עוזי חיטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עוזי חיטמן
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 9 ביוני 1952
ט"ז בסיון ה'תשי"ב
גבעת שמואל, ישראל
פטירה 17 באוקטובר 2004 (בגיל 52)
ב' בחשון ה'תשס"ה
רמת גן, ישראל
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 19712004 (כ־33 שנים)
סוגה פופ
רוק
זמר עברי
מוזיקה מזרחית
מוזיקה חסידית
שירי ילדים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, גיטרה
חברת תקליטים ישראדיסק
יונאטקס
הד ארצי
פונוקול
קלסיקלטת
uzi-hitman.co.il
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עוזי חיטמן בצעירותו

עוזי חיטמן (9 ביוני 1952, ט"ז בסיוון ה'תשי"ב17 באוקטובר 2004, ב' בחשוון ה'תשס"ה) היה זמר, יוצר, מלחין, פזמונאי ומנחה טלוויזיה ישראלי. מהיוצרים הבולטים בזמר העברי שכתב במגוון סגנונות. בין היתר כתב מילים ולחנים לשירי ילדים, מוזיקה מזרחית, מוזיקת פופ, מוזיקה חסידית, ושירי ארץ ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוזי חיטמן נולד בגבעת שמואל לאברהם וחנה חיטמן ניצולי השואה, ניצולי מחנה ברגן בלזן, ואח צעיר לחיים. כשהיה חיטמן בן 6 עבר עם משפחתו לשכונת החרוזים ברמת גן[1]. שמו עוזי ניתן לו על שם סבא-רבא שלו עזריאל. אביו של חיטמן היה חזן שומר מצוות ואמו הייתה חילונית. חיטמן גדל בבית דתי-מסורתי שראה בפלורליזם ערך חשוב. הוא למד בבית ספר לא-דתי והיה חבר בשבט הצופים "ירקון"[2], ובבגרותו בחר באורח חיים לא דתי.

סגנונו המוזיקלי של חיטמן הושפע גם הוא מהפלורליזם שבבית הוריו. בילדותו שמע בקביעות את לחני התפילות בבית הכנסת, תקליטי החזנות, ובמקביל תקליטי פופ ורוק שרכש, כמו אלה של להקות הביטלס והרולינג סטונז וזמרי רוק כגון אלביס פרסלי ותקליטים מסגנונות מוזיקה שונים בשפות אירופאיות שונות. בגיל 11 החל לנגן בגיטרה שביקש כמתנה אחרי טיפול רפואי שעבר בבית חולים.

שירותו הצבאי ושיריו הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 התגייס חיטמן לקורס טיס אך הודח מהקורס לאחר שנה. הוא הצטרף לצוות הווי חטיבת הצנחנים ועבר אל להקת פיקוד המרכז. בין השנים 19711973 הלחין את שיריו הראשונים. שירים אלה הושרו בידי הלהקה הצבאית, למעט שני הבולטים שבהם: השיר "ניגונה של השכונה" שנכתב והולחן בעת שירותו בצנחנים והשיר "מי ידע שכך יהיה", שנכתב ביום שחרורו מהשירות הסדיר ובוצע על ידו ועל ידי בועז שרעבי חודשים ספורים מאוחר יותר, כאשר השניים גויסו למלחמת יום הכיפורים כצוות הווי במילואים. שרעבי הקליט את השיר לאחר המלחמה במילים שהיו שונות מהמקור. שיר זה נחשב לאחד המזוהים עם המלחמה, ותרם רבות לפרסומו של חיטמן ככותב וכמלחין.

שנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו השתתף חיטמן במופעי בידור שונים (כמו ערב שירי מיקיס תאודוראקיס בשנת 1974, שבו ביצע עם נגה שלם את "ציפור קטנה"), כתב וביצע פרסומות והחל לכתוב שירים לאמנים שונים. המיזם האזרחי הראשון שחיטמן השתתף בו היה להקת הפופולים (חיטמן, יהודה תמיר, איזי גדאל, שמוליק קובלסקי וקובי קלמנוביץ'). הלהקה הוציאה תקליט אחד, שהכיל שירים פרי עטו של חיטמן. בפסטיבל הזמר תשל"ד (1974) ליווה, יחד עם יגאל חרד, בשירה ובגיטרה, את אילנית בשירו של יאיר רוזנבלום "אם ייפול הכוכב שלי". השיר זכה במקום השני.

מאמצע שנות השבעים עד תחילת שנות השמונים היה חיטמן אחד האמנים היחידים שגם עבדו עם זמרים המוכרים והמושמעים באותה תקופה כמו אבי טולדנו ("מה חשוב היום"), עוזי פוקס ("אבי") ודודו זכאי (שיר הילדים "למה הגדולים לא לומדים מהקטנים"), וגם עם שורה של זמרים ים תיכוניים, בתקופה שבה הרדיו לא נטה להשמיע את הזמר המזרחי, כמו זוהר ארגוב ("מרלן", "כמו שיכור"), חיים משה ("תודה"), מרגלית צנעני ("כמו שאתה יודע"), איציק קלה ("אני העבד") ורבים נוספים. הבולט בזמרים המזרחיים שחיטמן עבד אתם הוא שימי תבורי ("עוד סיפור אחד של אהבה", "לילה בלי כוכב" ושירים רבים אחרים). חיטמן כתב לתבורי שני תקליטים שלמים בשנים 1976 ו-1977 ונלחם על השמעתו של תבורי ברדיו[3].

לפסטיבל הזמר החסידי ב-1976 הלחין וביצע יחד עם עודד בן חור את "אדון עולם"[4]. את השיר "נולדתי לשלום" כתב לרגל הולדת בנו הבכור בתקופה המסעירה של מהלכי השלום עם מצרים ב-1977. השיר בוצע במקור על ידי להקת סקסטה.

עוזי חיטמן בתוכנית הטלוויזיה "חלום עליכם", בה הגשים חלומות של ילדים

שנות השמונים, התשעים והאלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוצר לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל ליצירות למבוגרים חיטמן היה מזוהה גם כזמר ויוצר לילדים. הוא כתב והלחין שירי ילדים רבים, בעיקר לתחרויות פסטיבל שירי הילדים והפסטיגל, כמו "רציתי שתדע", "שירי ילדות", "אדוני ראש העיר" ו"ארץ הצבר". זיהויו של חיטמן עם קהל הילדים בלט גם בהופעותיו בפניהם ובתוכניות הטלוויזיה שהגיש. בתחילת שנות השמונים הוא נמנה עם מגישי תוכנית הילדים "פרפר נחמד" ובהמשך אותו עשור היה חבר בשלישיית "כמו צועני" עם יגאל בשן ויונתן מילר. הם זכו להצלחה גדולה עם השירים שכתב חיטמן, "כמו צועני" (שיר שהגיע למקום השני בקדם האירוויזיון של 1985) ו"אנחנו נשארים בארץ" (שנכתב בעקבות ההפסד באותו הקדם ליזהר כהן עם "עולה עולה"). השלושה גם הוציאו אלבומים והופיעו בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית לילדים "הופה היי". בשנים 19931998 הגיש חיטמן בערוץ 2 את התוכנית "חלום עליכם" ובה הגשים חלומות של ילדים. בשנות ה-90 הוא השתתף בקלטות הווידאו לילדים "שירים קטנים", שהייתה לקלטת הילדים הראשונה בישראל[5], ו"ילדיש".

בשנת 1998 הוציא משחק מחשב בכיכובו בשם "השירים המשחקים" על ידי חברת "סידי קלאסיק". במהלך המשחק עוזי חיטמן נוטל חלק פעיל כמנחה ומלווה של השחקן בשלל הפעילויות. המשחק מתמקד בשירי הילדים שלו, ובפעילויות של צביעה ופאזלים (עותקים של דיסק משחק זה היו נפוצים מאוד עד כנראה סוף העשור הראשון של המאה העשרים ואחת - ונכון ל-2023 עותקים ששרדו של משחק זה נחשבים נדירים)[6].

בנובמבר 2004, חודש לאחר מותו הפתאומי, יצא לאור ספרו "שתיים פרות ואחד סוסים", שהוא אוסף של שיבושי לשון של ילדים שאותם ליקט חיטמן.

כיוצר למבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות השמונים הוציא חיטמן אלבומים למבוגרים כזמר סולן והוסיף לתרום משיריו לאומנים אחרים.

ב-1980 הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו למבוגרים - "ליצן חצר", בו התפרסמו שיר הנושא שעסק בדחייה חברתית וכן "אני יודע שאת יודעת". עוד באותה שנה ניהל מוזיקלית, עיבד וניגן באלבומו השני של בני אלבז "אהבה ראשונה".

ב-1985 כתב שלושה שירים לאלבומו של חיים משה "להיות זמר", בו בלט במיוחד שיר הנושא.

ב-1986 כתב את כל הגרסאות בעברית ללחנים יווניים לאלבומו של חיים משה "תודה". עוד באותה שנה כתב את השיר "אחת ויחידה" לאלבומו השני של ישי לוי "הנה בא היום" ללחן יווני.

ב-1987 כתב את מילות השיר "זה סימן" ללחן יווני לאלבומו של חיים משה "כל נדריי". בשנה זאת גם כתב והלחין את השיר "כמו שאתה יודע" עבור אלבומה של מרגלית צנעני "שמור אותי".

ב-1988 כתב שלושה שירים לאלבומו של איציק קלה "אדם ועולמו" בו בלט במיוחד "אני העבד".

ב-1989 הוציא את אלבום הסולו השני למבוגרים - "אורח" - בו בלט השיר "בארץ הזאת", שמחה כנגד הטוענים למונופול על הקביעה כיצד המדינה צריכה להתנהל. חיטמן כתב הלחין עיבד והפיק מוזיקלית את כל שירי האלבום (למעט השיר "לילה זר", שעובד על ידי עדי רנרט). בהקלטות האלבום השתתפו שמוליק בודגוב בגיטרה, איקי לוי בתופים ומיכה מיכאלי בבס.

ב-1993 הוציא את אלבום הסולו השלישי "מתוך תּוֹכִי", בו בלט השיר "אהבה זה כל הסיפור". בהקלטות האלבום השתתפו בין היתר רועי זוארץ בפסנתר, קלידים ואקורדיון, שמוליק בודגוב בגיטרות, מאיר ישראל בתופים וכלי הקשה, מיכה מיכאלי בבס, ושרון חזיז בקולות. השירים באלבומים אלו לא זכו להצלחה כמו השירים שכתב והלחין לזמרים אחרים.

אורנה ומשה דץ הגיעו למקום השלישי בתחרות האירוויזיון בשנת 1991 עם שירו של חיטמן "כאן", המבטא רגשות אהבה לארץ.

חיטמן כתב והלחין שניים משירי האליפות של קבוצת הכדורגל מכבי חיפה: "ירוק בעיניים" (1994) ששר חיים משה ו"הנה היא עולה" (2001), ששר חיטמן עם שחקני הקבוצה.

לאלבומו של אריק איינשטיין "לאן פרחו הפרפרים" שיצא ב-1997 כתב והלחין את "עכשיו התור לאהבה".

לאלבומו של חיים משה "התמונות שבאלבום" שיצא ב-1998 כתב את מילות השיר "אהבנו" ללחן יווני.

אחד מלהיטיו הגדולים ביותר היה "לכל אחד יש" שאת מילותיו כתב לשלומי שבת ולליאור נרקיס. השיר זכה לתואר שיר השנה במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' לשנת תש"ס (2000), הושמע פעמים רבות בתחנות הרדיו והטלוויזיה, והפך ללהיט ענק. עוד שיר שאת מילותיו כתב חיטמן עבור שלומי שבת הוא "הרי את מקודשת", לזכר בני הזוג מוטי בוטיל וויקי כהן שנהרג באסון אולמי ורסאי ב-2001.

בשנת 2001 כתב והלחין את "עד נשימתי האחרונה" שביטא רגשות אהבה למדינה, שיר הנושא לאלבומו של חיים משה. באותה שנה כתב ללחנו של יאיר קלינגר את "לקום ליום הבא" לאלבומו של הזמר טל סונדק. בנוסף, הוציא באותה שנה אלבום משירי מירון ח. איזקסון בשם "שני מקומות" בו שילב ז'אנרים שונים.

בשנת 2003 החל להגיש את תוכנית הטלוויזיה "אדם ומלואו" בערוץ 33, שלא הספיק להשלימה.

שיתוף פעולה עם זהר ארגוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984 החל עוזי חיטמן לכתוב שירים לאלבומו של זהר ארגוב "כך עוברים חיי", ביניהם שיר הנושא. עוד הוא כתב באלבום את "מרלן" ללחן ספרדי, "עד מתי אלוהיי" ללחן טורקי ו"כמו שיכור" ללחן יווני שזכו להצלחה רבה. לאחר שחזר ארגוב מסיבוב הופעות באמריקה שנה קודם ליציאת האלבום (ינואר 1983), התראיין ארגוב בתוכנית האירוח של הערוץ הראשון "שעה טובה" ביום שישי בערב אצל המנחה דניאל פאר. דניאל אז אמר לו שזמרים שיצאו לסיבוב הופעות באמריקה החליטו ששם טוב להם. בתגובה זהר ענה לו: "איך שנחת המטוס בניו יורק וירדתי ממנו, הרגשתי פה לא שלי. אני חושב שבשבילי ישראל זו אמריקה"[7]. חיטמן שצפה בתוכנית זו, לקח השראה וכתב והלחין את השיר "אמריקה שלי" שנכס לאלבום שנה לאחר מכן. בשנת 1985 לאלבום "ים של דמעות" כתב את השירים "בלילה" ו"בואי הלנה" ללחנים יווניים. בשנת 1986 לאלבומו "להיות אדם" של זהר, כתב והלחין חיטמן את השיר "אל תשגעי אותי" ועוד כתב את השיר "כשאת לידי" ללחן יווני.

חיטמן גם כתב והלחין את השיר "הדברים היפים בעולם". הרבה ביצועים לשיר הזה אך המוכר ביניהם הוא של זהר ארגוב שהוציא אותו כסינגל.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוזי חיטמן בבול ישראלי משנת 2009
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תבליט הנצחה לעוזי חיטמן ב"כיכר עוזי חיטמן" ברמת גן
כיכר עוזי חיטמן בשכונת רמת חן ברמת גן
פארק וגינת משחקים על שמו של עוזי חיטמן בפתח תקווה

במהלך שנת 2004 עוזי חיטמן החל לבצע דיאטת הרזיה בשילוב תוכנית כושר גופני. במהלכה הוריד כ-15 קילוגרם ממשקלו. אשתו, איה חיטמן, אמרה בראיון מ-2005: "הוא נכנס למשטר דיאטטי מטורף ומשטר כושר נוקשה מדי, והגוף לא עמד בזה."[8] חיטמן נפטר ב-17 באוקטובר 2004 (ב' בחשוון תשס"ה) מהתקף לב פתאומי, בגיל 52, והובא למנוחות בבית העלמין ירקון.

בשנה האחרונה לחייו עבד על אלבום חדש, "עכשיו התור לאהבה", ששיר הנושא שלו יצא לרדיו ביום פטירתו. התקליט הושלם לאחר מותו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיטמן הותיר אחריו את אשתו איה, לה נישא בשנת 1976, ושלושה בנים.

אחיו של עוזי חיטמן הוא חיים חיטמן, אביהם של הזמרים-יוצרים אוהד, תמיר, וענת אסתר חיטמן.

לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 הוציאה משפחת חיטמן את האלבום "עכשיו התור לאהבה" עליו עבד חיטמן לפני מותו הפתאומי. באותה שנה יצא גם אלבומו של ליאור נרקיס "חתול רחוב", לו כתב והלחין חיטמן את שיר הנושא.

ב 2008 יצא האלבום "קרוב ללב" של חיים משה, שכלל את אחד השירים האחרונים שכתב חיטמן - "מהשנייה הראשונה". באותה השנה ביצעה הזמרת גליקריה את השיר "ילד גן העדן" שכתב יואב גינאי והלחין ארקדי דוכין לזכרו.

בשנת 2009, ארבע שנים וחצי לאחר מותו, יצא לאור האלבום "אשא עיני", אותו הקליט בטרם מותו. האלבום הורכב משירי תפילה מן המקורות היהודיים. חלק מהשירים הולחנו בידי חיטמן עצמו, וחלקם גרסאות מחודשות ללחנים עממיים המושרים בבתי הכנסת, וכן ללחנים של הרב שלמה קרליבך.

במסגרת מיזם "עבודה עברית", בשנת 2011 יצא האלבום "שרים עוזי חיטמן", ובו ביצועים של שיריו בפי זמרים מהז'אנר המוזיקה הים תיכונית. הדיסק הצליח מאוד והגיע למעמד אלבום זהב.

ביולי 2012 זמן קצר אחרי מה שהיה אמור להיות יום הולדתו השישים של חיטמן, הוציאה משפחת חיטמן שני סינגלים חדשים בקולו של עוזי, "קרן אור", ו"לפני ואחרי", שנכתב לרון שובל.

במאי 2015 הולחן מחדש שירו "אני העבד" בידי המוזיקאי הראל טל.

במאי 2016 הוכרז במצעד הזמרים הכי ישראליים של אתר האינטרנט "וואלה!" כי חיטמן הוא המוזיקאי החמישי "הכי ישראלי"[9].

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכת פועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיטמן היה יוצר פורה בעל מנעד רחב: שירי ארץ ישראל, מוזיקה מזרחית, מוזיקת פופ, שירי ילדים, בלדות, שירים מתורגמים מיוונית, מוזיקה חסידית ושירים פוליטיים העוסקים בשלום ובמחאה. חיטמן גם שיתף פעולה עם אמנים מסגנונות רבים. חיטמן השתתף בכתיבה של למעלה משש מאות וארבעים שירים עבריים. אחדים מהשירים המוכרים ביותר כמעט בכל סגנון המושר בעברית הם מפרי עטו, לכן אפשר לכנות את סגנונו בשם "סגנון ישראלי". חיטמן דגל בסובלנות ושיתף פעולה עם כל המגזרים בישראל.

בשנת 2001 קיבל את פרס "נוצת הזהב" של אקו"ם לשנת תשס"א על מפעל חיים - מלחין בזמר העברי. ועדת הפרס נימקה את החלטתה בעובדה שחיטמן הלחין למעלה מ־600 שירים, וסגנונו הייחודי מגשר בין מזרח למערב, בין דתיים לחילוניים ובין ילדים למבוגרים.

בנוסף, על אף שהצהיר על היותו איש שמאל-מרכז, הופיע בהתנחלויות.

אלבומים שהוציא כזמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטות של חיטמן שיצאו לאור לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עכשיו התור לאהבה (2005)
  • אשא עיני (2009)

משיריו המפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי דבריו של חיטמן בספר סלסול ישראלי, אורנית הוצאה לאור, 2004
  2. ^ heitner, פינתי השבועית ברדיו: הארץ הזאת, באתר הבלוג של אורי הייטנר, ‏2014-10-20
  3. ^ בערבי שירה מזרחית, חיטמן נהג לומר ”אני האשכנזי היחיד שמופיע כאן חוץ מאלי לוזון.”
  4. ^ "פסטיבל הזמר החסידי השמיני", הד ארצי, 1976 (באתר Discogs)
  5. ^ הקלטת שירים קטנים באתר אישים
  6. ^ נוסטלגיה ישראלית-השירים המשחקים עם עוזי חיטמן-בית הספר, סרטון בערוץ "מסע נוסטלגי", באתר יוטיוב (אורך: 06:58)
  7. ^ תוכנית האירוח "שעה טובה", זוהר ארגוב בריאיון אצל דניאל פאר לאחר סיבוב הופעות באמריקה, באתר יוטיוב, ‏1983
  8. ^ יהודית יחזקאלי, מפורסמים מורידים: פואד 27 ק"ג, לימור לבנת 10 ק"ג, באתר ynet, 2 במאי 2005
  9. ^ הכי ישראלי: אריק איינשטיין הוא המוזיקאי הכי ישראלי בכל הזמנים, באתר וואלה!‏, 12 במאי 2016