עברונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 29°39′56.09″N 35°0′45.11″E / 29.6655806°N 35.0125306°E / 29.6655806; 35.0125306

תעלת מים בעברונה המובילה מהבאר לבריכת האגירה
בריכת האגירה הראשית
שרידי מבנים

עַבְרוֹנָה נמצאת בדרום הערבה כ-20 קילומטר צפונית לאילת. משמעות השם, ככל הנראה, מקום מעבר. ואכן עברונה נמצאת בסמוך לדרך החאג' החשובה אשר חיברה את צפון אפריקה לחצי האי ערב והמקומות הקדושים לאסלאם שבו. בקרבת מקום נמצא עין עברונה, באר במלחת עברונה ובשמה הערבי עין א-ד'אפיה. לא רחוק ישנם דקלי הדום שזה מקום תפוצתם הצפוני ביותר.

עברונה הייתה תחנת דרכים והספקה, בתקופה המוסלמית הקדומה, במאה השביעית לספירה לשיירות של עולי הרגל המוסלמים שעשו את דרכם מקהיר למכה ובחזרה. במקום הייתה חווה חקלאית גדולה שהשתרעה על שטח בן כאלפיים דונם. החקלאות בחווה התבססה על מערכת הספקת מים ממעיין סמוך. המקום קרוב לגבול עם ירדן ומול שדה התעופה של עקבה. התוכנית להעתקת שדה התעופה של אילת לאזור עין עברונה סוכלה בשל התנגדות התושבים להרס המקום.

מערכת הספקת מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלמינגואים בבריכת מלח בעברונה

מערכת המים בחווה התבססה על באר לא עמוקה שנחפרה במרחק כמאתיים מטר. המערכת מתוארכת לתקופה המוסלמית הקדומה ומהווה עדות, כמעט יחידה במינה לפעילות החקלאית בתקופה זו. החופרים העדיפו לחפור את הבאר הרדודה במרחק מה מהחווה ולא באר עמוקה בשטח החווה עצמה. המערכת כללה ניקבה חפורה, תעלות מים, בריכת אגירה ומגופים לויסות והכוונת הספקת המים. שיטה זו נקראת בארות שרשרת - פוגרות'.

מערכת מסוג זה הצריכה השקעה עצומה של משאבים ולכן מעריכים החוקרים כי השלטון המרכזי הוא שעודד את חפירת מפעל מים זה. שרידי פירים ישנם בישראל גם ביטבתה, עין יהב, בית חגלה ופצאל. באיראן ובאפגניסטן משתמשים עד היום בפוגרות כשיטת השקיה. באתר החווה נמצאו גם שרידים של מבני מגורים ומבני מלאכה ונמצא גם כבשן סיד.

נדודי בני ישראל במדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם המודרני של האתר ניתן לו על שם עַבְרֹנָה, תחנה במסעי בני ישראל במדבר (במדבר לג, לד-לה). בתיאור המסע המקראי מופיעה תחנה זו בין יטבתה ובין עציון-גבר ואחת ההצעות שהועלו לזיהויה היא עין א-דפיה. במדבר פרק ל"ג פסוקים ל"ד - ל"ה: "לד וַיִּסְעוּ, מִיָּטְבָתָה; וַיַּחֲנוּ, בְּעַבְרֹנָה. לה וַיִּסְעוּ, מֵעַבְרֹנָה; וַיַּחֲנוּ, בְּעֶצְיֹן גָּבֶר...". שורש השם מלשון עבר.

ניסיון התיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1950 הוקמה במקום תצפית חקלאית בשם עברונה מתוך מחשבה להקים שם מקום יישוב שיתבסס על חקלאות. התצפית נעזבה מחוסר תנאים מספיקים לחקלאות באותה עת.

בריכות המלח והפלמינגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליד עין עברונה נמצאות בריכות מלח השייכות למפעל המלח באילת. בבריכות אלה מקננות באופן קבוע להקות של פלמינגו הניזונים מאצות. במקום הוקמה סככת תצפית על שם אברהם דנקנר שהיה בעל מפעל המלח באילת ובעתלית.

אירוע דליפת צינור הנפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דליפת הנפט בשמורת עברונה

ב-4 בדצמבר 2014, ארעה דליפה בצינור הנפט של חברת קצא"א. כתוצאה מכך נפגע שטח של כאלף דונמים בשמורת עברונה. השיקום יארך מספר חודשים עד מספר שנים, ובמהלכו ישאב הנפט והקרקע אשר זוהמה תפונה. האירוע מוגדר כאחד מאירועי הזיהום החמורים שהתרחשו בישראל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וילנאי זאב, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד 1986. עמוד 5618 הערך עברונה ועמוד 1746 הערך דקל הדום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עברונה בוויקישיתוף

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]