סר לנסלוט דו לאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לנסלוט מ"ספר הידע", עמוד 863, כרך III, אגודת ה-Grolier, ניו-יורק, 1911.

באגדות המלך ארתור, סר לנסלוט דו לאק (לנסלוט מהאגם) הוא מאבירי השולחן העגול. ברוב היצירות והרומנסות הצרפתיות הוא מתואר כאביר הגדול והנאמן ביותר מבין אביריו של ארתור, ונוטל חלק ברבים מניצחונות ארתור - אך נפילתו הסופית של ארתור נגרמת, לפחות בחלקה, על ידי לנסלוט, שפרשת-האהבים שלו עם אשת ארתור - המלכה גוויניבר, פורמת את אחדות חצרו של ארתור.

לנסלוט הוא דמות אהובה מאוד, ונכתבו עליו אינספור פואמות, סיפורים, מחזות ותסריטים, כדמות מפורסמת במחזור הרומנסות על המלך ארתור. בעבור קוראי האנגלית, שמו של אף אביר מחצר המלך ארתור אינו מוכר כמו זה של לנסלוט דו-לאק. אזכור ארתור והשולחן העגול מיד מעלה למוחם את תמונתו של חבר האחווה ההיא שאין עז-רוח ממנו, מאהבה בסתר של המלכה. אף על פי כן, לנסלוט אינו נמנה עם חבריו המקוריים של מחזור המלך ארתור, ואופי התפתחות סיפורו מהווה עדיין סלע מחלוקת בין החוקרים.

על-פי האגדה, אביו של לנסלוט הוא המלך באן מבנואה, ואמו נקראת איליין; בנו של אביו מחוץ לנישואין הוא הקטור דה מאריס. המלך בורס הוא דודו, ודודניו הם סר בורס וסר ליונל. לו ולאיליין, בת מלך-הדייגים, נולד בן - גלהאד (בכמה מקורות גלהאד הוא גם שם-הטבילה של לנסלוט). ביתו הוא טירת ג'ויוס-גארד.

לנסלוט באגדות המלך ארתור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנסלוט אינו מופיע בגרסאות המוקדמות ביותר של אגדות המלך ארתור המצויות בידינו כיום (ראו את ג'פרי ממונמות' למשל, כמי שלא מזכיר כלל את לנסלוט, ואת קרטיין דה טרואה כדוגמה למי שדווקא עושה כן). השם לנסלוט אינו בהכרח קלטי, על אף שנעשו נסיונות למצוא מקור קלטי שאפשר שסולף כלנסלוט (למשל, "Lance ap Lot", שמשמעו לנס, בן לוט). אולם השם "לנס" לא היה מוכר באותם הימים. רוג'ר שרמן לומיס העלה סברה לפיה Llenlleawg, אירי שלחם בעבור ארתור והופיע באגדות ולשיות, אולי היה הבסיס לסר לנסלוט דו לאק הצרפתי, ואילו נורמה גודריך העלתה סברה לפיה השם מקורו ב-"L'Anguselus", המלך הסקוטי אנגוסלוס המוזכר אצל ג'פרי ממונמות, אך סברות אלה לא הצליחו לשכנע את רוב החוקרים בתחום, עד כה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה סתיו, עלילות אבירי השולחן העגול - מבחר פרקי שירה מן הסאגה הארתוריאנית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007.
  • תומאס מלורי, אבירי השולחן העגול, מודן הוצאה לאור.
  • לבנה ליטני (עורכת), המיתולוגיה הבריטית, מפה הוצאה לאור, 2005.
  • אלספת' קנדי, לנסלוט והגביע הקדוש, הוצאת קלרנדון, 1986.
  • אלספת' קנדי (עורכת), רומנסת הסיפורת הלא-מחזורית בצרפתית העתיקה, שני כרכים, הוצאת OUP, שנת 1980.
  • קורין קורלי (תרגום והערות) ואלספת' קנדי (הקדמה), לנסלוט מהאגם, סדרת הקלאסיקות העולמיות של אוקספורד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]