גודש תנועה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף עומס תנועה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גודש תנועה בכביש מהיר בפורטוגל
אחד האמצעים להקלה על גודשי תנועה הוא שלטי התראה והכוונה לנהגים
פקק תנועה בדרך מנחם בגין, תל אביב
פקק תנועה בסין, נוסעי נתיב אחד גלשו לשני ודחקו את התנועה ממול לשוליים

גודש תנועה הוא דפוס תנועה בכביש המתאפיין במהירויות נמוכות של כלי הרכב הנעים בכביש, הארכת זמני הנסיעה והגברת הצפיפות של כלי הרכב לאורך קטע כביש נתון. גודש תנועה מתרחש כאשר הדרישה לשימוש בכביש עולה על קיבולת התנועה של הכביש. בעת גודש תנועה קיצוני עשויה תנועת כלי הרכב לעצור כליל, מצב המכונה "פקק תנועה".

לגודש תנועה קיימים שלושה גורמים עיקריים:

  1. נפח תנועה גבוה
  2. עבודות בכביש
  3. תאונות דרכים

לגודש תנועה מספר תוצאות שליליות:

  • הנסיעה בגודש תנועה כרוכה בבזבוז זמן הנהגים ונוסעיהם. כיוון שלרוב זמן נסיעה אינו מנוצל לעבודה וליצירה, גודשי תנועה פוגעים בכלכלת האזור שבו הם מתרחשים ומפחיתים את התוצר הגולמי.
  • גודשי תנועה עשויים לגרום לאיחורים של עובדים למקום עבודתם, תלמידים לבתי ספרם וכו'.
  • גודשי תנועה גורמים לבזבוז דלק וזיהום אוויר מוגבר, הן בזמן שמנוע המכונית עובד בהילוך סרק והן בעת האצות ובלימות תכופות.
  • גודשי תנועה גורמים לבלאי מואץ בכלי הרכב ולעליית עלויות לצורך תיקון ואחזקת כלי הרכב.
  • נהיגה בגודש תנועה מגבירה את רמות המתח והתסכול של הנהג ומובילה לעתים לתופעות של השתוללות בכביש. בכך, פוגעים גודשי התנועה בבריאותם של הנהגים.
  • לגודשי תנועה השפעות על תנועה בכבישים סמוכים, דרכם נהגים מנסים לעקוף את הנתיב שבו מתרחש גודש התנועה. כך, גורמים לעתים גודשי התנועה לתנועה צפופה בכבישים צדדים וצרים ובשכונות מגורים שלוות.

ניסיונות להקלת גודשי תנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקלת גודשי תנועה משמשות דרכים מגוונות:

  • שיפור צמתים, כולל בניית מחלפים להפרדה מפלסית והשתלבות הדרגתית של תנועה מכיוונים שונים.
  • שידור תנאי התנועה בכלי תקשורת.
  • פיתוח טכנולוגיות להתרעה על גודשי התנועה בתוך כלי הרכב, כולל עזרי ניווט ודיווחים באמצעות טלפונים סלולריים.
  • בניית כבישים חדשים והוספת נתיבים לכבישים קיימים (אמצעים הגוררים לעתים ביקורת מאלה המצדדים בהפחתת הדרישה לכבישים).
  • הפחתת קיבולת הכבישים. אמצעי זה נראה כנוגד את ההיגיון, אולם הוא מבוסס על ההנחה שחלק מן הפתרון לגודשי התנועה הוא בהפחתת השימוש בכלי רכב פרטיים בכבישים. ככל שתופחת קיבולת הכביש, יפנו יותר נהגים לאמצעי תחבורה חלופיים וכך יפתחו גם גודשיהתנועה.
  • הנהגת אגרת כבישים המוטלת על נהגים המשתמשים בכביש גדוש.
  • הגבלת מקומות החניה באזורים גדושי תנועה. זאת, מתוך ההנחה כי התנועה לאזור שבו לא ניתן להחנות תפחת ויותר נהגים יעדיפו להשתמש בתחבורה ציבורית.
  • הוזלת אמצעי התחבורה הציבורית ושיפור נגישותם.
  • שינוי שעות הפתיחה של בתי הספר, זאת כדי למנוע חפיפה בין גודשי התנועה של הורים המביאים את ילדיהם ללימודים ובין גודשים הנגרמים בשעות הנסיעה לעבודה.
  • הקצאת נתיבי תחבורה ציבורית בהם יכולים לנוע כלי רכב פרטיים מרובי נוסעים.
  • עידוד סובסידיה של מעבידים לשימוש בתחבורה ציבורית, או בהסעות משותפות של עובדים.
  • הקלות מס למשתמשים בתחבורה ציבורית.
  • קביעת מכסה למספר כלי הרכב היכולים לנוע על הכביש, במספר שיטות:
    • הגבלת מספר רישיונות כלי הרכב המונפקים מדי שנה. כך למשל נעשה בסינגפור. כך למעשה הממשל קובע את מספר כלי הרכב שינועו על הכביש.
    • הגבלת כלי הרכב לתנועה בימים מסוימים בשבוע בלבד. כך נעשה בערים גדולות רבות בעולם, ביניהן אתונה, מקסיקו סיטי וסאו פאולו. בכל יום בשבוע יכולים להיכנס לעיר רק כלי רכב מסוימים ואילו כלי רכב אחרים (בדרך כלל בהתאם לסיומת מספר לוחית הרישוי) אסורים בכניסה.
  • ביטול פניות החוצות נתיבי תנועה הבאים ממול, בצמתים מרומזרים. דבר הגורם לקיצור זמני הרמזור ולשיפור זרימת התנועה.
  • חינוך לנהיגה מתחשבת יותר. נהיגה במרחק קצר מדי מן הרכב שלפנים, שינוי נתיבים תכוף, והתנהגות כביש דומה, גורמים להפחתת קיבולת הכביש וליצירת גודשי תנועה.
  • עידוד השימוש באופניים.
  • גודשי תנועה רבים נגרמים על ידי נהגים סקרנים המאטים להביט במקום תאונה. כדי להפחית תופעה זו משטרות תנועה רבות בעולם משתמשות במחסומים המונעים מנהגים סקרנים לראות את מקום התאונה.
  • שימוש דו-כיווני בנתיבי תנועה. בשעות גודש תנועה ניתן להשתמש בנתיבים רבים יותר בכיוון אליו קיימת דרישה רבה ולהפחית את מספר הנתיבים בכיוון שאליו קיימת דרישה נמוכה יותר.
  • הקמת חניוני "חנה וסע" המעודדת נהגים המגיעים למרכזי ערים להשתמש בתחבורה ציבורית.
  • שידורי דיווחי תנועה ברדיו, לשם ניתוב הנהגים לדרכים גדושות פחות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]