עוזייר
 מבט כללי על הכפר
| |
| שם בערבית | العزير |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | אל-בטוף |
| גובה ממוצע[1] | 174 מטר |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 3,574 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.5% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   עוזייר  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
2 מתוך 10 |
עֻזֵיר (בערבית: العزير; תעתיק מדויק: אלעזיר) הוא יישוב ערבי השייך למועצה אזורית אל-בטוף והיישוב הגדול במועצה. היישוב שוכן בגליל התחתון המרכזי, בשוליים הדרומיים של בקעת בית נטופה ומצפון להר תורען. בעוזייר כ-3,500 תושבים (נכון לשנת 2022).
מקור השם עוזייר הוא מהנביא עוזייר (עזרא) שהמסורת מקשרת לאזור[3].
הכפר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכפר יש שני מסגדים, ארבעה בתי ספר (שנים יסודיים, חטיבת ביניים, ותיכון מקיף), יחידה לחלוקת דואר, 3 מגרשי ספורט, 3 מרפאות מרפאה מקצועית ומוקד לילי.
תושבי עוזייר מתפרנסים מחקלאות, מלאכה ועבודות חוץ.
במהלך פרעות שומר החומות השתתפו מספר תושבים מהכפר בהתפרעויות באזור שכללו ירי זיקוקין והבערת צמיגים. וכן יידוי אבנים לעבר נקודת המשטרה והצתת התחנה[4]. בין המורשעים בפרעות הורשע גם תושב הכפר שהועסק בתחזוקת צוללות צה"ל בבסיס חיל הים בחיפה.[5]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש המזהים היסטורית בכפר את מקומו של היישוב היהודי עזיאל, מן התקופה הרומית-ביזנטית, שהייתה מקום מושבה של משמרת הכוהנים לבית אביה לאחר חורבן בית המקדש השני. במקום שרידי קברים עתיקים ומערות חצובות בסלע.
היישוב הוקם בתחילת המאה ה-19 על ידי אנשים שבאו מהכפרים הקרובים, כגון א-שג'רה.
במסגרת הכנת מפת הקרן לחקר ארץ ישראל דווח שבכפר היו 150 נפשות. ויקטור גרן תיאר את עוזייר ככפר דל שכלל כ-20 בתים. התושבים גדלו כותנה ושעורה וקיבלו את המים שלהם מבורות מאגר[6][7].
במפקד האוכלוסין של 1922 נמנו בכפר 70 תושבים. במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו בעוזייר 15 בתים מיושבים ב-88 נפשות, כולם מוסלמים[8]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל צוין מספר תושבי עוזייר כ-150 ושטחו נרשם כ-766 דונם, מתוכם 2 דונם של אדמה ציבורית[9]. הכפר נכבש על ידי צה"ל במהלך מבצע דקל ביולי 1948.
בשנת 1963 התגוררו בכפר כ-400 נפש. הכפר היה מבודד וקטן מכדי להקים בו מועצה מקומית ועל כן משרד הפנים מינה בו "נאמן" שטיפל בקשרים בין תושבי הכפר למשרדי הממשלה[10]. בשנת 1964 הוחל בפריצת כביש 785 כדי לחבר את הכפר, יחד עם רומאנה ובועיינה אל כביש 65[11]. בשנת 1976 נחנך כביש שחיבר את עזוייר ורומאנה לכביש טבריה-נצרת ליד משהד. תושבי הכפר השתתפו בסלילת הכביש בתשלום ובעבודה[12].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ הנביא עוזייר
- ^ אחיה ראב"ד, מודיעין, מצלמות ורשתות חברתיות: כך איתרו חשודים בהתפרעויות, באתר ynet, 23 במאי 2021
- ^ שילה פריד, העונש על השתתפות בפרעות "שומר החומות": שמונה חודשי עבודות שירות, בעיתון מקור ראשון, 9 באוגוסט 2023
- ^ ויקטור גרן, Description Géographique Historique et Archéologique de la Palestine, 1880, עמ' 364-365
- ^ יהושע בן אריה ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך ארצות הגליל, כרך א', עמוד 336
- ^ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה-Internet Archives
, עמוד 76
- ^ הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 63
- ^ מונה נאמן לכפר הערבי עוזייר, הצופה, 25 בדצמבר 1963
- ^ הוחל בפריצת דרך לשלושה כפרי מיעוטים, הצופה, 27 ביולי 1964
- ^ יואל דר, שני כבישים חדשים, דבר, 22 בנובמבר 1976
| ||||||||
