עדי עזרוני

עדי עזרוני
	אין תמונה חופשית
לידה	16 בנובמבר 1978 (בת 45); הרצליה, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1997
עיסוק	מפיקה, שחקנית, מנחה
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב; בית הספר למשחק סטלה אדלר ;
	פרופיל ב-IMDb

עדי עזרוני (נולדה ב-16 בנובמבר 1978) היא מפיקה, שחקנית, מנחה ודוגמנית עבר ישראלית. כיום, היא שותפה בחברה להפקת סרטים עצמאיים בארצות הברית, ולפני כן מונתה לראש מחלקת הסרטים הבינלאומית של קשת אינטרנשיונל.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה וגדלה בהרצליה, הבכורה משני ילדים. אביה היה סמנכ"ל התעשייה האווירית (תע"א). אמה יועצת ארגונית. כשהייתה בבית ספר יסודי התגוררו במשך כמה שנים גם בארצות הברית, עקב עבודתו של אביה. לאחר מכן, שבו להתגורר בהרצליה. בצופים הייתה מדריכה ורשג"דית. בצה"ל שירתה בחיל הרפואה, בתור מדריכה בקורס חובשים.^[2]

יש לה תואר ראשון בפסיכולוגיה ומדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב, שם אף רצה בבחירות לאגודת הסטודנטים.^[3] למדה גם לימודי ניו מדיה בניו סקול שבניו יורק. ב-2004 למדה משחק בבית ספר לאמנויות הבמה "סטלה אדלר" שבניו יורק.^[4]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותה גילמה בהצגת אוף-ברודוויי בניו יורק "The Players" את בתו של שייקספיר.

ב-1995 כנערה, הצטלמה לסרט תיעודי "מצה, נקניק וגבינה צהובה" (חלק מסדרת "אני לא כזה") של החינוכית, העוסק בצעירים חילונים ודתיים בישראל.^[5] הסרט זכה בפסטיבל הסרטים הדוקומנטרי בוושינגטון.

כשבועיים לאחר שחרורה, ב-1999, הצטרפה עזרוני לצוות מנחי ערוץ הילדים, שם הגישה ושיחקה עד שנת 2004. בין השאר, הנחתה ב"אולפן ערוץ הילדים", "המגנט", "כדור פורח", "ששטוס בחו"ל" (באיטליה ובשווייץ), "הדיבורית", ספיישל "פוקימון - מי רוצה להיות מאסטר", "שש באביב", וב"מצעד ערוץ הילדים". בתקופתה בערוץ הילדים, השתתפה בסדרות ותוכניות שונות, וביניהן: ב-18 פרקים בסדרה "זבנג!" (בתפקיד סיוון בר-רצון), "6:6", "לחיי הערבה" (בתפקיד שלומית), "כובע קסמים", "ורק אני לא" (בתפקיד אורית), "הכבש השישה עשר", ו"כל העולם במה". עזרוני אף הופיעה בתפקיד אורח בשני פרקים בסדרה "הפיג'מות" (כמנחה בערוץ הילדים), ובתוכנית "ברוך ושרוך". ב-2005 השתתפה גם בספיישל הפרידה "לעודד באהבה" בערוץ הילדים.

ביחד עם עוד כמה מנחי ערוץ הילדים השתתפה עזרוני בשני פסטיגלים: "פלאנובלה של פסטיגל" ב-2001, וכן ב"פסטיגל מהסרטים" ב-2002.

במקביל דגמנה לחברות הבגדים "לורד קיטש" ו-"FILA".^[6] עזרוני השתתפה גם בפרסומות לנסטלה, מעדן חלב, בזק, שוקולד עלית וספרינג.

ב-1997 שיחקה בסדרה בכבלים "כחול עמוק" בתור שלי ובסרט "פרא" (בתפקיד רננית). ב-2001 הנחתה את התוכנית "הקוסמים" בערוץ 2 של רשת.^[7] ב-2002 התארחה בתוכנית "כוכבי השכונה" עם אבי גרייניק ועידן אלתרמן בערוץ 2. ב-2002 השתתפה בסרט התיעודי הישראלי-צרפתי "אוגוסט".

בשנים 2005–2009 הפיקה פרויקט סרטים על סחר בילדים למטרות מין מקמבודיה והמזרח הרחוק. הפרויקט כלל סרט עלילתי ושני סרטים דוקומנטריים: "הולי" שיצא ב-2006 הוא הסרט העלילתי בכיכובו של השחקן האמריקאי רון ליווינגסטון, ובו היא גילמה את אמה. ב-2007 לקחה חלק בהפקת סדרת הדוקו "The K11 Journey". ב-2009 יצא הסרט הדוקומנטרי "רדלייט" שאותו גם ביימה (עם גיא יעקובסון) ומנחה אותו השחקנית האמריקאית לוסי לו. במהלך השהיה שלה בקמבודיה לצורך צילומי הסרטים, עזרוני קיבלה צו מעצר למשך שבועיים עד ששוחררה.^[4] הפרויקט זיכה אותה בפרס מטעם מזכירת המדינה האמריקאית, קונדוליזה רייס, Global Hero Award לשנת 2008.

בנוסף ב-2006, שיחקה בסרט הטלוויזיה הצרפתי "ג'יהאד"' בתור החיילת בלייק.^[8]

ב-2008 שיחקה בסדרה "מתי נתנשק" בו גילמה את שירה, לצד ליאור אשכנזי, בערוץ 10.^[9]

ב-2010 צילמה וידאו בלוג על חייה בניו יורק לאתר mako (דיבור ישיר).^[10] בנוסף, גם שימשה ככתבת שטח מניו יורק בחדשות ערוץ 2.^[11]

ב-2011 שיחקה בתור רוניתה בסרט דובר-האנגלית "סשן" בכיכובה של בר רפאלי, בו עזרוני גם לקחה חלק בהפקה.

בשנים 2010–2012 שיחקה בשתי העונות של הסדרה "חטופים" בערוץ 2 של קשת, בתור יעל בן-חורין, אחותו של שבוי צה"ל שמגלם אסי כהן. בנוסף ב-2012 שיחקה בסדרה "יומני החופש הגדול" בערוץ דיסני ישראל, בתור המנהלת נונה.

בנוסף גם שיחקה בתיאטראות בניו יורק: "רעל" ב-HB theathe NYC, "תהילת החיים" ב-Stella Adler Conservatory NYC.

כיום, היא בעלת חברה להפקת סרטים בניו יורק (עם שותפתה מנדי תג'ר-ברוקי) בשם "Spring Pictures" / וראש מחלקת הסרטים הבינלאומית של קשת אינטרנשיונל.^[1] היא לקחה חלק כמפיקה/מפיקה-בפועל של סרטים עצמאיים אמריקניים, כגון: "כלים שלובים" (2012), "המורה לאנגלית" (2013), "Kelly & Cal‏" (2014), "(Dean)" (2016), "לילה לבן" (2017), "ערב שבת בכנסייה" (2017), "צלילי השקט" (2019), "תצילו את עצמכם!"‏ (2020).

בשנת 2018 גילמה את ד"ר יעל פרנקל בסדרת הנוער "אילת" של HOT.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2009 עזרוני נישאה למאט שומאן, תאורן קולנוע אמריקאי-נוצרי,^[12]^[13]^[14] והיא מתגוררת לסירוגין בישראל ובארצות הברית מאז שירדה ב-2004.^[15]^[16] שתי בנותיה נולדו בכפר סבא: ב-2013 נולדה בתם הראשונה,^[17] וב-2017 נולדה בתם השנייה.^[18]

עזרוני היא חובבת חתולים וברשותה כ-12 חתולים שונים^[^{דרוש מקור]}.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדי עזרוני, ברשת החברתית פייסבוק
עדי עזרוני, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
עדי עזרוני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
עדי עזרוני, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
עדי עזרוני, באתר ספר הקולנוע הישראלי
מתן שירם, ‏ילדותה השנייה, באתר גלובס, 29 בדצמבר 2009
ג'ני אלעזרי, עדי עזרוני: הגרסה הבוגרת, באתר mynet‏ הרצליה, 7 בינואר 2010
גבי בר-חיים, עדי עזרוני: "אני כבר לא הטאלנט", באתר nrg‏, 10 במרץ 2010
עידן חגואל (עכבר העיר), עדי עזרוני: "כאן מצפים ממני להיות טאלנט", באתר הארץ, 19 באוקטובר 2012
עדי הוליווד: עדי עזרוני מגדלת תינוקות וסרטים הוליוודיים, באתר וואלה!‏, 13 באוקטובר 2014
מאיה כהן, גבירתי המפיקה: עדי עזרוני מאחורי הקלעים באתר ישראל היום, 22 במאי 2018.
אלון הדר, הולכת עדי הסוף, באתר "ידיעות אחרונות", 13 בספטמבר 2018
דודי פטימר, ‏החיים שלי עכשיו: מה עושה כוכבת הילדים הנוצצת מהניינטיז עדי עזרוני?, באתר מעריב אונליין, 16 בינואר 2021

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² עסקים ואמנות על-פי עדי עזרוני, באתר ynet, 3 בינואר 2013
^ תמי שמש-כקריץ, הטריף אותי העיסוק במה שחושבים עלי, ‏8 בינואר 2001
^ גבי בר-חיים, עדי עזרוני: "אני כבר לא הטאלנט", באתר nrg‏, 10 במרץ 2010
^ ¹ ² הוציאו נגדי צו מעצר בקמבודיה, הפכתי שבויה, באתר גלובס, 3 בפברואר 2015
^ אני לא כזה: מצה, נקניק, גבינה צהובה, סרטון באתר יוטיוב
^ ynet, אלשרד משקיעה 5 מיליון שקל בהחדרת המותג FILA, באתר ynet, 17 במרץ 2002
^ רוגל אלפר, אל תנסו את זה בבית, באתר הארץ, 17 ביוני 2001
^ אני עושה משהו שאני נמשכת אליו, באתר סלונה
^ שמוליק דובדבני, שנה א' בתסריטאות, באתר ynet, 25 בדצמבר 2007
^ דיבור ישיר, באתר mako
^ Adi Ezroni | עדי עזרוני, באתר לבנה חכים – ייצוג וליהוק אמנים
^ תמי שמש-קריץ, חיה בעוצמות גבוהות: עדי עזרוני חושבת בגדול, באתר nrg‏, 12 באוקטובר 2012
^ הפרק החדש בחיה של עדי עזרוני, באתר ‏מאקו‏, 17 בדצמבר 2012
^ דיבור ישיר, באתר mako
^ הפרק החדש בחיה של עדי עזרוני, באתר ‏מאקו‏, 17 בדצמבר 2012
^ תמי שמש-קריץ, חיה בעוצמות גבוהות: עדי עזרוני חושבת בגדול, באתר nrg‏, 12 באוקטובר 2012
^ רן בוקר, עדי עזרוני ילדה בת בכורה, באתר ynet, 6 במרץ 2013
^ ערן סויסה, סופ"ש חגיגי בביצה, באתר ישראל היום, 11 בפברואר 2017

[:0-1] ¹ ² עסקים ואמנות על-פי עדי עזרוני, באתר ynet, 3 בינואר 2013

[2] תמי שמש-כקריץ, הטריף אותי העיסוק במה שחושבים עלי, ‏8 בינואר 2001

[3] גבי בר-חיים, עדי עזרוני: "אני כבר לא הטאלנט", באתר nrg‏, 10 במרץ 2010

[גלובס-4] ¹ ² הוציאו נגדי צו מעצר בקמבודיה, הפכתי שבויה, באתר גלובס, 3 בפברואר 2015

[5] אני לא כזה: מצה, נקניק, גבינה צהובה, סרטון באתר יוטיוב

[6] ynet, אלשרד משקיעה 5 מיליון שקל בהחדרת המותג FILA, באתר ynet, 17 במרץ 2002

[7] רוגל אלפר, אל תנסו את זה בבית, באתר הארץ, 17 ביוני 2001

[8] אני עושה משהו שאני נמשכת אליו, באתר סלונה

[9] שמוליק דובדבני, שנה א' בתסריטאות, באתר ynet, 25 בדצמבר 2007

[10] דיבור ישיר, באתר mako

[11] Adi Ezroni | עדי עזרוני, באתר לבנה חכים – ייצוג וליהוק אמנים

[12] תמי שמש-קריץ, חיה בעוצמות גבוהות: עדי עזרוני חושבת בגדול, באתר nrg‏, 12 באוקטובר 2012

[13] הפרק החדש בחיה של עדי עזרוני, באתר ‏מאקו‏, 17 בדצמבר 2012

[14] דיבור ישיר, באתר mako

[15] הפרק החדש בחיה של עדי עזרוני, באתר ‏מאקו‏, 17 בדצמבר 2012

[16] תמי שמש-קריץ, חיה בעוצמות גבוהות: עדי עזרוני חושבת בגדול, באתר nrg‏, 12 באוקטובר 2012

[17] רן בוקר, עדי עזרוני ילדה בת בכורה, באתר ynet, 6 במרץ 2013

[18] ערן סויסה, סופ"ש חגיגי בביצה, באתר ישראל היום, 11 בפברואר 2017

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]