עולמה של סופי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עולמה של סופי - רומן על תולדות הפילוסופיהנורבגית: Sofies verden) הוא ספרו של הסופר הנורבגי יוסטיין גורדר אשר יצא לאור לראשונה בנורבגית בשנת 1991. הספר מספר על סופי, ילדה נורבגית שאביה הוא רב חובל על מכלית נפט, נשלחים אליה מכתבים המספרים על ילדה ושמה הילדה שאביה משרת בלבנון בכוחות האו"ם. במכתבים סופי לומדת פילוסופיה ממורה מסתורי, באופן שיטתי וכרונולוגי מן הפילוסופים של יוון העתיקה ועד המאה ה-20.

הספר זכה להצלחה רבה בעולם כולו, לביקורות חיוביות ולאזכורים בספרות ובתרבות, כמו גם לעיבוד קולנועי ולמשחק מחשב. הספר תורגם לחמישים ושלוש שפות, בהן עברית. בעולם מצויים עשרים וששה מיליון עותקים מודפסים של הספר, שלושה מיליון מהם נמכרו בגרמניה לבדה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מספר על ילדה בשם סופי אמונדסן, אשר יום אחד מתחילה לקבל מכתבים משני אנשים, אחד אשר מדבר איתה על פילוסופיה ואחד מסרן בכוח האו"ם הנורבגי בלבנון אשר שולח מכתבים בהם נכתב שהמכתבים נועדו לילדה אלמונית בשם "הילדה מולר קנאג". סופי עוברת מסע ארוך. בזמן המסע מלמד אותה הפילוסוף האלמוני שיעור ארוך בהיסטוריה של התפתחות הפילוסופיה, והתפתחות הרעיונות מיוון העתיקה ועד לעמנואל קנט, פרויד ודרווין.

בסופו של הספר מגלה סופי כי כל העולם שלה הוא ספר שנשלח מאביה של הילדה מולר קנאג כמתנה. אביה של מולר קנאג רצה לשמח אותה ולכן רשם לה ספר על פילוסופיה שמשלב עלילה ובתוכו המכתבים שלו אליה. סופי מגלה שכל עולמה בדיוני ומחליטה לפעול על מנת לברוח מהסוף של הסיפור.

ביחד עם הפילוסוף הם משנים את תפנית העלילה וקופצים מהסוף של הספר דרך תוכנית שהם רוקמים להתחמקות מהגורל (שהוא סוף הספר). לבסוף הם יוצאים מעולם הדמיון ועוברים לעולם האמיתי כמעין רוחות רפאים, שם הם מצליחים להזיז את הסירה של האבא של מולר קנאג כדי לשוט בה. בסיום מולר קנאג שואלת את עצמה איך הסירה השתחררה וחושבת בצחוק שזוהי ודאי סופי מהספר שהיא מחזיקה בידה.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר זכה ב"פרס הביקורת הנורבגי" ובפרס "הדוכן הקטן" (Bancarellino) באיטליה (1995). הספר הופיע ברשימת רבי המכר בדנמרק, שבדיה, גרמניה ואיטליה.

העיתון דר שפיגל הגרמני הישווה אותו לספר "שם הורד". עיתון "פרנקפורטה אלגמיינה צייטונג" שיבח את הסופר כ"מלך" ההארה האירופאית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]