). הם נפוצו כבר מראשית ימיה של הוליווד, ונתפסו בעיני האולפנים כדרך למצות את המירב מצוות השחקנים, הבמאים, הצלמים, וכן הלאה שהועסקו בשכר על ידי האולפן. הסרטים, שאורכם היה קצר במעט מזה של סרטים רגילים, הופקו במהירות רבה יחסית, תחת פיקוח הדוק פחות, והתאפיינו בעלילה נוסחתית, בדמויות סטראוטיפיות חוזרות ונשנות (פעמים רבות, בגילומם של אותם שחקנים), בביטוי ישיר ועז של מסרים, בגישה של סרט ניצול, לעיתים גסה, ובתכנים שהיו לעיתים קרובות נועזים יותר מהמקובל בסרטים מסחריים רגילים בהוליווד.

לבי מוביז הידועים מתקופת הוליווד הקלאסית (שנות השלושים עד שנות החמישים), ולסרטי בי משנות החמישים והשישים שהופקו לעיתים קרובות, מחוץ למערכת ההוליוודית או בשוליה, היו השפעה ניכרת על התפתחותן של סוגות קולנועיות כמו פילם נואר, סרטי מדע בדיוני, וסרטי אימה. בתחום אחרון ניכרת השפעה זו עד היום, ורבים מיוצרי סרטי האימה ממשיכים לאמץ את גישת הניצול, הבוטות והתעוזה אשר אפיינה את הבי מוביז.

שימוש במונח

המונח עדיין נמצא בשימוש במובנו הרחב יותר, כהתייחסות לסרט דל תקציב, או לסרט נטול כל שאיפות אמנותיות, וכן לסרט נמרץ ותוסס; נטול מגבלות האופייניות להפקות גדולות ומשוחרר ממוסכמות הקולנוע העצמאי היוקרתי. כמו כן, נעשה שימוש במונח לגבי סרטים עם תקציבים גבוהים המחקים את ז'אנר הבי מוביז.

לבי מוביז קונוטציה של סרטים באיכות גרועה לעומת סרטי הפקות ענק. הם זוכים תכופות להתעלמות מצד מבקרי קולנוע, אך ישנם גם בי מוביז רבים המציגים תחכום אסתטי ורמה אמנותית גבוהה. כמו כן סיפקו סרטי הז'אנר מאז קיומם הזדמנויות עבור קולנוענים שהקריירה שלהם נמצאה בשקיעה. יוצרים מפורסמים, כמו אנתוני מאן וג'ונתן דמי למדו את אומנות הקולנוע דרך הבי מוביז. הז'אנר סייע לכמה שחקנים לקבל הכרה, בהם ג'ון ויין וג'ק ניקולסון, ועזר להחיות את הקריירה של שחקנים כווינסנט פרייס וקארן בלק.

קיימים מספר מונחים נלווים, כגון "סי מוביז" או "זד מוביז" הנפוץ יותר, המתארים סרטים באיכות הנופלת אף מזו של קטגוריית הבי מוביז. המונחים "דרייב אין" ו"סרט חצות", משמשים תכופות כמילים נרדפות לבי מוביז. שם נרדף נוסף שהוטבע לאחרונה הוא "סרט פסיכוטרוני", המציין סרט שנתקל בבוז והתעלמות מוחלטת מצד ממסד המבקרים.

חלק מהבי מוביז, על אף ערכי ההפקה הזולים שלהם, מיועדים להעביר מסר פוליטי או חברתי מחוכם, כמו "האיש השקוף" למשל, שבבסיסו עמד מסר נגד מרוץ החימוש.

ראו גם

• סרט ניצול
• רוג'ר קורמן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בי מובי בוויקישיתוף

• נחום מוכיח, בי מוביז בכאילו, באתר "הבמה", 25 ביוני 2007
• דרור עמיר, לט איט בי, באתר ynet, 17 בספטמבר 2008
• אורון שמיר, עכבר העיר אונליין, סריטה: טרנטינו משיב את הכבוד לטראש, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2009
• אורי קליין, עכבר העיר אונליין, מחווה קטנה ומטריפה לרוג'ר קורמן, באתר הארץ, 18 בינואר 2010
• נירית אנדרמן, עכבר העיר אונליין, הוליווד מורידה את הכובע בפני רוג'ר קורמן, מלך סרטי ה-B, באתר הארץ, 18 בינואר 2010
• בי מובי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)