עובדיה הדאיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב עובדיה הדאיה (1890 - 1969; א' בטבת ה'תר"ן - כ' בשבט תשכ"ט)[1], רב, דיין ומקובל, בן לרב שלום הדאיה וצאצא למשפחת רבנים מפורסמת ונכבדת מארם צובא (היא חאלב). שימש כראש ישיבת המקובלים בית אל, כחבר מועצת הרבנות הראשית וכחבר בית הדין הרבני הגדול.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
הרב הדאיה נולד בחאלב שבסוריה ועלה לארץ ישראל בשנת תרנ"ה עם משפחתו[2]. התחנך בתלמוד תורה "דורש ציון" ולאחר מכן בישיבות "חסד אברהם" ו"תפארת ירושלים". שימש כר"מ בישיבת פורת יוסף וכשליח ציבור בישיבת "עז והדר" שבה למדו קבלה והתפללו על פי כוונות האר"י. כיהן גם כחבר בבית הדין הספרדי בירושלים. ב-1939 נתמנה לרבה הספרדי של פתח תקווה. ב-1951 נתמנה לחבר בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית, ונבחר שוב בשנת 1955[3].
במשך 30 שנה עמד בראש ישיבת המקובלים בית אל[4] ובסוף ימיו תכנן להעביר את הישיבה חזרה לעיר העתיקה[5].
חיבר שו"ת בשם "ישכיל עבדי" שכלל תשעה כרכים, הנושא הסכמות של הרב יעקב מאיר, הרב אליהו קלאצקין, הרב יוסף חיים זוננפלד, הרב קוק והרב איסר זלמן מלצר. חתן "פרס ישראל" בשנת תשכ"ח בספרות תורנית [6].
[עריכה] עמדותיו
התנגד להתקנת תקנות שנועדו לקרב את ההלכה למקובל בעולם המודרני, כמו הצעתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג שהבת תירש עם הבנים, בטענה שאם יראו שהרבנים יכולים לתקן דברים ידרשו מהם לבטל את כל התורה [7].
תמך בהיתר המכירה בשנת שמיטה, וכתב "והנח להם לישראל שלא להרהר אחרי המכירה, ושלא לפרוש מן הציבור, שרב ככל סומכים על הפוסקים, שהנהיגו עניין המכירה בשופי..."[8].
כתב תשובה התומכת בזכותה של מדינת ישראל לגבות מסים [9].
[עריכה] ספריו
- שו"ת ישכיל עבדי מפעלו העיקרי - ספר שו"ת בשמונה כרכים (חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', חלק ו', חלק ז', חלק ח').
- שו"ת דעה והשכל נדפס בסוף שו"ת ישכיל עבדי, ועוסק בתשובות לשאלות בחכמת הקבלה
- ויקח עובדיהו עוסק בדרשות וההספדים אותם נתן הרב.
- ודבר שלום שו"ת אותו חיבר אביו של הרב, הרב שלום הדאיה אך הרב עובדיה הדאיה הכניס בו גם את מאמריו והערותיו השונות על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ על פי ישכיל עבדי, חלק ראשון, הוצאה מחודשת תשל"ט
- ^ מבוא לישכיל עבדי, חלק ראשון; אולם בדף שבועי של בר-אילן, הערה 21, כתוב שנולד בארץ ישראל
- ^ אור המזרח, ניסן תשט"ו, עמוד 59
- ^ באתר זה, מוצגים נתונים אחרים
- ^ הפרדס, אדר ניסן תשכ"ט, עמודים 50-51
- ^ מדי חודש בחדשו, שבט התשס"ז
- ^ ישכיל עבדי, כרך ו', חו"מ סימן כב, עמוד רע"ח
- ^ ישכיל עבדי, כרך ח', יו"ד סימן כח, סעיף ו'
- ^ התורה והמדינה, חלק א', הוצאת צומת
