עוזר שילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עוזר שילד
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 25 בספטמבר 1930
קופנהגן, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בדצמבר 2006 (בגיל 76)
ענף מדעי פסיכולוגיה וסוציולוגיה
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קופנהגן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט ניצה דוידוביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עוזר שילד (25 בספטמבר 193014 בדצמבר 2006) היה פרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה. הנשיא הראשון של המרכז האוניברסיטאי אריאל, נשיא אוניברסיטת חיפה ומדען ראשי במשרד החינוך.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שילד נולד ב-1930 בקופנהגן, בבית ציוני-דתי. במלחמת העולם השנייה ניצלו הוא ומשפחתו בזכות מבצע הצלת יהודי דנמרק, במסגרתו הוברחו לשוודיה שם שהו כפליטים עד לתום המלחמה. לאחר המלחמה שב עם משפחתו לדנמרק, השלים את לימודיו התיכוניים, והחל ללמוד באוניברסיטת קופנהגן. בעת לימודיו באוניברסיטה עבד כקצין הסברה בנציגות ישראל בקופנהגן, ריכז את פעילות בני עקיבא בסקנדינביה והיה חבר במפלגה הסוציאל-דמוקרטית.

לאחר שקיבל תואר שני בכלכלה בשנת 1957, עלה ארצה והחל לעבוד באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטורט שלו בנושא "דפוסי מנהיגות וציפיות המונהגים" עשה בהנחייתם של פרופ' שמואל נח אייזנשטדט ופרופ' לואי גוטמן. בשנת 1965 קיבל תואר דוקטור בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים[1], והמשיך לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת ג'ונס הופקינס במרילנד.

עם חזרתו ארצה בשנת 1967 מונה לראש החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, תפקיד אותו מילא עד לשנת 1971, עת יצא לשמש כפרופ' אורח באוניברסיטת קולומביה בניו יורק ובאוניברסיטת ניו יורק בסטוני ברוק. כשחזר, בשנת 1973, התמנה לדיקן (מטעם האוניברסיטה העברית) הפקולטה למדעי החברה והרוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

כעבור שנה נענה לבקשתו של אהרון ידלין, שהיה אז שר החינוך, לשמש כמדען ראשי ראשון של משרד החינוך. בתפקיד זה הביע ביקורת על תוכני ההוראה והמחקר בחוגים לחינוך ובבתי הספר להוראה באוניברסיטאות. על כן הוצג לו האתגר לעמוד בראשות בית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה, ובשנת 1976 הוא קיבל על עצמו את התפקיד. בשנת 1978 נבחר לרקטור אוניברסיטת חיפה, תפקיד בו כיהן שתי קדנציות. בשנת 1990 נבחר לנשיא אוניברסיטת חיפה ושימש בתפקיד עד 1993. בתפקידו הצליח לייצב את האוניברסיטה ולהביא אותה לתקופת צמיחה. עם תום הקדנציה, ובעקבות חתימת הסכמי אוסלו, עבר להתגורר באריאל וללמד במכללה האקדמית יהודה ושומרון (היום אוניברסיטת אריאל) ולאחר מכן נבחר לנשיא הראשון של המוסד.

בשנים 1996-1995 שימש כיועץ לענייני מכללות לשר החינוך פרופ' אמנון רובינשטיין, ובשנת 1996 נענה לבקשתו של שר החינוך זבולון המר לשמש כיו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך וכיהן בתפקיד זה עד שנת 1999. במהלך כהונתו, ב-1997, הוגש בג"ץ קלפים פתוחים על ידי אגודת הלהט"ב, ארגון קל"ף (קהילה פמיניסטית גאה) והאגודה לזכויות האזרח בישראל, נגד שר החינוך, התרבות והספורט, הטלוויזיה החינוכית הישראלית והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו; בעתירה ביקשו העותרים לבטל את האיסור שהטיל שר החינוך זבולון המר על שידור פרק של התוכנית "קלפים פתוחים" שעסק בנוער להט"ב ובזהות מינית. שר החינוך טען בתשובתו לעתירה, שהתוכנית כפי שהיא מעודדת את הנוער להתנסות באורח-חיים הומוסקסואלי, ועל כן דרש השר "תוספת מאזנת" לתוכנית, שבה יציגו מומחים גם את ההיבטים הפחות נעימים של החוויה ההומו-לסבית, וטען שהמסגרת לשידור התוכנית אינה הטלוויזיה החינוכית אלא הטלוויזיה הכללית. התשובה הסתמכה על חוות דעתם של שילד, רוחמה קציר ומיכאל גל שהדגישו את המגרעות שבהן לוקה התוכנית כמות שהיא ובין היתר: היעדר ה"איזון" המקצועי, להצגה השטחית הקלילה והמלבבת על פניה, של ההוויה החד-מינית על ידי ארבעת המרואיינים בפרק; ההתעלמות מערכים חברתיים בעלי דין קדימה ביחס להוויה האמורה; והמסרים המעודדים התנסות, תוך הצגת ציפיות לחוויות נעימות שאינן כרוכות בסיכונים מכל סוג שהוא.

שילד מילא תפקידים שונים במערכת הלאומית של ההשכלה הגבוהה. בין היתר, היה חבר המועצה להשכלה גבוהה, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, חבר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת), יו"ר ועדת ההיגוי לתלמידים מחוץ לישראל (של ות"ת והסוכנות היהודית), ויו"ר ועדת המשנה למכללות האזורית של המועצה להשכלה גבוהה. משנת 2002 ועד לפטירתו היה חבר המועצה להשכלה גבוהה ביהודה ושומרון.

בנוסף מילא תפקידים בוועדות ציבוריות ואקדמיות ארציות ובינלאומיות. בין היתר, היה יו"ר הוועדה הציבורית לבדיקת בחינות הבגרות ותעודת הבגרות, אשר קבעה כי יש לצמצם את מספר בחינות הבגרות ולהמיר חלק מהן בעבודות גמר או בקורסים אקדמיים, יו"ר הוועדה למדעי החברה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ושל המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, יו"ר הוועדה להקצאת משאבי טיפוח במערכת החינוך, יו"ר הוועדה להענקת פרס ישראל בחינוך ובמדעי החברה, ראש הוועדה האקדמית של מכון ז'בוטינסקי וחבר הוועדה האקדמית של מרכז מורשת מנחם בגין.

כמו כן, היה חבר בוועדה הציבורית בדבר שירותי רווחה בישראל, בוועדה הציבורית לתחיקה בדבר חופש העיתונות, בהנהלת האגודה הישראלית לקרנות מחקר, בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית ובחבר הנאמנים של מכון ון ליר בירושלים.

שילד זכה לתוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת יוהאן גוטנברג במיינץ ומאוניברסיטת בואנוס איירס.

בכל שנות עבודתו באוניברסיטאות עשה, בהתנדבות, עבודות עבור משרד החינוך, צה"ל, וגופים ציבוריים נוספים.

מכיוון שהיה מנאמני ארץ ישראל, פעל שילד גם בנושא זה, ובין היתר היה חבר במזכירות תנועת "התחיה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]