עבדי האוצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: כתוב בצורה לא ברורה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

עבדי האוצרלטינית: Servi camerae regis; בגרמנית: Kammerknechtschaft) היה מונח משפטי שתיאר את מצב היהודים בתקופות מסוימות במהלך ימי הביניים המאוחרים באירופה.

המונח נוצר כאשר פרסם הקיסר פרידריך השני בשנת 1236 פריבילגיה, שבה הוגדרו היהודים כ"עבדי האוצר" (servi camerae). בפריבילגיה אחרת שניתנה ליהודי וורמס במאה ה-11 הייתה משמעותו של מונח זה חיובית, וכוונתה הייתה שיהיה קשר ישיר בין המלך ובין היהודים ללא מתווכים, וכך היהודים זכו להגנה מהמלך. כל היהודים, ללא הבדל הועמדו מחוץ לחוק הכללי. כאשר פרידריך השני כתב בפריבילגיה שלו שהיהודים הם עבדי האוצר הוא התכוון להגן עליהם מהעלילות שהעלילו עליהם ולהראות שהם קשורים אליו באופן ישיר.

לאחר מכן התהפכה משמעותו של מונח זה, והיהודים כונו בתארים אחרים שמשמעותם היה רעה. דוגמה לכך ניתנה בצרפת במאה ה-13, אז השוו את היהודים לצמיתים (servi), וכמו שבמקרה שצמית בורח אדוניו יכול להחזירו ולהענישו, כך גם נגזר על היהודים. למונח היה מניע חוקתי: השלטון רצה לחזק את תביעתו למונופול על היהודים, בעיקר לנוכח מאבקו בברונים ובכנסייה, שגם רצו לעצמם זכות זו. היה גם מניע דתי - על פי התאולוגיה הנוצרית היהודים נידונו לשעבוד נצח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]