עוזי ברעם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עוזי ברעם (נולד ב-6 באפריל 1937) היה חבר כנסת ושר ממפלגת העבודה. נולד וגדל בירושלים. בשירותו הצבאי היה מדריך ידיעת הארץ. בעל תואר ראשון במדע המדינה וסוציולוגיה. היה יושב-ראש ארגון הסטודנטים, מזכ"ל המשמרת הצעירה במפלגת העבודה ויושב-ראש מפלגת העבודה במחוז ירושלים.

כיהן כחבר כנסת בשנים 1977 -2001. היה חבר בוועדת החוץ והביטחון, ועדת הפנים וועדת הכנסת. בכנסת העשירית כיהן כיושב ראש ועדת העלייה והקליטה, ובכנסת האחת-עשרה כמזכ"ל עבודה. בכנסת ה-13 כיהן כשר התיירות בממשלות רבין ופרס, וכן נוסף לתפקיד זה כיהן כשלושה חודשים (בשנת 1995) כשר הפנים. אהוד ברק לא צירף אותו ב-1999 לממשלתו, על אף הבטחה מפורשת לכך, ובמקום זאת הציע לו להיות שגריר באחת מבירות העולם שיבחר. ברעם סירב, והיחסים ביניהם הפכו למתוחים.^[1] בעת נסיונו של ברק לזכות מחדש בראשות מפלגת העבודה ב-2007, הוא שב והתפייס עם ברעם.^[2]

לאחר הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה בשנת 2001, פרש מן החיים הפוליטיים.

כיום עומד בראש עמותת club50, עמותה שנועדה לעזור לבני 50+, ומוציאה עיתון בשם club50, בעריכתו.

נשוי ואב לשלושה. ברעם הוא בנו של שר העבודה ושר הסעד משה ברעם, אחיו של פרשן הספורט חיים ברעם ואביו של הסופר ניר ברעם.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ רביב דרוקר - חרקירי, אהוד ברק במבחן התוצאה. הוצאת ידיעות אחרונות, עמ' 50.
2. ^ יוסי ורטר - תיכף מתחילה התמודדות חדשה. כתבה בהארץ על הפריימריס הקרבים במפלגת עבודה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• עוזי ברעם באתר הכנסת
• אתר club50