עדי גורדון

עדי גורדון

תאריך לידה	4 במרץ 1966
מקום לידה	בנימינה שבישראל
עמדה	רכז
גובה	1.82 מטרים
מספר	9
קבוצות
1980 - 1985 1989 - 1985 1990 - 1989 1991 - 1990 1994 - 1991 1994 - 1995 1995 - 1998	מכבי חדרה מכבי חיפה הפועל חיפה הפועל גליל עליון הפועל ירושלים הפועל חולון הפועל ירושלים
הישגים	מקום 36 בקלעי ליגת העל 2 גביעי מדינה (1996, 1997)

עדי גורדון (נולד ב-4 במרץ 1966) הוא כדורסלן עבר ישראלי הנחשב לאחד מגדולי הרכזים ששיחקו בישראל.

שנותיו הראשונות

נולד בבנימינה. הוריו התגרשו בצעירותו. כילד שיחק טניס, טניס שולחן וכדורגל ואף זכה בגביע ואליפות המדינה עם קבוצת הילדים של הפועל חדרה. כשרונו בתחומי הספורט השונים הביא אותו לנקודה בה היה צריך לבחור בין תחום הכדורגל לתחום הכדורסל. גורדון בחר בכדורסל על אף גובהו הנמוך עבור ספורט זה, 1.78 מ'.

את דרכו ככדורסלן התחיל במכבי חדרה, שם תיפקד בעמדת הרכז. בגיל 18 עבר לשחק בליגה הלאומית, הליגה הראשונה דאז, במדי מכבי חיפה אותה אימן פיני גרשון. במחזור הראשון של אותה עונה זימנה ההגרלה למכבי חיפה משחק בית נגד האלופה מכבי תל אביב. במשחקו הראשון אי פעם בליגה הלאומית, קלע גורדון סל ניצחון בשנייה האחרונה של המשחק. כבר מעונה זו ניכר היה שגורדון מצטיין במיוחד בדקות ההכרעה, תכונה שבלטה לאורך כל הקריירה שלו, הרצופה משחקים אותם הכריע בדקות הסיום.

לאחר 5 שנים במכבי חיפה, עבר גורדון להפועל חיפה שהתפרקה זמן קצר לאחר מכן. עדי נדד להפועל גליל עליון לשנה אחת ואז עבר להפועל ירושלים, שם זכה לפריצתו הגדולה, ולמעמד של אחד מבכירי השחקנים בארץ.

בירושלים ובחולון

בעונותיו בירושלים הציג גורדון יכולת מעולה ומעוררת השראה, ובעיקר התפרסם בזכות יכולת ניהול המשחק וקבלת ההחלטות שלו. גורדון הוביל את ירושלים להישגים ולמעמד של אחת הקבוצות הטובות בליגה. בין היתר הנחילה הקבוצה תבוסות צורבות ליריבה המושבעת והאלופה הנצחית מכבי תל אביב. באותן שנים נוצר קשר מיוחד בין השחקן לאוהדי הקבוצה, שעתיד לשחק תפקיד חשוב בגורלה.

בעונת 94/95 עקב בעיות כספיות בירושלים עזב גורדון את הקבוצה, יחד עם סמל אחר של הקבוצה, דורון שפע, להפועל חולון שאומצה באותה שנה על ידי איש העסקים נחום מנבר. הציפיות היו גבוהות וכך גם התוצאות: חולון הגיעה למקום שני בליגה הסדירה, ולגמר גביע המדינה בו הפסידה לבני הרצליה. לאורך כל אותה עונה אוהדי הפועל ירושלים, שהמשיכו לראות בו את סמלה הבלתי מעורער של הקבוצה, המשיכו לשיר לו שירים במשחקים ולקרוא לו לשוב. בזכות קשר מיוחד זה הצליח גורדון לשכנע את הספונסר מנבר להעביר את תמיכתו להפועל ירושלים, ולהחזיר אליה את גורדון ואת שפע.

בעונת 95/96 הוביל גורדון את ירושלים לתואר הראשון שלה אי פעם - גביע המדינה, באחד ממשחקי הגמר הגדולים והזכורים ביותר בכדורסל הישראלי. את סל הניצחון המכריע קלע גורדון בשנייה האחרונה, מעל טום צ'יימברס - הרכש היקר והכושל של מכבי באותה שנה.

בעונה הבאה, בניגוד לכל הציפיות ומול קבוצה חזקה מאוד של מכבי, שחזרה ירושלים את הישגה, וזכתה שוב בגביע המדינה לאחר משחק גדול נוסף של גורדון. באותה עונה גם הגיעה הקבוצה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע, לאחר שבמשחק שמינית הגמר נגד פנרבחצ'ה הטורקית, החטיא גורדון במכוון זריקת עונשין בשניות הסיום וכך מנע התקפה מתוכננת של הטורקים.

בנבחרת ישראל

לקראת אליפות אירופה לאומות בשנת 1993 זומן גורדון לנבחרת ישראל, בה הגיעה הנבחרת למקום ה-15. בנבחרת לא היווה גורדון גורם מרכזי כפי שהיה בירושלים. אחת הסיבות לכך היא שבתקופה זו היה בנבחרת דור הגארדים הכי מוכשר של ישראל אי פעם. בנוסף לגורדון עצמו, שיחקו אז דורון שפר, עודד קטש, גיא גודס, פפי תורג'מן, ומאיר טפירו. מתוך 118 המשחקים ששיחק גורדון בנבחרת, בלט מכולם המשחק באליפות אירופה נגד נבחרת יוון (עם ניקי גאליס) בשנת 1993, בו קלע גורדון 35 נקודות, בניצחון ישראלי מפתיע.

באותה תקופה היו לגורדון עימותים רבים עם מאמן הנבחרת דאז צביקה שרף שבשיאם אף עזב את הנבחרת והושעה בשל כך מכמה משחקי ליגה.

הפרישה

עונתו האחרונה של גורדון בירושלים (97/98) לא הייתה עונה שזכורה לטוב - גורדון לא היטיב לשחק. בתום העונה הודיע על פרישתו מכדורסל, למגינת לבם של אוהדי הקבוצה.

לאחר הפרישה התרכז גורדון בפעילות רוחנית, תוך שהוא מבודד עצמו מן התקשורת ואף מקהל האוהדים הישן שלו ומופיע רק באירועים בעלי הקשרים חברתיים.

יחסיו עם קהל האוהדים

אחד הדברים הבולטים בביוגרפיה של גורדון הוא יחסיו המיוחדים עם קהל האוהדים הירושלמי. בין היתר מימן גורדון מכספו הפרטי את הטסתה של קבוצת ילדים למשחק הקבוצה באילת. בתקופה השנייה שלו בירושלים חילק גורדון בחינם אלפי חולצות לאוהדים עליהם מוטבעת הסיסמה משירו של אריק איינשטיין "יש בנו אהבה והיא תנצח" - ביטוי שמבטא את פילוסופיית המשחק שלו, ואומץ כסמל על ידי אוהדי הקבוצה .

מערכת היחסים המיוחדת לא נעצרה אצל האוהדים. גורדון, שכבר הפך לסמל של הפועל ירושלים, הוביל את הקבוצה למעורבות עמוקה יותר בענייני הקהילה. הוא הביא לקבוצה את התפישה האומרת כי "ירושלים היא לא קבוצה שיש לה קהל, אלא קהל שיש לו קבוצה". תפישה זו הוא יישם על ידי הקמת בית ספר לכדורסל בקהילה, אירועי צדקה ופעילויות חברתיות אחרות.

ספרו

• להיות מלך אמיתי, אוטוביוגרפיה, איורים: מירב סלומון. הוצאת Contento De Semrik, 2008.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: עדי גורדון

• דף השחקן של עדי גורדון באתר "ספסל"