עוטף ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עוטף ירושלים הנראה משכונת משכנות שאננים
עוטף ירושלים הנראה משכונת משכנות שאננים

עוטף ירושלים הוא שמו של חלק מגדר ההפרדה העובר בירושלים וסביבתה, ואשר הוחלט על הקמתו ב-2002. מטרתו המוצהרת היא לחצוץ בין ריכוזי האוכלוסייה הישראליים והפלסטינים, על מנת לשפר את הביטחון בישראל. אורכו של עוטף ירושלים עומד על 168 ק"מ, מהר אדר בצפון ועד גוש עציון בדרום.

תוכן עניינים

[עריכה] מטרתו של עוטף ירושלים

מטרתו המוצהרת של עוטף ירושלים לפי מדינת ישראל , בהיותו חלק של גדר ההפרדה, היא ביטחונית- מניעת כניסת מחבלים מתאבדים ומפגעים אחרים אל ערי ישראל. עם זאת, הפלסטינים וגורמים שונים בישראל ובעולם טוענים כי קיים פער בין הצהרותיה לבין כוונותיה האמיתיות של מדינת ישראל, וכי מניעיה של ישראל בהקמת הגדר אינם ביטחונים בלבד, אלא אחרים - סיפוח קרקעות והרחבת התנחלויות. לעמדה זו הצטרפו חלק משופטי בית המשפט העליון, אשר פסלו בעקבותיה חלקים בגדר.

[עריכה] תוואי עוטף ירושלים

בניגוד לחלקים גדולים מגדר ההפרדה, העוברים בסמוך לקו הירוק, אין ככה הדבר בעוטף ירושלים. הגדר יוצרת שלוש שלוחות שמעמיקות לתוך השטח הפלסטיני:

בנוסף, הגדר עוברת ממזרח לשטח המוניציפלי של ירושלים, שכידוע, אינו חופף לקו הירוק.

הגדר מכלילה בשטח ישראל 29 יישובים מעבר לקו הירוק- 22 התנחלויות ו-9 יישובים פלסטינים. 16 מעברים אמורים להיות פזורים לאורך עוטף ירושלים עם סיום הקמתו.

[עריכה] תיאור התוואי

מפת עוטף ירושלים
מפת עוטף ירושלים

עוטף ירושלים מתחיל, כאמור, בסביבות הר אדר, כאשר הוא מקיף את ההתנחלות מצפון, וכך למעשה משאיר אותה בשטח ישראל. משם ממשיכה הגדר מזרחה, מצפון למבשרת ציון, עד ממערב לשכונת רמות בירושלים. שם, חותכת הגדר לכיוון צפון-מערב, עד לבית חורון. היא מקיפה את ההתנחלות ממערב, ממשיכה מזרחה לעבר רמאללה, ואז יורדת דרומה, ממזרח לגבעת זאב, עד לנקודה שנמצאת מזרחית לשכונת אלון.

משם ממשיכה הגדר צפונה, במקביל לשטח המוניציפלי של ירושלים, עד עטרות. הגדר מקיפה את עטרות מצפון ויורדת דרומה, כשהיא משאירה את אחת השכונות במזרח ירושלים, כפר עקב, מחוץ לגדר. מבית חנינא ממשיכה הגדר מזרחה ואז דרומה, לאורך השטח המוניציפלי של ירושלים, כשהיא מקיפה את נווה יעקב ופסגת זאב. מדרום לפסגת זאב, הגדר איננה משמיכה דרומה לאורך השטח המוניציפלי של העיר, אלא נמתחת מזרחה ואז מערבה, כשהיא משאירה את מחנה הפליטים שועפאט, הנכלל בתחומי העיר, מחוץ לגדר.

ממחנה הפליטים ממשיכה הגדר מזרחה, לעבר השלוחה השניה שהיא יוצרת. היא מקיפה מצפון את עלמון, נופי פרת, כפר אדומים ואלון, ואז יורדת דרום-מערבה, עד ליישוב קידר. שמם היא ממשיכה צפונה למעלה אדומים, ואז בחזרה מערבה, לעבר ירושלים. מרגע מפגש הגדר עם השטח המוניציפלי של העיר, באזור ראס אל עמוד, הגדר מובילה דרומה ואז מערבה, לאורך קו השיפוט העירוני, עד לשכונת גילה, למעט מובלעת קטנה המקיפה את קבר רחל מדרם, וכך כוללת אותו בשטח ישראל. באזור גילה עוברת הגדר מדרום לשטח המוניציפלי, על מנת לכלול את ההתנחלות הר גילה בתוך שטח ישראל. הגדר משמיכה מערבה ואז מזרחה, כשהיא מקיפה ממערב את היישוב אל ואלג'ה, ואז יורדת דרומה, ממערב לבית לחם וממזרח לאפרת, עד למגדל עוז. שם ממשיכה הגדר מערבה, מדרום לכפר עציון ובת עין, עד לקו הירוק, וכך מסתיימים עוטף ירושלים ושלוחתו הדרום-מערבית. בנוסף, מאל ואלג'ה, יוצאת שלוחה של הגדר לאורך הקו הירוק ממערב לבתיר וואדי פוכין, המסתיימת לאחר ואדי פוכין.

הערה: יש לציין כי הגדר נבנתה משני צידיו של קטע מכביש 443 הנמתח מגבעת זאב לעטרות, וכך מקיפה ארבעה כפרים פלסטינים בגדר מכל צדדיהם- ביר נבאללה, אל ג'דירה, אל ג'יב, בית חנינא אל בלאד.

[עריכה] שלבי הקמת עוטף ירושלים

ההחלטה הראשונית אודות הקמת גדר ההפרדה ובכלל זה עוטף ירושלים, התקבלה לאחר הפיגוע בבית ליד ב-1995. החלטה זו לא יצאה לפועל, בין היתר בשל רצח רבין. הצעות להקמת הגדר הועלו גם בתקופת ממשלת ברק, אך הן לא יצאו לפועל.

את המאבק הציבורי למען הקמת הגדר החלה תנועת "גדר לחיים - התנועה הציבורית להקמת גדר ביטחון", שהוקמה ביוני 2001 לאחר הפיגוע בדולפינריום, בזמן ממשלת שרון. חברי כנסת רבים בממשלה נמנו בין התומכים בהקמת הגדר, אם כי היו אף מתנגדים לא מעטים כשר הביטחון בנימין בן אליעזר, הרמטכ"ל שאול מופז ורה"מ דאז, אריאל שרון. עם זאת, לאחר רציחתם של מאות קורבנות כתוצאה מפיגועי התאבדות, התעצמה התמיכה הציבורית בגדר הפרדה ושכנעה לבסוף גם את המתנגדים. כך, באפריל 2002 אישרה הממשלה את הקמת גדר ההפרדה, אם כי עדיין לא נקבעו התוואי שלה וקריטריונים לבנייתה.

ביוני 2002 אושר שלב א' של עוטף ירושלים שכלל 2 קטעים בני 10 ק"מ כל אחד. הראשון, בצפון ירושלים, נמשך ממחנה עופר במערב ועד מחסום קלנדיה במזרח. השני, בדרומה של העיר, נמשך מכביש המנהרות במערב ועד בית סאחור (מדרום להר חומה) במזרח. שני הקטעים הללו הושלמו ביולי 2003.

בספטמבר 2003 אושרו עוד 3 קטעים- הראשון, בארוך 17 ק"מ, נמתח מבית סאחור בדרום ועד ממזרח לאל-עיזרייה בצפון. השני, באורך 14 ק"מ, נמתח מהכפר ענאתא בדרום ועד למחסום קלנדיה בצפון. ואילו האחרון, שאורכו גם כן 14 ק"מ, מחבר בין מחנה עופר במזרח, דרך שכונת רמות עד לגבעת זאב במערב. ברוב תוואי זה אמורה הגדר להיבנות בצורת חומה. ההתקדמות בבניית קטעים אלה אינה אחידה, אם כי רובם הושלמו.

בפברואר 2005 אישרה הממשלה תוספת של כ-40 ק"מ באזור מעלה אדומים וגוש אדומים, אם כי התנתה את התחלת עבודות במקום באישור הדרג המדיני.

נכון ליוני 2007, כ-50% מעוטף ירושלים בנויים, בכ-20% מהגדר הבנייה בעיצומה, וכ-30% עדיין לא נבנו, בעיקר באזור גוש אדומים וגוש עציון [1].

[עריכה] מבנה עוטף ירושלים

גדר ההפרדה באבו דיס, יוני 2004
גדר ההפרדה באבו דיס, יוני 2004

בתוואי הגדר שאינו עובר בלב שטח בנוי ויש מרחב גאוגרפי להקמת גדר רחבה, כוללת הגדר מרכיבים רבים: ראשית, בצד הפלסטיני, יש גדר תיל באורך 1.8 מטר, ולאחר מכן תעלה שמונעת חציית כלי רכב. בהמשך, יש דרך פטרול וגדר התראה בגובה 3 מטרים בעלת חיישנים שיכולים להתריע מפני פריצה. מאוחרי גדר זו ישנן עוד דרך טשטוש, דרך פטרול, ואחריהן דרך טשטוש נוספת וגדר תיל בגובה 1.8 מטר. אורכו הכולל של מכשול זה יכול להגיע אף ל-50 מטר[2]. לאורך הגדר פזורות מצלמות תצפית, ובחלק מהמקומות מוצבים אף פילבוקסים. כמו כן, ישנם 16 מעברים הפזורים לכל אורך עוטף ירושלים.

במזרח ירושלים, בשל הצפיפות האורבאנית, לא ניתן להקים מכשול כ"כ רחב, ולכן מוקמת שם חומת בטון גבוהה בליווי אמצעי חישה ותצפית, וזאת בין השאר כדי למנוע ירי אל עבר כלי רכב ואזרחים ישראלים.

[עריכה] השלכות הקמת עוטף ירושלים

בשל הקרבה הפיזית ותלות הפרברים הפלסטינים בירושלים, יחד עם היות העיר יעד מועדף לפיגועי טרור ורגישותה הדמוגרפית, להקמת עוטף ירושלים יש השלכות רבות ועמוקות על המרחב.

[עריכה] השלכות ביטחוניות

בשנים 2002-2003 סבלה ירושלים רבות מטרור- 22 פיגועי התאבדות התרחשו בעיר, בהם נהרגו 130 אזרחים. משנת 2004, ובעיקר משנת 2005 ואילך, חלה ירידה משמעותית בכמות פיגועי ההתאבדות בירושלים. עם זאת, ראוי לסייג קביעה זו ולומר כי הירידה בהיקף הפיגועים בעיר בא, בין היתר, גם בשל מיגור תשתיות הטרור במבצע חומת מגן. בנוסף, בניגוד לגדר ההפרדה בשרון, שבנייתה הושלמה, עדיין קיימות פירצות בעוטף ירושלים מהם יכולים להסתנן פלסטינים ומפגעים, ומספר פעמים אכן הסתננו מחבלים דרך הפירצות הקיימות בעוטף ירושלים בדרכם לבצע פיגוע בעיר עצמה או בשאר ערי ישראל. בכירים טוענים כי עם השלמתו של עוטף ירושלים תתגבר עוד יותר תחושת הביטחון באזור ירושלים.

בנוסף, מקשה הגדר על הסתננות אזרחים פלסטינים לירושלים וממנה לשאר חלקי ישראל.

עם זאת, ראוי לציין כי מחקר שערך המכון לחקר ירושלים מצביע על כך שהקמתו של עוטף ירושלים תגביר את האיבה בקרב ערביי מזרח ירושלים ותעלה את המוטיבציה שלהם לפגע בירושלים ובשאר ערי ישראל.

[עריכה] השלכות הומאניטריות

מסתננים מבעד לפירצה בגדר ההפרדה באבו דיס. ספטמבר 2005
מסתננים מבעד לפירצה בגדר ההפרדה באבו דיס. ספטמבר 2005

על אף שרוב תוואי עוטף ירושלים נצמד לשטח המוניציפלי של העיר, אין זה כך בשתי שכונות במזרח ירושלים- מחנה פליטים שועפאט וכפר עקב, שהגדר הוציאה אותן משטח ישראל. עקב זאת, נשארו 60,000 נושאי תעודות זהות כחולות ממזרח לגדר ההפרדה. בנוסף, בשל מצוקת המגורים במזרח ירושלים, עברו במשך השנים רבים מתושבי אזור זה לפרברים הפלסטינים בסביבה, וכעת אף הם מוצאים את עצמם ממזרח לגדר. אותם תושבים, שלפני הקמת הגדר הייתה להם נגישות קלה לירושלים, מוצאים את עצמם לפתע מנותקים מהעיר ושירותיה.

חלק מאותם בעלי תעודות זהות כחולות, שחוששים להישאר מחוץ לגדר, עוברים לשכונות במזרח ירושלים, וחלקם אף עוברים לשכונות יהודיות בה, בעיקר לפסגת זאב, אם כי מדובר בתופעה בעלת היקף מצומצם.

בנוסף, הגדר מנתקת את ירושלים מפרבריה הפלסטינים במזרח, כא-ראם ואל-עיזרייה. בין מזרח ירושלים לפרברים הללו מתקיים קשר הדוק בתעסוקה, חינוך, רפואה, ועוד. רבים מתושבי הפרברים מתחנכים במזרח ירושלים ומועסקים בה ולהיפך, ומאז הקמתו של עוטף ירושלים נפגע קשר זה מכה אנושה. חלק מהעסקים במזרח ירושלים נסגרו בשל נדרת רגליהם של תושבי הפרברים, שמתקשים להגיע אליהם, ואף אותם פרברים מנסים להתמודד עם המציאות החדשה בה הם צריכים לספק את צורכיהם בעצמם.

למשל, ראוי לציין כי אין בפרבריה הפלסטינים של ירושלים אף בית חולים, ואותם התושבים שאושפזו בעבר בבתי החולים שבמזרח העיר כאוגוסטה ויקטוריה. נאלצים עתה להרחיק לכת כדי למצוא בית חולים שיסכים לאשפזם. ראו לציין כי ישנם מעברים בין שני חלקי עוטף ירושלים, אך תושבים פלסטינים טוענים כי המעברים פועלים רק בחלק מסוים משעות היום ופעמים רבות נמנעת כניסתם לשטח ישראל ללא כל סיבה מוצדקת. מכל מקום, ודאי שהגדר, אפילו עם המעברים שבה, גורמת לניתוק מזרח ירושלים מהיישובים הפלסטינים הסמוכים.

[עריכה] השלכות פוליטיות

ישנן טענות המועלות אודות גדר ההפרדה ובכלל זה עוטף ירושלים, הסוברות כי הגדר קובעת למעשה את הגבולות של הסכם עתידי עם הפלסטינים. אותן טענות גורסות כי עוטף ירושלים, שמשאיר כמעט את כל השכונות הערביות במזרח ירושלים בשטח ישראל, ימנע את חלוקתה של ירושלים בהסכם עתידי, מה שיגרום למחלוקות מול הפלסטינים, שמעוניינים להפוך את מזרח ירושלים לעיר הבירה שלהם.

[עריכה] ההתנגדות לעוטף ירושלים

עוטף ירושלים באזור שכונת גילה
עוטף ירושלים באזור שכונת גילה

עוד לפני הקמתה, התנגדו לרעיון גדר ההפרדה חוגים נרחבים בימין ובשמאל הישראלי. הימין טען כי יש לנצח את הטרור על ידי הפעלת כוח צבאי, ולא על ידי הסתגרות מאחורי גדרות שיעלו הון תועפות למשלמי המיסים ואשר יעילותן מוטלת בספק. בנוסף חשש הימין שהגדר תגבל את גבולותיה העתידים של מדינת ישראל וכך תשאיר התנחלויות רבות מחוץ לשטח ישראל. טענה נוספת של הימין הייתה, שעם הקמת הגדר יופנו הפיגועים כלפי ההתנחלויות שמחוץ לגדר. השמאל טען כי הקמת גדר ההפרדה צריכה להיות מלווה בפינוי התנחלויות, ובכל אופן אין להימה מעבר לקו הירוק.

בימינו, תומכת רוב אוכלוסיית ישראל בגדר ההפרדה. עם זאת, עדיין יש לה מתנגדים מימין ומשמאל- בימין חוששים שהתנחלויות הנמצאות מעבר, כדוגמת אדם, תשארנה לא מוגנות ותהיינה מחוץ לקו הגבול העתידי בין ישראל לפלסטינים, שלפי חששם, עוטף ירושלים יהווה את הבסיס לקו גבול זה. כמו כן, חושש הימין כי כביש 443 המחבר את ירושלים למודיעין-מכבים-רעות וגוש דן, יסגר לתנועה, כיוון שעוטף ירושלים מכליל רק את חלקו בשטח ישראל.

השמאל מתלונן על הוצאת בעלי תעודות זהות כחולות מעבר לגדר, על ניתוק פרבריה הפלסטיניים של ירושלים מהעיר ועל הפקעת אדמות התושבים. בנוסף, מועלות טענות נגד הכללת השכונות הערביות במזרח ירושלים בשטח ישראל, מה שיקשה בהמשך על חלוקת העיר והקמת עיר בירה פלסטינית במזרחה.

בנוסף, יש הטוענים כי הגדר לא תהיה יעילה כייון שניתן לירות מעליה, לחפור מתחתיה ולפגע בצידיה.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים