עולם רדוף שדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת המהדורה העברית של הספר

עולם רדוף שדים: המדע כנר בעלטה (במקור - The Demon-haunted World: Science as a Candle in the Dark) הוא ספר עיון ביקורתי שנהיה לרב-מכר מאת האסטרופיזיקאי האמריקאי קרל סייגן. הספר יצא לאור בארצות-הברית בשנת 1995 ותורגם לעברית בשנת 1997.

סייגן טוען בספרו בזכות חשיבותו של המדע בתרבות המודרנית, למול כוחותיו המצטברים (בעשורים האחרונים של המאה העשרים - נכון לשעת כתיבת הספר) של הפסאודו-מדע על צורותיו. סייגן מרחיב בשבח החשיבה הביקורתית ביחס למציאות ובהסקת המסקנות המגובה בראיות אמפיריות, תוך הדגשה שאלו הן בסיסה ומהותה של השיטה המדעית.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מכיל עשרים וחמישה פרקים, כשבתוכם התייחסויות ביקורתיות לסוגיות מדעיות-תרבותיות שנויות במחלוקת ולאמונות בזכות תפיסה על-חושית.

בין המקרים הנדגמים נסקרות סוגיית "מתווי-פנים" בכוכבי-לכת (הפנים במאדים), וכן האמונה בביקוריהן של ישויות-תבוניות זרות (חוצנים) בכדור הארץ. עיקר התייחסותו לנושא זה האחרון מתרכז בסיפורי החטיפות השכיחים עד-מאוד בארצות הברית, ששכיחותם עלתה בשנות המלחמה הקרה. עוד סייגן מתייחס גם לאמונות העידן החדש, בהן יצירת קשר עם תרבויות מיבשות עתיקות לכאורה שנעלמו, כאטלנטיס ולמוריה, יצירת קשר עם המתים (תקשור), וריפוי באמונה. סייגן סוקר בהקשרים אלה גם את התופעה ההיסטורית-חברתית של ציד מכשפות ששיאה בימי הביניים.

במסגרת הדיון על-אודות התופעות החברתיות כדוגמת אלה לעיל, אותן סייגן מכליל בקטגוריית הפסאודו מדע, מוצגים הטיעונים השכיחים המשמשים עזר לאישוש לכאורה, ומנגד סייגן מציג את הפרכותיו, המגובשות על-פי אמות מידה מדעיות. סייגן מתריס ומתריע מפני כוחן הגואה של אמונות-שווא רוחניות, כשהוא טוען שמצויה באלה - כאשר הן נטולות ביקורת עצמית ואינן עקיבות, או נובעות מחולשות מנטליות כנטיות להשפעה סוגסטיבית, להלוצינציות או למחשבות שווא - סכנה ממשית לחופש האדם בטווח הרחוק ולחוש המוסר שלו. אולם בתוך כך מדגיש סייגן את הימנעותו מחציצת דיכוטומיה מוחלטת בין רוח לחומר, והוא מזכיר את כוחם של המסתורין, ארעיות-הידיעה הנובעת מאופנות הזמן, את מגבלות הטבע האנושי ואת ההשתאות שבחקירה ובגילוי המדעי).

על-מנת להתמודד עם אמונות הנראות כאמונות-הבל, אליבא דסייגן, יש להציב מולן טיעוני-נגד כדי לנסות לאשש או למוטט אותן, תחת שלילתן השטחית על הסף. במידה והאמונות הנידונות מוגנות מאפשרות של ניסיון אינטלקטואלי להתמודד עמן (אמיתותן מבוססת על אמון גרידא בדובר המציג אותן) אזי יש להתייחס אליהן כאל הנחות בלבד, שהן אינן במעמד של עובדות, או כאל טענות פסאודו-מדעיות.

"מדע אופטימלי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממטרותיו העיקריות של הספר היא להציג ולבאר את השקפתו הפוליטית-ליברלית של הסופר, לפיה הדמוקרטיה והמדע קשורים זה בזה. במסגרת זו טוען סייגן כי מדע יתפתח וישגשג בחברה דמוקרטית המטפחת את סקרנותם המדעית של בניה ולא מגבילה אותם לצרכים פוליטיים בני-השעה.

באותה נשימה מטעים סייגן את הסכנות הגלומות בקדמה מדעית, כשתוך כך הוא בוחן באופן מוסרי את סוגיית הנשק להשמדה המונית ובפרט את התפתחות הנשק הגרעיני ואת ההתייחסות המדעית והפוליטית שנלוותה אליו. לפיכך מראה סייגן הסתייגות מסוימת מחופש-מדעי מוחלט, שהרי בפיו, גם מדענים הינם בני אדם הנתונים לחולשות, ואין ההתעסקות המדעית חפה מטעויות.

לשם פתירת הבעיה מציע סייגן מודל תאורטי של מדע אופטימלי ומתון שבו קיימות בכפיפה ובסינרגיה - פליאה וסקרנות אדירות, המייצגות בעיניו את טבעו האינסטינקטיבי של האדם מחד גיסא, וספקנות ערנית וקפדנית, המייצגת בעיניו את השכל הרציונלי העקיב והבוגר, מאידך גיסא.

האמצעי להתאפשרות קיום המודל של מדע המערב בין פליאה עם ספק נעוץ אפוא לדבריו של סייגן בחינוך הדמוקרטי. מטרת כל חברה לחנך את כלל הציבור למודעות מדעית ומוסרית, תוך כדי הטלת-ספק מתמדת, בשל כוחו הגדול והמצטבר של המדע, שעשוי כדוגמת הנשק הגרעיני לדרדר את האנושות ולא לקדמה. יחד עם זאת, סוג האנשים שבו סייגן תולה את תקוותיו הוא בעיקר אנשי-המדע וההשכלה, כבעלי אחריות חברתית הרת-משמעות וייחודיות מתוקף כוחם בתחומם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]