עגה צה"לית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בעגה צהלית: החייל חובש קפלס"ט ועוטה שכפ"ץ. הציוד שנושא החייל משופצר, לכן החייל מדוגם ומכאן שהחייל ראוי לח"ח.

עגה צה"לית היא ניב של השפה העברית הנפוץ בקרב חיילי צה"ל.

לניב זה תפוצה רחבה, בעיקר בקרב אנשי כוחות הביטחון, כגון חיילי צה"ל בשירות סדיר ובמילואים, שוטרי משמר הגבול וכדומה, אך גם בקרב חיילים משוחררים, ואפילו בקרב דוברי עברית שאין להם קשר לשירות צבאי. השפעתו של הניב על העברית המודרנית רבה[1].

הבלשן רוביק רוזנטל טוען כי ניב זה הוא בעל מאפיינים של סוציולקט[1].

קיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאפיין הבולט ביותר של העגה הצה"לית הוא קיצור אורך המשפט. מטרה זאת מושגת במספר אופנים:

האופן המקובל הוא שימוש בראשי תיבות: ש"ג, נגמ"ש, מש"ק הן מהמילים המקובלות בניב הצה"לי, וכולן ראשי תיבות. למעשה, כמעט כל שמות התפקידים בשרשרת הפיקוד מוגדרים בראשי תיבות: מ"כ, מ"מ, מ"פ, מג"ד, מח"ט, מאו"ג ועוד. תופעה זו חלחלה גם לתקשורת הציבורית. כך, למשל, ניתן למצוא באתר "nrg" את הכותרת: "אישום: שוטר מג"ב הבריח מאות שב"חים"[2], שבה נעשה שימוש כפול בראשי תיבות.

דוגמה נוספת היא המילה אמל"ח שהיא ראשי התיבות של "אמצעי לחימה"[3].

לעיתים חדרו ראשי התיבות עמוק כל כך ששוב אין יודעים החיילים כי מדובר בראשי תיבות. כך למשל הדרגה סמל (במקורה ראשי תיבות של "סגן מחוץ למניין", המקבילה למונח הלועזי NCO – Non Commission Officer); או העזר להצגת מפות, המוכר כ"תלק", נגזר למעשה מהשימוש המרכזי הנעשה בו "תדריך לפני קרב" או "תוכנית לקרב"[4].

נדבך נוסף לתופעה הוא הפיכת ראשי התיבות למילה העומדת בפני עצמה. למשל, ניתן למצוא "פח"ע" כראשי תיבות של פעילות חבלנית עוינת, ומכאן כשם תואר – "איום פחעי"[5], או קד"ר כראשי תיבות של קליטה דרך הרגליים[6][7], וכפועל, "יקדר"[8].

אופן נוסף בו נוהג הניב הצה"לי לקצר את אורך המשפט הוא שימוש בהלחם בסיסים:

  • המילה "שיפצור" היא הלחם של המילים שיפור צורה.
  • שמו של פריט ציוד הלחימה "שכפוד" הוא הלחם של השם "שכפ"ץ" (ראשי תיבות- שכבת פיצוץ, מעין מעטה המכסה את גופו של הלוחם ומגן עליו) והשם "אפוד".

עוד אמצעי מקובל הוא גזירת פעלים משמות על ידי שימוש בתבניות האופייניות לבניין פיעל[9]:

  • מהשם "נצנץ" (אמצעי איתות) נגזר הפועל "לנצנץ" (שפירושו להופיע באופן לא סדיר לביצוע מטלות).
  • מהשם "תחמושת" נגזר הפועל "לתחמש".
  • מהשם "שיפצור" נגזר הפועל "לשפצר".

צורה לא-תקנית הקיימת בניב הצה"לי היא הוספת הסיומת "- ִים" לשמות עצם קיבוציים לציון ריבוי:

  • הצורה "נשקים"[10] מופיעה בניב הצה"לי במקום הצורה התקנית "כלי נשק".
  • הצורה "ציודים"[11] מופיעה בניב הצה"לי במקום הצורה התקנית "פריטי ציוד".
  • הצורה "רכבים" במקום "כלי רכב" שלידתה בעגה הצה"לית חדרה ללשון הדיבור האזרחית ונהוגה היום בשפה ובאמצעי התקשורת[12].
  • הצורה "מידעים" מופיעה בניב הצה"לי, מוכרת בצירוף "מידעים מודיעיניים", בניגוד לצורה התקנית "ידיעות מודיעיניות".

גם צורה זאת נמצאת בשימוש מחוץ לניב הצה"לי, כך למשל כותב שופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי: ”...עוד טוען המבקש כנגד טיב המידעים המודיעיניים שהונחו בפני בית-משפט קמא...”[13].

שאילת מילים מרשת הקשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייחודית לעברית בניב צה"לי היא שאילת מילים מאופן הדיבור ברשת הקשר (המכונֶה נדב"ר – "נוהל דיבור ברשת רדיו"). הנדב"ר הוא למעשה ניב נפרד של השפה העברית, בעל כללים ברורים, שחלקם זולגים לעברית הצה"לית שאינה ברשת הקשר:

  • הכינוי למקרה של חטיפת חייל, "חֲנִיבַּעַל", חדר לניב הצבאי מהשימוש ברשת הקשר, ומשם אף לתקשורת הממוסדת. כך, למשל, פרסם העיתון "הארץ" את הכותרת "למה לא תאמר בגלוי שאתה מצדד ב'נוהל חניבעל'?"[14].
  • הכינוי "קודקוד" לקצין בעל תפקיד פיקודי נפוץ גם מחוץ לרשת הקשר[15], אך מקורו משם. גם כאן חדר הערך לעיתונות המרכזית, כך, למשל, כותב העיתון "ישראל היום": "כמובן, לשום פגישה בין 'קודקודים' מדיניים לא מובטחת הצלחה מראש, אבל..."[16][17][18].

שימוש בסיומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לאפיין מקומות וחיילים על ידי הוספת סיומות לשמות:

הסיומת "־ִיָּה" קשורה למשקל "קִטְלִיָּה" (כמו נגריה, סנדלריה, נפחיה) ומאפיינת מקומות עבודה:

  • מקום לאחסון נשק מכונה "נִשְקִיָּה".
  • מקום לאחסון רעל מכונה "רַעֲלִיָּה".
  • מקום שעליו מפקד קמ"ן (ראשי תיבות של קצין מודיעין) מכונה קַמָּ"נִיָּה.
  • מחסנו של הרס"פ (ראשי תיבות של רב סמל פלוגתי – גורם פיקודי ברמה הפלוגתית האחראי על הלוגיסטיקה) מכונה רס"פיה.
  • מחלקה בכלא שש שבה חבושים קצינים ונגדים קיבלה את השם "קציניה".
  • בבסיסי הדרכה, משרדו של המד"ר (מדריך ראשי) מכונה מד"ריה.

הסיומת הלועזית[א] "־ִיסט" (ist) מאפיינת בדרך כלל בעלי תפקידים, אבל לא רק אותם:

  • חייל המפעיל מקלע מסוג "נגב" נקרא "נגביסט".
  • חייל המפעיל מקלע מסוג "מאג" נקרא "מאגיסט".
  • חייל המפעיל רובה צלפים מסוג "בַּארט" נקרא "בַּארטיסט".
  • חייל המרבה להשתמש באישורים רפואיים לצורך אי ביצוע מטלות (האישורים הללו מכונים "פטור" ביחיד ו"פטורים"[ב] ברבים) נקרא "פְּטוֹריסט".
  • חייל שמתנהג כאחוז הלם נקרא "שוֹקיסט"[19].
  • חייל שמבצע פעילות שהשתיקה יפה לה (פעילות ממודרת; שייכת בעיקר לחיילות קרביים, המבצעים פעולות ומבצעים צבאיים אשר אינם ידועים לציבור, בשל צנזורה צבאית ברמות שונות) נקרא "שׁוּשׁוּאיסט".
  • חייל שמשרת בשקם נקרא "שֶקֶמיסט".

הסיומת הסלאבית (המשמשת גם ביידיש, וחדרה לעברית המדוברת) "־ניק" משמשת לגזירת בעל תכונה:

  • חייל בעל "פז"ם" (ראשי תיבות של פרק זמן מינימלי, הזמן שבילה החייל בצבא) יכונה "פז"מניק".
  • חייל הממלא תפקיד שאינו קרבי ("ג'וב") יכונה "ג'ובניק".
  • חייל שמשרת בחיל רגלים יכונה "חי"רניק".
  • חייל שמשרת בחטיבת כפיר יכונה "כפירניק".
  • חייל שמשרת כמפעיל ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) יכונה "צמ"הניק" (מבוטא "צמייניק").
  • חייל המשרת קרוב יחסית למקום מגוריו ("קל"ב" – "קרוב לבית"), והחוזר אליו בתום כל יום, מכונה "קל"בניק".

שימוש בסיומת הסלאבית "־צ'יק" לציון השתייכותו של חייל ליחידה מסוימת:

  • חייל המשרת בחטיבת גולני מכונה "גולנצ'יק". גם כינוי זה חדר לתקשורת המרכזית. כך, למשל, מתאר העיתון "מעריב" את ראש עיריית לוד, אילן הררי: "הררי הגיע ללוד באפריל 2007 על תקן הגולנצ'יק שיציל את העיר"[20].
  • חייל המשרת ביחידת מורן מכונה "מורנצ'יק".

סיומת "־ץ" לפעולות מסוימות, באות להגדיש את הפן הצבאי שבפעולה[דרוש מקור]:

  • "להתעפץ" משמעותו להתעייף צבאית
  • "לניילץ" משמעותו לעטוף בניילון למטרות צבאיות
  • "להנפיץ" – להמציא משימה צבאית

חדירת שפות זרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת נטייה לעברת מושגים משפות אירופיות:

  • למשל, המילה המקובלת בעברית שאינה-צבאית "אינטנסיביות" הפכה בשפה הצבאית ל"עצימות".
  • המילה המקובלת בשפה הלא-צבאית "טרמינולוגיה" הפכה בשפה הצבאית ל"המשגה".

למרות זאת, קיימת גם תופעת שאילת מילים משפות אירופאיות:

  • מסטינג (באנגלית: mess tin), קערית פח בעלת ידית מתקפלת, לשימוש בתור כלי אוכל בתנאי שדה.
  • גנרל, שפירושה מפקד בכיר.
  • שמות של כלי נשק או כלי רכב, כגון מאג, האמר; כולל הטיות שלהם, למשל מאגיסט.

מילים רבות ממקור ערבי חדרו לניב הצבאי:

  • "ווַסָאח", שפירושה "לכלוך" בערבית, משמשת בניב הצבאי כעשיית רושם בלתי מוצדקת[18].
  • "סְחְלֶה", שמקורה בערבית מרוקנית ומשמעותה דומה, משמשת ככינוי גנאי בניב הצבאי[21].
  • "מוּהַנְדֶס" הוא כינוי רווח לחייל המשרת בחיל ההנדסה הקרבית, כשמו הערבי של המקצוע.
  • "לְדַרְבֶּק" הוא פועל מוכר בעגה הצבאית כחלק מהצירוף "לדרבק נס", שפירושו טחינת קרח בכתישה לצורך הכנת קפה במתכון ייחודי[22]. צורה זו קרובה מאוד לשורש הערבי ד-ר-ב שפירושו "להכות", מקובל בסלנג העברי בצורת הציווי "אודרוב" (הכה!).

ירושה מימי ההגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי תיבות רבים – מ"כ, מ"מ, מ"פ ומג"ד למשל – הגיעו לצה"ל בירושה מארגון ההגנה, שבו לא היו נהוגות דרגות (כגון רב"ט, סגן, רס"ר או אלוף) אלא רק כינויים המתארים את תפקידו של החייל או המפקד. ראשי תיבות אלו נשארו בשימוש שוטף עקב החשיבות של בעלי תפקידים אלו בצה"ל.

משקלים אופייניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשקל "קַטֶּלֶת", המאפיין מחלות, נפוץ בניב:

  • "סַגֶּמֶת" מציין תופעה שבה קצינים שזה עתה הוכשרו, היינו קצינים בדרגת סגן משנה (סג"ם), מפגינים את היותם קצינים יתר על המידה.
  • "קַשְקֶשֶת" לציון תופעה של דיבור יתר. ההיסוי "חדל קשקשת ברשת"[23] הוא מהביטויים הצה"ליים המפורסמים ביותר. פירושו: קריאה להפסיק את השימוש ברשת הקשר שלא לצורך צבאי מיידי ("צורך מבצעי"). על דרך הביטוי הזה העלה אתר ynet את המדור "קשקשת ברשת"[24] העוסק ברשת האינטרנט.

בהשפעת רשת הקשר נפוץ המשקל "מְקֻטֶּלֶת" לתיאור שמות:

  • חופשה המסתיימת במוצאי שבת (בניגוד לאופן המקובל שבו חופשה מסתיימת בבוקרו של יום ראשון) נקראת "מְקֻצֶּרֶת".
  • "מפה" תיקרא לעיתים "מְצֻיֶּרֶת".

שאילת מושגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאילת מושגים מתורת הלחימה להקשרים שאינם לחימה ממש היא תופעה נפוצה:

  • "יישור קו", ביטוי מתורת הלחימה שפירושו ריצה בשורה ישרה בזמן ההסתערות, נפוץ בעגה הצבאית מחוץ לשדה הקרב, ואף בתקשורת, כך למשל כותב האתר ynet: אולמרט לא יפטר את לבני - אם תיישר איתו קו[25].
  • "יצא מהתו"ל" – כלומר יצא מתורת הלחימה, היא המקבילה הצה"לית לביטוי "אבד עליו הכלח". במשמעותו המקורית מתייחס הביטוי לתרגולות שבמהלך עדכון תורת הלחימה מופסק השימוש בהן. בהשאלה מוסב הביטוי גם על בעלי תפקידים, ציוד וכדומה.

ככלל, דיבור מושאל נפוץ בעגה הצבאית, למשל:

ראשי תיבות מדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משום שהעגה הצה"לית מלאה ראשי תיבות, גם מילים ושמות שאינם למעשה ראשי תיבות נכתבים לעיתים כראשי תיבות בדיעבד. למשל הכינוי שניתן בצה"ל לטנק המערכה האמריקאי "פטון" (M60/M48), "מגח", אינו ראשי תיבות, אולם במקרים רבים ניתן לראותו מופיע כ'מג"ח', ויש רשימה ארוכה של ראשי תיבות מדומים ("מרכבת גיבורי חייל") המיוחסים לו. בדומה, למקלע הבלגי "מאג" (בצרפתית: Mitrailleuse d'Appui Général, מכונת ירייה לשימוש כללי), הנמצא בשירות צה"ל, "הודבקו" ראשי התיבות העבריים "מקלע אחיד גדודי", וגם שם זה מופיע לא אחת כ'מא"ג'. גם העזר תלק שעניינו מפורט מעלה זכה לראשי תיבות מדומים כגון תלוי ללא קיר, על דרך צורת ההצבה שלו בתדריכים.
תופעה זו זכתה להתייחסויות הומוריסטיות רבות אצל החיילים, כך למשל השם "מגח" זכה לראשי התיבות ההיתוליים "מוביל גופות חרוכות". או חיל השריון ששמו זכה לראשי התיבות המדומים "שבת ראשונה יוצאים והשאר נשארים".

ראשי תיבות שהפכו למילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מקרים שבהם ראשי תיבות נהפכו למילים תקניות בשפה. המילה "סמל" הייתה במקור (בימי ההגנה) ראשי תיבות של "סגן מחוץ למניין" – תרגום של המונח האנגלי NCO ‏(Non-Commissioned Officer) שפירושו "מש"ק", "מפקד שאינו קצין".

תכנון שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב המבנה ההיררכי של הצבא, קורה לעיתים שהשפה הצבאית מוגדרת "מלמעלה", בפקודות מטעם הקצונה הבכירה:

  • פקודה של סגן הרמטכ"ל הורתה להשיב את המושג "עליונות אווירית" על פני מחליפו "שלטנות אווירית"[27].
  • אותה פקודה הורתה להחליף את המושג "אפקט" ב"הישג נדרש"[27].

ביטויים ומכתמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניב הצה"לי משופע ביטויים, מכתמים, מטפורות וכדומה, רבים מהם חדרו לעברית המודרנית, נציין כמה מהם:

  • רב-סרן שמועתיהאנשה של תופעת השמועות שנפוצה במחנות הצבאיים בפרט, ובמדינת ישראל בכלל. מטפורה זו מופיעה גם בצורות אחרות, למשל: "סגן-אלוף שמועתי", למקרה של התפשטות קיצונית של השמועות, או "סגן-אלוף אמרו לי" למקרה של מופרכות מוחלטת של השמועות. כמתואר בערך, המטפורה הנ"ל נפוצה מאוד בעברית מודרנית.
  • תסמונת השין גימל – כינוי גנאי לתופעה שבה הדרגים הבכירים מתנערים מאחריות ומטילים אותה על הדרגים הזוטרים. נפוץ בהשראת ליל הגלשונים.
  • לשכב על הגדר – להקריב את האינטרסים של היחיד למען הכלל. הביטוי נוצר לאחר מלחמת ששת הימים בעקבות שני ציונים לשבח לחיילים בקרב אום-כתף (עזרא וישניא)[28], ובקרב תל פאחר (דוד שירזי), שנשכבו על הגדר כדי שחבריהם יוכלו לפרוץ אל היעד תוך דריכה עליהם[29].
  • אכלו לי, שתו לי – לעג לנטייה לתלונות בלתי פוסקות. קיצור של משפט המונה את כל סוגי ותחומי התלונות האפשריים. על דרך הביטוי הזה חיבר קובי אוז שיר בשם "אכלו לי, שתו לי" בביצועה של שרית חדד[30]. גם בעיתונות הכלכלית נפוץ ביטוי זה, כך למשל, פרסם הפרשן הכלכלי של עיתון הארץ, נחמיה שטרסלר מאמר בשם "אכלו לי, שתו לי" המבקר את נטילת האחריות העצמית בקרב ישראלים[31]. צירוף זה, מופיע גם בשירו של השרוט.
  • עד מתי? - קריאת "עד מתי?" היא מנהג צבאי של חיילים בשירות סדיר שתאריך השחרור שלהם קרב, הנקראים "פז"מניקים". השאלה רטורית, שכן תאריך השחרור מצה"ל ידוע היטב לכל החיילים, ומטרתה להביע כיסופים ליום המיוחל. לעיתים נאמר הביטוי ברטן כאשר החייל סובל, ולרוב גם מוסיפים את מחזור הגיוס. לדוגמה, חייל שהתגייס במרץ 2009 יצעק "עד מתי מרץ 9?".
  • הנפצה – משימה, לרוב קשה או סיזיפית, שאין מאחוריה היגיון או שהמטרה שלה לא נראית לעין בבירור.
  • מילים שנויות במחלוקת הן: "לגלח" או "לשטח" (ובשמות עצם: "גילוח" או "שיטוח"). משמעות מילים אלו היא החרבת אתר כלשהו עד היסוד.
    דוגמה: מפקד מסוים מצווה על פקודיו: "תגלחו לי את הכפר הזה".
  • פק"ל קפה הוא מונח סלנג שמקורו בעגה הצה"לית, המתאר ערכה להכנת קפה בשטח[32][33].

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרטים ותוכניות טלוויזיה המציגים את חיילי צה"ל נעשה שימוש בעגה הצה"לית (או בשיבושים שלה):

  • בסרט "גבעת חלפון אינה עונה" מוצגת סצנה העוסקת בשיבושים של ראשי תיבות צבאיים. דוגמה: "קסל"ר אני הייתי כשאתה עוד היית בשא"ש עכשיו אני קמרשהלור"ל"[ג].
  • סדרת הטלוויזיה "טירונות" מציגה את ההווי הצבאי ובין היתר עושה שימוש בניב הצה"לי. דוגמה: "המנטליות הסַמָּלִית הזאת, פרקש, השחיתה בך כל חלקה טובה".
  • סדרת הטלוויזיה המונפשת הסאטירית הישראלית "מ.ק. 22": לדוגמה, סצנת הפתיחה של הסדרה מתייחסת לדרכי הפנייה המקובלות בניב. למשל: "אני לא אחי, ולא אח שלו, ולא אח שלי גיבור, ולא גבר!".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מייק אלדר, שחק אותה סלנג צבאי, הוצאת פרולוג, 1994.
  • דני כהן וזיו טל, נח יש רק בתיבה, הוצאת ליאור שרף - הפצות, 2004.
  • רוביק רוזנטל, שירת הפזמניק: המילון הצבאי הלא רשמי, הוצאת כתר, 2015[34].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Word Origin from Old French -iste, Latin -ista, from Greek -istēs
  2. ^ באורח בלתי תקני מוקבל בעגה הצה"לית להגות מילה זו במילעיל.
  3. ^ ראשי תיבות אלו אינם קיימים בניב צה"לי והם מומצאים אד-הוק במהלך הסצנה, פירושים מתברר בהמשך: "קצין סלט ראשי אני הייתי כשאתה עוד הייתה בבטן של אמא שלך, עכשיו אני קצין מטבח ראשי הנותן הוראות ליוסיפון ובא רק לטעום".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 רמי נוידרפר, מילון משבז, חבלז מזמז - שיחה עם רוביק רוזנטל בשיתוף עם ד"ר חנה שגיא ו-רימונה כהן
  2. ^ שמואל מיטלמן, אישום: שוטר מג"ב הבריח מאות שב"חים, nrg‏, 8/10/2009
  3. ^ כך למשל בדו"ח שנתי 54א של מבקר המדינה בשילוב אמצעים טכנולוגיים במעברים ובמכשול שבמרחב התפר : "היבטים בהתמודדות עם הברחת אמל"ח לגורמים עוינים", עמוד 84
  4. ^ מה זה
  5. ^ עמוס גורן, לקרוא לילד בשמו, באתר העין השביעית, 1 ביולי 1998
  6. ^ מיכל דניאלי, ‏קד"ר בצבא, באתר ‏מאקו‏, 29 באוגוסט 2011
  7. ^ מקור המונח לקדר, הבלשן ד"ר ראובן (רוביק) רוזנטל וטלי סטמבולצ'יק, אתר צה"ל
  8. ^ חייל יושב, זמר הפלוגות, אוניברסיטת חיפה
  9. ^ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: צא מהשק"ש, ראש נצנץ, 15.10.04
  10. ^ באולינג לתל השומר, האתר של רס"ב שמעון
  11. ^ כך למשל בדו"ח מבקר המדינה בעניין ממצאי הביקורת באסון "צאלים ב'" מצוטטת עדותו של ראש ענף רפואה אווירית במפקדת חיל האוויר : "ובעקבות מידע זה יש הצדקה להזניק שני מסוקים ... וכן לקחת ציודים לאירוע רב-נפגעים על פי התו"ל [תורת לחימה] ...", עמוד 35 פסקה רביעית
  12. ^ למשל בכתבה בערוץ 7, "ערבים גנבו 22 רכבים והעבירו אותם לשטחי הרשות הפלסטינית", 29/04/19
  13. ^ רע"ב 130/07, מופלח זערור כנגד רשות בתי הסוהר, עמוד 1 פסקה שלישית
  14. ^ אורכידיאה, למה לא תאמר בגלוי שאתה מצדד ב"נוהל חניבעל"?, באתר הארץ, 12 ביולי 2006
  15. ^ הרס"פ יביא לנו, זמר הפלוגות, אוניברסיטת חיפה
  16. ^ זלמן שובל, אקורד הרמוני, באתר ישראל היום, 23 בספטמבר 2012
  17. ^ שם, רוביק רוזנטל מתייחס למילה "גפרור", שפירושה בהקשר זה "חייל"
  18. ^ 1 2 רוביק רוזנטל, ריח של בקו"ם, באתר nrg‏, 17 בדצמבר 2004
  19. ^ תמר עילם גינדין
  20. ^ מעריב, 20/07/2009
  21. ^ תמר עילם גינדין, הרצאה על סלנג צבאי
  22. ^ אמיר בוחבוט, נס הוותיקים, באתר nrg‏, 23 בנובמבר 2005
  23. ^ חדל קשקשת, לירון שכטר, nrg, 13/03/03
  24. ^ אילנה ברודו, קשקשת ברשת: בואו לשדוד אותי, באתר ynet, 19 בפברואר 2010
  25. ^ רוני סופר, אולמרט לא יפטר את לבני - אם תיישר איתו קו, באתר ynet, 4 במאי 2007
  26. ^ רוביק רוזנטל, ריח של בקום, באתר nrg‏, 17 בדצמבר 2004
  27. ^ 1 2 אמיר רפפורט, צבאית מדוברת: צה"ל חוזר לביטויים הישנים, צבאית מדוברת: צה"ל חוזר לביטויים הישנים, nrg, 12/10/2008
  28. ^ טוראי עזרא וישניא, באתר הגבורה
  29. ^ חן קוטס­בר, נשכב על הגדר והחברים עברו / טוראי דוד שירזי ז"ל, באתר nrg‏, 24 באפריל 2001
  30. ^ באתר שירונט
  31. ^ נחמיה שטרסלר, אכלו לי, שתו לי, באתר הארץ, 21 במאי 2010
  32. ^ רוביק רוזנטל, הלקסיקון של החיים: שפות במרחב הישראלי, כתר הוצאה לאור, 2005, עמ' 311.
  33. ^ רוביק רוזנטל, מילון הסלנג המקיף, כתר הוצאה לאור, 2007, עמ' 117.
  34. ^ אתר למנויים בלבד יעד בירן, שביזות, דיסטנס וסגמת: קורס הכנה מקוצר לצה"לית, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2015