עגה צה"לית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חייל צה"ל. החייל חובש קפלס"ט ועוטה שכפ"ץ. הציוד שנושא החייל משופצר, ולכן החייל מדוגם.

עגה צה"לית היא ניב של השפה העברית הנפוץ בקרב חיילי צה"ל. לניב זה תפוצה רחבה, בעיקר בקרב אנשי כוחות הביטחון, כגון חיילי צה"ל בשירות סדיר ובמילואים, שוטרי משמר הגבול וכדומה, אך גם בקרב חיילים משוחררים, ואפילו בקרב דוברי עברית שאין להם קשר לשירות צבאי. השפעתו של הניב על העברית המודרנית רבה‏[1].

הבלשן רוביק רוזנטל סבור כי ניב זה הוא בעל מאפיינים של סוציולקט[1].

קיצור זמן השיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאפיין הבולט ביותר של העגה הצה"לית הוא קיצור אורך המשפט. מטרה זאת מושגת במספר אופנים:

האופן המקובל הוא שימוש בראשי תיבות: ש"ג, נגמ"ש, מש"ק הן מהמילים המקובלות בניב הצה"לי, וכולן ראשי תיבות. למעשה, כמעט כל שמות התפקידים בשרשרת הפיקוד מוגדרים בראשי תיבות: מ"כ, מ"מ, מ"פ, מח"ט, מג"ד ועוד. תופעה זו חלחלה גם לתקשורת הציבורית. כך, למשל, ניתן למצוא באתר nrg את הכותרת: "אישום: שוטר מג"ב הבריח מאות שב"חים"‏[2], שבה נעשה שימוש כפול בראשי תיבות.

דוגמה נוספת היא המילה אמל"ח שהיא ראשי התיבות של "אמצעי לחימה"‏[3].

לעתים חדרו ראשי התיבות עמוק כל כך ששוב אין יודעים החיילים כי מדובר בראשי תיבות. כך למשל הדרגה סמל (במקורה ראשי תיבות של "סגן מחוץ למניין", המקבילה למונח הלועזי NCO - Non Commission Officer); או העזר להצגת מפות, המוכר כ"תלק", נגזר למעשה מהשימוש המרכזי הנעשה בו "תדריך לפני קרב" או "תוכנית לקרב"‏[4].

נדבך נוסף לתופעה הוא הפיכת ראשי התיבות למילה העומדת בפני עצמה. למשל, ניתן למצוא "פח"ע" כראשי תיבות של פעילות חבלנית עוינת, ומכאן כשם תואר - "איום פחעי"‏[5], או קד"ר כראשי תיבות של קליטה דרך הרגליים, וכפועל, "יקדר"‏[6].

אופן נוסף בו נוהג הניב הצה"לי לקצר את אורך המשפט הוא שימוש בהלחם בסיסים:

  • המילה "שיפצור" היא הלחם של המילים שיפור צורה.
  • שמו של פריט ציוד הלחימה "שכפוד" הוא הלחם של השם "שכפ"ץ" (ראשי תיבות- שכבת פיצוץ, מעין מעטה המכסה את גופו של הלוחם ומגן עליו) והשם "אפוד".

עוד אמצעי מקובל הוא גזירת פעלים משמות על ידי שימוש בתבניות האופייניות לבנין פיעל[7]:

  • מהשם "נצנץ" (אמצעי איתות) נגזר הפועל "לנצנץ" (שפירושו להופיע באופן לא סדיר לביצוע מטלות).
  • מהשם "תחמושת" נגזר הפועל "לתחמש".
  • מהשם "שיפצור" נגזר הפועל "לשפצר".

צורה לא-תקנית הקיימת בניב הצה"לי היא הוספת הסיומת "- ִים" לשמות עצם קיבוציים לציון ריבוי:

  • הצורה "נשקים"‏[8] מופיעה בניב הצה"לי במקום הצורה התקנית "כלי נשק".
  • הצורה "ציודים"‏[9] מופיעה בניב הצה"לי במקום הצורה התקנית "פריטי ציוד".
  • הצורה "רכבים" במקום "כלי רכב" שלידתה בעגה הצה"לית חדרה ללשון הדיבור האזרחית ונהוגה היום בשפה ובאמצעי התקשורת‏[10].
  • הצורה "מידעים" מופיעה בניב הצה"לי, מוכרת בצירוף "מידעים מודיעיניים", בניגוד לצורה התקנית "ידיעות מודיעיניות".

גם צורה זאת נמצאת בשימוש מחוץ לניב הצה"לי, כך למשל כותב שופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי: "...עוד טוען המבקש כנגד טיב המידעים המודיעיניים שהונחו בפני בית-משפט קמא..."‏[11].

שאילת מילים מרשת הקשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייחודית לעברית בניב צה"לי היא שאילת מילים מאופן הדיבור ברשת הקשר (המכונֶה נדב"ר - "נוהל דיבור ברשת רדיו"). הנדב"ר הוא למעשה ניב נפרד של השפה העברית, בעל כללים ברורים, שחלקם זולגים לעברית הצה"לית שאינה ברשת הקשר:

  • הכינוי למקרה של חטיפת חייל, "חֲנִיבַּעַל", חדר לניב הצבאי מהשימוש ברשת הקשר, ומשם אף לתקשורת הממוסדת. כך, למשל, פרסם העיתון "הארץ" את הכותרת "למה לא תאמר בגלוי שאתה מצדד ב"נוהל חניבעל"?"‏[12].
  • הכינוי "קודקוד" לקצין בעל תפקיד פיקודי נפוץ גם מחוץ לרשת הקשר‏[13], אך מקורו משם. גם כאן חדר הערך לעיתונות המרכזית, כך, למשל, כותב העיתון "ישראל היום": "כמובן, לשום פגישה בין "קודקודים" מדיניים לא מובטחת הצלחה מראש, אבל..."‏[14][15][16].

שימוש בסיומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לאפיין מקומות וחיילים על ידי הוספת סיומות לשמות:
הסיומת "־ִיָּה" מאפיינת מקומות:

  • מקום לאחסון נשק מכונה "נִשְקִיָּה"
  • מקום לאחסון רעל מכונה "רַעֲלִיָּה"
  • מקום שעליו מפקד קמ"ן (ראשי תיבות של קצין מודיעין) מכונה קַמָּ"נִיָּה
  • מחסנו של הרס"פ (ראשי תיבות של רב סמל פלוגתי- גורם פיקודי האחראי על הלוגיסטיקה) מכונה רס"פיה
  • מחלקה בכלא שש בה חבושים קצינים ונגדים קיבלה את השם "קציניה"

הסיומת "־ִיסט" מאפיינת בדרך כלל בעלי תפקידים, אבל לא רק אותם:

  • חייל המפעיל מקלע מסוג "נגב" נקרא "נגביסט"
  • חייל המפעיל מקלע מסוג "מאג" נקרא "מאגיסט"
  • חייל המפעיל רובה צלפים מסוג "בארט" נקרא "בארטיסט"
  • חייל המרבה להשתמש באישורים רפואיים לצורך אי ביצוע מטלות, (האישורים הללו מכונים "פטור" ביחיד ו"פטורים‏[17]" ברבים) נקרא "פטוריסט".
  • חייל שמתנהג כאחוז הלם נקרא "שוקיסט"‏[18].

הסיומת הסלאבית (המשמשת גם ביידיש, וחדרה לעברית המדוברת) "־ניק" משמשת לגזירת בעל תכונה:

  • חייל בעל "פז"ם" (ראשי תיבות של פרק זמן מינימלי, הזמן שבילה החייל בצבא) יכונה "פזמניק".
  • חייל הממלא תפקיד שאינו קרבי ("ג'וב") יכונה "ג'ובניק".
  • חייל שמשרת כמפעיל ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) יכונה "צמ"הניק" (מבוטא "צמייניק").

שימוש בסיומת הסלאבית "־צ'יק" לציון השתייכותו של חייל ליחידה מסוימת:

  • חייל המשרת בחטיבת גולני מכונה "גולנצ'יק". גם כינוי זה חדר לתקשורת המרכזית. כך, למשל, מתאר העיתון "מעריב" את ראש עיריית לוד, אילן הררי: "הררי הגיע ללוד באפריל 2007 על תקן הגולנצ'יק שיציל את העיר"[19].
  • חייל המשרת ביחידת מורן מכונה "מורנצ'יק".

חדירת שפות זרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת נטייה לעברת מושגים משפות אירופיות:

  • למשל, המילה המקובלת בעברית שאינה-צבאית "אינטנסיביות" הפכה בשפה הצבאית ל"עצימות".
  • המילה המקובלת בשפה הלא-צבאית "טרמינולוגיה" הפכה בשפה הצבאית ל"המשגה".

לעומת זאת, מילים רבות ממקור ערבי חדרו לניב הצבאי:

  • "ווַסָאח", שפירושה "לכלוך" בערבית, משמשת בניב הצבאי כעשיית רושם בלתי מוצדקת‏[20].
  • "סְחְלֶה", שמקורה בערבית מרוקנית ומשמעותה דומה, משמשת ככינוי גנאי בניב הצבאי‏[21].
  • "מוּהַנְדֶס" הוא כינוי רווח לחייל המשרת בחיל ההנדסה הקרבית, כשמו הערבי של המקצוע.
  • "לְדַרְבֶּק" הוא פועל מוכר בעגה הצבאית כחלק מהצירוף "לדרבק נס", שפירושו טחינת קרח בכתישה לצורך הכנת קפה במתכון ייחודי‏[22]. צורה זו קרובה מאוד לשורש הערבי ד-ר-ב שפירושו "להכות", מקובל בסלנג העברי בצורת הציווי "אודרוב" (הכה!).

ירושה מימי ההגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי תיבות רבים – מ"כ, מ"מ, מ"פ ומג"ד למשל – הגיעו לצה"ל בירושה מארגון ההגנה, בו לא היו נהוגות דרגות (כגון רב"ט, סגן, או אלוף) אלא רק כינוים המתארים את תפקידו של החייל או המפקד. ראשי תיבות אלו נשארו בשימוש שוטף עקב החשיבות של בעלי תפקידים אלו בצה"ל.

משקלים אופייניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשקל "קַטֶּלֶת", המאפיין מחלות, נפוץ בניב:

  • "סַגֶּמֶת" מציין תופעה שבה קצינים שזה עתה הוכשרו, היינו קצינים בדרגת סגן משנה (סג"ם), מפגינים את היותם קצינים יתר על המידה.
  • "קַשְקֶשֶת" לציון תופעה של דיבור יתר. ההיסוי "חדל קשקשת ברשת"‏[23] הוא מהביטויים הצה"ליים המפורסמים ביותר. פירושו: קריאה להפסיק את השימוש ברשת הקשר שלא לצורך צבאי מיידי ("צורך מבצעי"). על דרך הביטוי הזה העלה אתר ynet את המדור "קשקשת ברשת"‏[24] העוסק ברשת האינטרנט.

בהשפעת רשת הקשר נפוץ המשקל "מְקוּטֶּלֶת" לתיאור שמות:

  • חופשה המסתיימת במוצאי שבת (בניגוד לאופן המקובל בו חופשה מסתיימת בבוקרו של יום ראשון) נקראת "מְקוּצֶּרֶת".
  • "מפה" תיקרא לעתים "מְצוּיֶּרֶת".

שאילת מושגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאילת מושגים מתורת הלחימה להקשרים שאינם לחימה ממש היא תופעה נפוצה:

  • "יישור קו", ביטוי מתורת הלחימה שפירושו ריצה בשורה ישרה בזמן ההסתערות, נפוץ בעגה הצבאית מחוץ לשדה הקרב, ואף בתקשורת, כך למשל כותב האתר ynet: אולמרט לא יפטר את לבני - אם תיישר איתו קו[25].
  • "יצא מהתו"ל"- כלומר יצא מתורת הלחימה, היא המקבילה הצה"לית לביטוי "אבד עליו הכלח". במשמעותו המקורית מתייחס הביטוי לתרגולות שבמהלך עדכון תורת הלחימה מופסק השימוש בהן. בהשאלה מוסב הביטוי גם על בעלי תפקידים, ציוד וכדומה.

ככלל, דיבור מושאל נפוץ בעגה הצבאית, למשל:

ראשי תיבות מדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משום שהעגה הצה"לית מלאה ראשי תיבות (למשל, פזצט"א), גם מילים ושמות שאינם למעשה ראשי תיבות נכתבים לעתים כאילו הם ראשי תיבות, ובדרך כלל גם מומצאות ראשי תיבות המסבירות את המושג. למשל הכינוי שניתן בצה"ל לטנק המערכה האמריקאי "פטון" (M60/M48), "מגח", אינו ראשי תיבות, אולם במקרים רבים ניתן לראותו מופיע כ'מג"ח', ויש רשימה ארוכה של ראשי תיבות מדומים ("מרכבת גיבורי חייל") המיוחסים לו. בדומה, למקלע הבלגי "מאג"‏[27] שנמצא בשירות צה"ל הודבקו ראשי התיבות "מקלע אחיד גדודי", וגם שם זה מופיע לא אחת כ'מא"ג'.גם העזר תלק שעניינו מפורט מעלה זכה לראשי תיבות מדומים כגון תלוי ללא קיר, על דרך צורת ההצבה שלו בתדריכים.
תופעה זו זכתה להתייחסויות הומוריסטיות רבות אצל החיילים, כך למשל השם "מגח" זכה לראשי התיבות ההיתוליים "מכונת גילוח חשמלית". או חיל השריון ששמו זכה לראשי התיבות המדומים "שבת ראשונה יוצאים והשאר נשארים".

ראשי תיבות שהפכו למילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מקרים שבהם ראשי תיבות נהפכו למילים תקניות בשפה. המילה "סמל" הייתה במקור (בימי ההגנה) ראשי תיבות של "סגן מחוץ למניין" – תרגום של המונח האנגלי NCO ‏(Non-Commissioned Officer) שפירושו "מש"ק", "מפקד שאינו קצין".

תכנון שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב המבנה ההיררכי של הצבא, קורה לעתים שהשפה הצבאית מוגדרת "מלמעלה", בפקודות מטעם הקצונה הבכירה:

  • פקודה של סגן הרמטכ"ל הורתה להשיב את המושג "עליונות אווירית" על פני מחליפו "שלטנות אווירית"‏[28].
  • אותה פקודה הורתה להחליף את המושג "אפקט" ב"הישג נדרש"‏[28].

ביטויים ומכתמים שמקורם בניב הצה"לי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניב הצה"לי משופע ביטויים, מכתמים, מטפורות וכדומה, רבים מהם חדרו לעברית המודרנית, נציין כמה מהם:

  • רב-סרן שמועתיהאנשה של תופעת השמועות שנפוצה במחנות הצבאיים בפרט, ובמדינת ישראל בכלל. מטפורה זו מופיעה גם בצורות אחרות, למשל: "סגן אלוף שמועתי", למקרה של התפשטות קיצונית של השמועות, או "סגן אלוף אמרו לי" למקרה של מופרכות מוחלטת של השמועות. כמתואר בערך, המטפורה הנ"ל נפוצה מאד בעברית מודרנית.
  • תסמונת השין גימל – כינוי גנאי לתופעה בה הדרגים הבכירים מתנערים מאחריות ומטילים אותה על הדרגים הזוטרים. נפוץ בהשראת ליל הגלשונים.
  • לשכב על הגדר – להקריב את האינטרסים של היחיד למען הכלל. הביטוי נוצר על רקע מורשת הקרב שהורתה בקרב תל פאחר, בו טוראי דוד שירזי נשכב על הגדר כדי שחבריו יכלו לעבור אותה בדורכם עליו‏[29].
  • אכלו לי, שתו לי – לעג לנטייה לתלונות בלתי פוסקות. קיצור של משפט המונה את כל סוגי ותחומי התלונות האפשריים. על דרך הביטוי הזה חיבר קובי אוז שיר בשם "אכלו לי, שתו לי" בביצועה של שרית חדד[30]. גם בעיתונות הכלכלית נפוץ ביטוי זה, כך למשל, פרסם הפרשן הכלכלי של עיתון הארץ, נחמיה שטרסלר מאמר בשם "אכלו לי, שתו לי" המבקר את נטילת האחריות העצמית בקרב ישראלים‏[31].
  • עד מתי? - קריאת "עד מתי?" היא מנהג צבאי של חיילים בשירות סדיר שתאריך השחרור שלהם קרב, הנקראים "פז"מניקים". השאלה רטורית, שכן תאריך השחרור מצה"ל ידוע היטב לכל החיילים, ומטרתה להביע כיסופים ליום המיוחל.

העגה הצה"לית בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרטים ותוכניות טלוויזיה המציגים את חיילי צה"ל נעשה שימוש בעגה הצה"לית (או בשיבושים שלה):

  • בסרט "גבעת חלפון אינה עונה" מוצגת סצנה העוסקת בשיבושים של ראשי תיבות צבאיים. דוגמה: "קסל"ר אני הייתי כשאתה עוד היית בשא"ש עכשיו אני קמרשהלור"ל"‏[32].
  • סדרת הטלוויזיה "טירונות" מציגה את ההווי הצבאי ובין היתר עושה שימוש בניב הצה"לי. דוגמה: "המנטליות הסמלית הזאת, פרקש, השחיתה בך כל חלקה טובה".
  • סדרת הטלוויזיה המונפשת הסאטירית הישראלית "מ.ק. 22": לדוגמה, סצנת הפתיחה של הסדרה מתייחסת לדרכי הפנייה המקובלות בניב. למשל: "אני לא אחי, ולא אח שלו, ולא אח שלי גיבור, ולא גבר!".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מייק אלדר, שחק אותה סלנג צבאי, הוצאת פרולוג, 1994.
  • דני כהן וזיו טל, נח יש רק בתיבה, הוצאת ליאור שרף - הפצות, 2004.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 רמי נוידרפר, מילון משבז, חבלז מזמז - שיחה עם רוביק רוזנטל בשיתוף עם ד"ר חנה שגיא ו-רימונה כהן
  2. ^ שמואל מיטלמן, אישום: שוטר מג"ב הבריח מאות שב"חים, nrg‏, 8/10/2009
  3. ^ כך למשל בדו"ח שנתי 54א של מבקר המדינה בשילוב אמצעים טכנולוגיים במעברים ובמכשול שבמרחב התפר : "היבטים בהתמודדות עם הברחת אמל"ח לגורמים עוינים" , עמוד 84
  4. ^ מה זה
  5. ^ עמוס גורן, לקרוא לילד בשמו, העין השביעית, 01/07/97
  6. ^ חייל יושב, זמר הפלוגות, אוניברסיטת חיפה
  7. ^ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: צא מהשק"ש, ראש נצנץ, 15.10.04
  8. ^ באולינג לתל השומר, האתר של רס"ב שמעון
  9. ^ כך למשל בדו"ח מבקר המדינה בעניין ממצאי הביקורת באסון "צאלים ב'" מצוטטת עדותו של ראש ענף רפואה אווירית במפקדת חיל האוויר : "ובעקבות מידע זה יש הצדקה להזניק שני מסוקים ... וכן לקחת ציודים לאירוע רב-נפגעים על פי התו"ל [תורת לחימה] ...", עמוד 35 פסקה רביעית
  10. ^ למשל בכתבה של יהונתן ליס, חרדים יידו אבנים לעבר רכבים בבירה; אשה נפצעה קל, באתר הארץ, 21/02/04
  11. ^ רע"ב 130/07, מופלח זערור כנגד רשות בתי הסוהר, עמוד 1 פסקה שלישית
  12. ^ אורכידיאה, למה לא תאמר בגלוי שאתה מצדד ב"נוהל חניבעל"?, באתר הארץ, 12 ביולי 2006
  13. ^ הרס"פ יביא לנו, זמר הפלוגות, אוניברסיטת חיפה
  14. ^ אקורד הרמוני, ישראל היום, 18.5.09
  15. ^ שם, רוביק רוזנטל מתייחס למילה "גפרור", שפירושה בהקשר זה "חייל"
  16. ^ רוביק רוזנטל, ריח של בקו"ם, באתר nrg‏, 17 בדצמבר 2004
  17. ^ באורח בלתי תקני מוקבל בעגה הצה"לית להגות מילה זו במילעיל.
  18. ^ תמר עילם גינדין
  19. ^ מעריב, 20/07/2009
  20. ^ רוביק רוזנטל, ריח של בקו"ם, באתר nrg‏, 17 בדצמבר 2004
  21. ^ תמר עילם גינדין, הרצאה על סלנג צבאי
  22. ^ אמיר בוחבוט, נס הוותיקים, באתר nrg‏, 23 בנובמבר 2005
  23. ^ חדל קשקשת, לירון שכטר, nrg, 13/03/03
  24. ^ אילנה בורדו, קשקשת ברשת: בואו לשדוד אותי
  25. ^ רוני סופר, אולמרט לא יפטר את לבני - אם תיישר איתו קו, באתר ynet‏, 04.05.07
  26. ^ רוביק רוזנטל, ריח של בקום, באתר nrg‏, 17/12/2004
  27. ^ בלועזית מא"ג הוא אכן ראשי תיבות של הביטוי "מכונת ירייה לשימוש כללי", אך ראשי התיבות העבריים הוכנסו בצה"ל כדי לתת הצדקה עברית לשם.
  28. ^ 28.0 28.1 אמיר רפפורט, צבאית מדוברת: צה"ל חוזר לביטויים הישנים, צבאית מדוברת: צה"ל חוזר לביטויים הישנים, nrg, 12/10/2008
  29. ^ חן קוטס­בר, נשכב על הגדר והחברים עברו / טוראי דוד שירזי ז"ל, באתר nrg‏, 24 באפריל 2001
  30. ^ באתר שירונט
  31. ^ נחמיה שטרסלראכלו לי, שתו לי, באתר הארץ, 21 במאי 2010
  32. ^ ראשי תיבות אלו אינם קיימים בניב צה"לי והם מומצאים אד-הוק במהלך הסצנה, פירושים מתברר בהמשך: "קצין סלט ראשי אני הייתי כשאתה עוד הייתה בבטן של אמא שלך, עכשיו אני קצין מטבח ראשי הנותן הוראות ליוסיפון ובא רק לטעום.