עוזי פרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עוזי פרס
עוזי פרס
עוזי פרס
לידה 21 בפברואר 1951
ז'נבה, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 31 ביולי 1992 (בגיל 41)
קטמנדו, נפאל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קברי עוזי, גרשון וכרמלה פרס בבית העלמין קריית שאול

עוזיאל שלמה פרס (21 בפברואר 1951 - 31 ביולי 1992) היה במאי קולנוע, תסריטאי ומפיק ישראלי.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוזי פרס נולד בשווייץ וגדל בתל אביב. אביו, גרשון "גיגי" פרס (אחיו של שמעון פרס), היה קבלן בניין שבנה בתים רבי קומות בתל אביב ומחוצה לה, אמו, כרמלה פרס, הייתה ספורטאית ומדריכה לחינוך גופני.

פרס שירת כקצין קשר בצה"ל ולאחר שחרורו מהצבא נסע לטיול בעולם. ב-1973 חזר לישראל, לחם במלחמת יום כיפור והחל ללמוד קולנוע באוניברסיטת תל אביב. לאחר שנת לימודים עבר להתגורר בצרפת וסיים את לימודי הקולנוע בסורבון.

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכו עבד פרס כעורך בסרטיו של במאי הסרטים הדקומנטריים פרדריק רוסיף, והנהיג את קבוצת קי"ץ (קולנוע ישראלי צעיר) של במאים ישראלים שקראו לעידוד סרטי איכות על חשבון הקולנוע המסחרי.

כקולנוען[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס כתב וביים את כל סרטיו, בהם הסרט "דומה לא דומה" (1979) "Pareil Pas Pareil", והסרטים "אהבה ראשונה" (1982) עם גילה אלמגור ו"אני והמאהב של אשתי" (1983) עם אלברט כהן ואושיק לוי אותם הפיקה אחותו הבמאית רותי פרס.

לעומת סרטיו הישראלים שלא זכו להצלחה, זכו סרטיו הצרפתיים להצלחה ביקורתית ומסחרית: סרטו "דומה לא דומה" זכה לשבחי הביקורת ושני סרטים - "Ombre d'un jeu, L" ,"Artiste, L" היו מועמדים בפרס בפסטיבל קאן.

בשנת 1985 החל לעסוק בנדל"ן בצרפת.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס נהרג ב-1992 בהתרסקות טיסה 311 של תאי איירווייז מעל הרי ההימלאיה. דודו שמעון פרס ודודתו סוניה השתתפו באזכרה לזכרו בסינמטק תל אביב ושמעון פרס הספיד אותו. השאיר אחריו אישה ושלושה ילדים. בשנת 2012 נקרא בסינמטק תל אביב אולם על שמו.

מסרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטיו הצרפתים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]