עבדת הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עבדת הראשון היה מלך נבטי ששלט בממלכה הנבטית כנראה בין השנים 85-96 לפנה"ס. הוא ירש את חרתת השני לאחר מותו. בתקופתו שרר מצב מלחמה בין הממלכה הנבטית וממלכת יהודה. בשנת 93 לפנה"ס נערכה מלחמה בינו ובין אלכסנדר ינאי מלך יהודה. עבדת הצליח להוביל את אלכסנדר ינאי למארב, ובקרב שנערך ליד הכפר גדרה שבגולן הביס עבדת את צבאו של אלכסנדר ינאי בעזרת פרשים רכובים על גמלים. אלכסנדר ינאי הצליח בקושי להימלט לירושלים[1]. בשנת 86 לפנה"ס המלך הסלבקי אנטיוכוס השנים עשר דיוניסוס פלש לממלכה הנבטית. ובמלחמה שנערכה נהרגו גם אנטיוכוס וגם עבדת, אך הממלכה הנבטית ניצלה מכיבוש. לזכרו של עבדת הוקם בנגב היישוב עבדת, והוא עצמו הפך לאל נערץ על הנבטים. בנו חרתת השלישי עלה למלוכה לאחר מותו של אביו בקרב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עבדת הראשון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, תרגם מיוונית: אברהם שליט, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 2003, כרך שלישי, ספר שלוש עשר: 375-374.