עומר (יישוב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עומר
Omer COA.png
Omer, Israel 1.jpg בניין הספרייה לפני מגדל המים בעומר
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה פיני בדש
גובה ממוצע ‎320‏ מטר
תאריך ייסוד 1949
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 5 - 10 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 7,193 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.4%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 357 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 20,126 דונם
מיקום עומר
עומר
עומר
דירוג חברתי-כלכלי 10 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4721
פרופיל עומר נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.omer.muni.il

עומר היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל, קרובה לבאר שבע. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1974. ראש המועצה הראשון של עומר היה בצלאל גבר, יליד 1921 ונכדו של החלוץ יצחק יעקבי. משנת 1990 מכהן בתפקיד ראש המועצה פיני בדש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושב עומר הוקם בשנת 1949 כמושב שיתופי בידי חיילים משוחררים. בעקבות בעיות כלכליות החליט המושב להיות מושב עובדים והצטרף לתנועת המושבים, אולם לאחר זמן מה החליטו חברי המושב להצטרף ליישובי מפ"ם. רוב תושבי המושב לא עבדו בחקלאות אלא עבדו בעבודות חוץ, רבים מהם במפעלי סדום. המושב עצמו היה מוזנח ביותר‏[1]. בשנת 1960 נטלה על עצמה רסקו לשקם את המושב, הקימה 60 בתים חדשים לבני המעמד הבינוני, נטעה כרם והביאה למקום מתיישבים חדשים, בהם עובדי הסוכנות ועולים בני המעמד הבינוני מארגנטינה[2]. בשנת 1963 החלה רסקו להקים במושב שכונת משקי עזר חדשה‏[3] ובאפריל 1964 התקיים טקס הנחת אבן פינה לשיקום המושב‏[4]. בעקבות זאת היה עומר למשאת בעלי המעמד באזור באר שבע‏[5] ול"סביון" של האזור‏[6]. המושב השתייך לאיחוד החקלאי‏[7]. בשנת 1969 נחשב בית הספר במושב לבית ספר מעולה‏[8]. בשנת 1970 התגוררו במושב כ-1000 תושבים בכ-250 משפחות‏[9]. בשנת 1972 בנתה רסקו מאות בתים נוספים במקום‏[10].

בספטמבר 1974 חתם שר הפנים שלמה הלל על הפיכת עומר למועצה מקומית תוך הפיכת חברי הוועד המקומי למועצה המקומית‏[11].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בעומר 7,193 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 10 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 89.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 15,112 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[12]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

פארק התעשייה בעומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארק התעשייה בעומר שוכן צפונית-מערבית ליישוב, חוצץ בין היישוב לבין באר שבע. הפארק מנוהל על ידי מנהלה ומיועד לתעשיות עתירות ידע ונקיות, תוך שמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים. בשל כך שעומר מסווגת כאזור פיתוח תעשייה בדרג א', זכאים המשקיעים במקום למירב ההטבות המוענקות מכוח החוק לעידוד השקעות הון. במקום פועל גן תעשייה, מרכז תוכנה, מרכז הנדסי מרכז קונגרסים, קריית חינוך, מרכז אמניות ומוזיאון ארכאולוגי. עם החברות הפועלות בפארק נמנות קבוצת ברן, מפעלי תובלה, נגב מינרלים תעשייתיים, לוצאטו את לוצאטו ועוד.


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מושב נהרס בגלל פוליטיקה, מעריב, 26 באוקטובר 1954
  2. ^ רסקו משפצת את מושב עומר, דבר, 11 ביולי 1960
    רסקו בבאר שבע, דבר, 15 בינואר 1960
  3. ^ רסקובתים בודדים, מעריב, 24 בספטמבר 1963 (מודעה)
  4. ^ אבן פינה לשיקום מושב עומר, דבר, 9 באפריל 1964
  5. ^ קשיים בנוה נוי, דבר, 7 באפריל 1965
  6. ^ משולם עד, סביון ממזרח לבאר שבע, דבר, 23 בפברואר 1966
  7. ^ שלמה גבעון, רוח קרבית בבני שמעון, מעריב, 3 בינואר 1965
  8. ^ אנשי מושב תאשור החליטו לשלוח ילדיהם לבה"ס בעומר, דבר, 2 ביוני 1969
  9. ^ שלמה גבעון, הועד נבחר פה אחד, מעריב, 21 ביולי 1970
  10. ^ עליית מחירים בבאר שבע, דבר, 7 במרץ 1972
  11. ^ בקיצור, שר הפנים, דבר, 19 בספטמבר 1974
  12. ^ פרופיל עומר באתר הלמ"ס


קואורדינטות: 31°16′5.87″N 34°50′56.04″E / 31.2682972°N 34.8489000°E / 31.2682972; 34.8489000