סרקופג יוניוס באסוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישו ולצדו פאולוס ופטרוס, פרט ממרכז הרגיסטר העליון

"סרקופאג יוניוס באסוס" הוא סרקופג העשוי אבן שיש המתוארך לשנת 359 לספירה והוא מוצג כיום במוזיאון הוותיקן ברומא.

הסרקופג שייך לאדם נוצרי בשם יוניוס באסוס (בלטינית: Junius Bassus), בנו של קונסול רומי אשר היה בעל תפקיד בפרפקטורה הרומית[1]. כתובת על הסרקופג, הכתובה לטינית, מספרת אודותיו[2]:

"יוניוס באסוס, חבר הסנאט, אשר חי ארבעים ושתיים שנה ושני חודשים, הצטרף אל האל במהלך שרותו את השלטון הרומי[3] והמיר את דתו[4] ב-25 בספטמבר, בשנת המועצה של [הסנאטורים] אוסאביו (Evsebio) ויפאטו (Ypatio)."

כתובת נוספת, הממוקמת בחלקו העליון של הארון, מתארת בצורה מליצית את האבל על מותו[5]:

"...הוא עודד נהרות של שפע, בהדריכו את האנשים לטובת המולדת ובית הסנאט. הוא נפטר, בדמעותיה הנצחיות של העיר לא הותר למשרתיו של האדון לשאת את ארונו כי זה היה נטלם של ההמון הפשוט[6]. כל הקהל בכה - אמהות, ילדים [ואף] הזקנים, המסדר האדוק של חברי הסנאט השילו בגדיהם ובכו. אז המצבות [נדמו] כבוכיות והבתים עצמם, לאורכה של הדרך, נאנחו[7]. כבוד גדול ונעלה לאלו אשר חיים, כבוד גדול ונשגב הוא [המעמד אשר] איפשר לו המוות להשיגו."

הסרקופג סובל מנזק רב, אולם אחד מצדדיו נשאר במצב טוב. הוא מורכב משתי רצועות אורך (רגיסטרים) הנושאות אופי של מבנה אדריכלי. מבנה זה שבבסיסו אפריז אופייני לסרקופגים מאזור רומא[8]. ברגיסטר העליון מופיע אפריז ישר הנקטע על ידי עמודים בסגנון קורינתי, ואילו החלק התחתון מורכב מקשתות ומקשתות מחודדות (המזכירות מעין צורה של גמלון) המופיעות לסירוגין. גם בין קשתות אלו מופיעים עמודים קורינתיים.

במרכזו של הרגיסטר העליון מופיע דמותו של ישו המתואר כשופט היושב על כיסא. לצידו מתוארים פאולוס ופטרוס השליחים. מתחת לכיסאו ישו מופיע דמות מואנשת של השמיים. תיאור כזה מסמל את אלהותו העל טבעית ואת המעמד אשר מתרחש מחוץ לטבע[9]. מתחת לתיאור זה מופיע תיאור של כניסת ישו לירושלים. שני דימויים אלו משלימים האחד את השני בכך שהם מציגים את המימוש הארצי והאלוהי בדמותו של ישו.

ברגיסטר העליון מופיעים גם (משמאל לימין) תיאורים של עקדת יצחק, מעצרו של פטרוס, מעצרו של ישו ופונטיוס פילטוס הרוחץ את ידיו. ברגיסטר התחתון מופיעים איוב, אדם וחוה בגן העדן, דניאל ומעצרו של פאולוס. התיאורים מציגים את הדמויות בסביבה בעלת משמעות. כך לדוגמה מייצג עץ את גן העדן בסצנת אדן וחווה, את המימד הנוף בכניסת ישו לירושלים. גם בתיאורים אחרים מוצאים ניסיון לכינונה של סביבה ממשית. אופי פיסול הדמויות שואב הרבה ממסורת הפיסול היוונית והרומית בתיאור התנוחות והטיפוסים המפוסלים. עם זאת יש בתיאורים אלו מעין נסיגה מן הרצון לתיאור גוף אדם במסורת הפיסול הקלאסית.

פרשנות אפשרית של מבנה הסרקופג יכולה להיחשף בפנינו מתוך אופן הצבת הדמויות כממוסגרות בין העמודים. מיקום זה מכפיף אותן בצורה סמלית אל סדר צורני המבטא עולם מסודר והרמטי.[10] גם מערך הדימויים, כלומר בחירת הסצנות ואופן מיקומן בסרקופג, חושף את משמעותו הסמבולית כמבשר על עליונותה של הדת הנוצרית. משמעות כזו מבוססת על "פרה פיגורציה", כלומר על שיטת הרמנויטיקה של כתבי הקודש הנוצריים, התופסת את סיפורי הברית הישנה כאנלוגיה וכרמז מקדים אל סיפורי הברית החדשה.[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הפרפקטורה הרומית כללה תפקידים שלטוניים שונים, מנהלתיים וביצועיים, תחת שלטון הטטרכים הרומים.
  2. ^ הקטע הוא תרגום מילולי מאנגלית.
  3. ^ בלטינית: Praefectura; באנגלית: Preecture
  4. ^ neophyte - גם במשמעות של כומר מתחיל
  5. ^ הקטע הוא תרגום מילולי מלטינית.
  6. ^ starving peaple.
  7. ^ to give forth sighs.
  8. ^ Rodley, Lyn, Byzantine Art and Architecture, An Intreduction, Cambridge University Press, Cambridge, 1994, pp. 31-32.
  9. ^ דוגמה לפרשנות כזו של הדמות ניתן למצוא ב: Silver, Lary, Art in History, Printice Hall Inc, New Jersey, 1993, p.87.
  10. ^ כנען-קדר, נורית, תחייתו של הפיסול באירופה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2002, עמ' 40.
  11. ^ לסיכום על נושא זה ראה מאמרה של לורן ספיקובסקי ב"קישורים חיצוניים".