עבדי זמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עַבְדֵי זְמָן / ר' יהודה הלוי

עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם – / עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי:
עַל כֵּן בְּבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ / "חֶלְקִי אֲדֹנָי!" אָמְרָה נַפְשִׁי.

עַבְדֵי זְמָן / ר' יהודה הלוי, באתר פרויקט בן-יהודה

עַבְדֵי זְמָן הוא שיר משירי רבי יהודה הלוי.

מאפייני השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

משקלו של השיר הוא "המהיר" - שתי תנועות ויתד; שתי תנועות ויתד; שתי תנועות. בשיר שני משפטים, הראשון מנוסח כפתגם והשני מנוסח כמסקנה וכמשאלה הנובעות מפתגם זה.

השיר מתאר את האדם כעבד של הזמן; האדם מוגבל במגבלות הזמן הנשלט בידי האל. ריה"ל קובע כי רק על ידי עבדות האל, ניתן להשיג חופש משיעבוד זה. רעיון דומה כבר הוזכר במשנה במסכת אבות: ”אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה” (משנה, מסכת אבות, פרק ו', משנה ב'). הביטוי עבדי עבדים רומז לדרשת חז"ל "כי לי בני ישראל עבדים (ויקרא, כ"ה, נ"ה) - עבדי הם ולא עבדים לעבדים" (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף י', עמוד א'). גם הזמן הוא עבד לה', ולכן במקום להיות משועבד לזמן שגם הוא עבד בעצמו, יש להיות עבד ישירות לה'. העבדות לזמן פירושה שיעבוד למקרים החולפים, ובדרך כלל, כפי שנראה מדברי המחבר בספר הכוזרי, המדובר הוא על שעבוד לאופנה שהרבים מתנהגים על פיה באותו זמן, דהיינו חירות מקונפורמיות.

השיר מסיים בקריאה הלקוחה מתוך מגילת איכה, בה מופיע הפסוק: ”חֶלְקִי אֲדֹנָי אָמְרָה נַפְשִׁי עַל כֵּן אוֹחִיל לוֹ” (איכה, ג', כ"ד)

שירו זה של ריה"ל התפרסם מאוד, והוא מצוטט רבות בספרי המוסר בני תקופת הראשונים, כמו "שערי העבודה" של רבי יונה גירונדי, ו"ספר הישר".

הרעיון בספר הכוזרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום המאמר החמישי של ספר הכוזרי, חיבורו הפילוסופי של ריה"ל, מופיע דו-שיח בין הכוזרי לחבר שתוכנו מקביל לתוכן השיר:

אמר הכוזרי: לפנים היית בוחר בחירות, ואני רואה אותך עתה שאתה רוצה להוסיף עבדות וחובות שתהיה חייב בהם כשתדור בארץ ישראל, ממצוות שאין אתה חייב בהם הנה.

אמר החבר: אבל אני מבקש החירות מעבדות הרבים, אשר אני מבקש רצונם ואיננו משיגו, ואפילו אם אשתדל בו כל ימי חיי, ואילו הייתי משיגו לא היה מועיל לי, רוצה לומר עבדות בני אדם ובקשת רצונם. ואבקש עבדות אחר, יושג רצונו בטורח מעט, והוא מועיל בעולם הזה ובבא, והוא רצון האלוקים, ועבודתו הוא החירות האמיתי, וההשפלה לו הוא הכבוד על האמת

ספר הכוזרי, מאמר חמישי, כד–כה

ביצוע השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר זכה לביצועים אחדים בלחנים שונים. השיר נכלל באלבומה של אתי אנקרי "שירי רבי יהודה הלוי". השיר הולחן בידי מנחם פיליפ, עבור אלבומו הראשון "האדם". מבצעים נוספים הם מורין נהדר, מנחם קרן וציון אזרד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט עבדי זמן, באתר ויקיטקסט