סרי נוסייבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סרי נוסייבה ביריד ספרים לייפציג, 2012

סרי נוסייבהערבית: سري نسيبة; נולד ב-1949 בדמשק), פרופסור לפילוסופיה ונשיא אוניברסיטת אל-קודס במזרח ירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסייבה הוא בן למשפחת נוסייבה - משפחת אצולה מוסלמית-ירושלמית, היושבת בירושלים מאז המאה ה-7 ואחראית מזה למעלה מ-150 שנה על מפתחות כנסיית הקבר. אביו הוא אנוואר נוסייבה ששימש במשך שנים כשר בממשלת ירדן. אמו היא נוזהא לבית אל-חוסיין, בעלי קרקעות מוואדי חנין (נס ציונה).

ב-1951 חזרה המשפחה מדמשק לירושלים. בשנת 1965 עברו זמנית ללונדון כאשר מונה האב כשגריר ירדן בבריטניה. אחרי מלחמת ששת הימים חזר נוסייבה לארץ ובסיועו של אביו התקבל כמתנדב בקיבוץ הזורע. תקופה שעזרה לנוסייבה להכיר את ישראל והישראלים.

נוסייבה למד פילוסופיה באוניברסיטת אוקספורד, שם הכיר את אשתו, לוסי, שהתאסלמה לקראת נישואיהם. לאחר סיום לימודיו עבר לאבו דאבי, שם התפרנס מתווך בעיסקאות נפט. לאחר זמן קצר יצא לכתוב עבודת דוקטורט בפילוסופיה של האסלאם באוניברסיטת הרווארד. ב-1978 לאחר שקיבל את תואר הדוקטור, חזרה המשפחה לירושלים, ונוסייבה שימש כמרצה לפילוסופיה באוניברסיטת ביר זית.

ב-1986 קרא נוסייבה לשוויון זכויות לפלסטינים ולשילובם בתוך מדינת ישראל. מאוחר יותר עבר לתמוך בפתרון של שתי מדינות לשני עמים, אולם הוא עדיין דוגל בגישת מדינת כל אזרחיה במידה ופתרון החלוקה לא ימומש.

ב-29 בינואר 1991 נעצר נוסייבה בחשד שדיווח למודיעין העירקי על מקום נפילת הטילים[1]. הוא הוחזק במעצר מינהלי בכלא רמלה במשך 90 יום. באותה תקופה הוכר כאסיר מצפון על ידי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל.

נוסייבה היה מחברי גוף המפקדה של האינתיפאדה הראשונה וממחברי "מסמך ירושלים" - קווים מנחים למאבק לא אלים של הפלסטינים בשלטון הישראלי.

נוסייבה שותף לעמי איילון ביוזמת "המפקד הלאומי" שנועדה לקדם באופן אזרחי יוזמה לשלום בין ישראל לרשות הפלסטינית. האוטוביוגרפיה שלו אשר יצאה באנגלית ב-2007 נקראת Once Upon a Country: A Palestinian Life ‏.

נוסייבה יצא כנגד יוזמי החרם האקדמי על מוסדות השכלה גבוהה בישראל.

נכון ל-2008 נוסייבה, יחד עם ד"ר אנתוני דוד, מקדם יוזמה להקמת אוניברסיטה אמריקאית-פלסטינית בירושלים.

ב-2009 פרסם מאמר בו הכיר בזיקה יהודית להר הבית וקבע ששם אכן שכן בית המקדש. כמו כן, במאמר יצא נוסייבה נגד מלחמות הדת בין יהודים למוסלמים. בעקבות פרסום המאמר קיבל איומים על חייו וירד למחתרת.‏[2]

ספרו שתורגם לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יובל לישראל מאת חיים יבין- בתאריך הנקוב
  2. ^ שלום ירושלמי, סרי נוסייבה אישר קיום זיקה יהודית להר הבית, באתר nrg מעריב, 27 בנובמבר 2009