עונת 1979/1980 ב-NBA
| תאריך התחלה | 12 באוקטובר 1979 |
|---|---|
| תאריך סיום | 16 במאי 1980 |
| מספר קבוצות | 22 |
| מספר משחקים לקבוצה | 82 |
| דראפט 1979 | |
| בחירה ראשונה | מג'יק ג'ונסון |
| על ידי | לוס אנג'לס לייקרס |
| העונה הסדירה | |
| המאזן הטוב ביותר | בוסטון סלטיקס |
| MVP של העונה הסדירה | כרים עבדול-ג'באר (לוס אנג'לס לייקרס) |
| מלך הסלים | ג'ורג' גרווין (סן אנטוניו ספרס) |
| הפלייאוף | |
| אלופת המזרח | פילדלפיה 76' |
| אלופת המערב | לוס אנג'לס לייקרס |
| סדרת הגמר | |
| אלופה | לוס אנג'לס לייקרס |
| MVP של סדרת הגמר | מג'יק ג'ונסון |
  | |
עונת 1979/1980 היא העונה ה-34 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה ה-7 של לוס אנג'לס לייקרס בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את פילדלפיה 76' בתוצאה 2–4. מג'יק ג'ונסון, בעונת הרוקי שלו, זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר לאחר שהעמיד בסדרה ממוצעים של 21.5 נקודות, 11.2 ריבאונדים ו-8.7 אסיסטים למשחק.[1] בתואר ה-MVP של העונה הסדירה זכה בפעם השישית כרים עבדול-ג'באר, גם כן שחקן הלייקרס, שקלע 24.8 נקודות והוריד 10.8 ריבאונדים למשחק לאורך העונה והוביל את קבוצתו למאזן הטוב במערב (60-22).[2]
עונה זו נחשבת בעיני רבים כתחילתו של הכדורסל המודרני - המאופיין במשחק מהיר ומהנה לצפייה - בעקבות כניסתם לליגה של שניים מגדולי השחקנים בתולדות ה-NBA - מג'יק ג'ונסון ולארי בירד. בירד אמנם נבחר כבר בדראפט 1978, אך חתם בבוסטון סלטיקס, שבחרה אותו בדראפט, רק בעונת 1979/80. ג'ונסון ובירד נודעו ביריבות הגדולה ביניהם, שהחלה עוד כאשר נפגשו בגמר טורניר אליפות המכללות ב-1979, ונמשכה כשהשניים הובילו את קבוצותיהם פעם-אחר-פעם להתמודדויות בסדרת הגמר של ה-NBA. הצטרפותם לליגה תרמה רבות לצמיחה בפופולריות של ליגת ה-NBA: לאחר עשור בו סבלה הליגה מרמת עניין נמוכה ומירידה באחוזי הרייטינג, צמח דור אוהדים חדש בעקבות הגעתם לליגה והיריבות שהתפתחה ביניהם.[3] גורם נוסף שהגביר את הפופולריות של הליגה בעונה זו הוא הוספת קשת השלוש שהייתה נהוגה בליגת ה-ABA, במטרה לעזור לשחקנים הנמוכים לקלוע יותר, לרווח את משחק ההגנה ולעודד משחק מהנה יותר לצפייה. ב-12 באוקטובר 1979 קלע כריס פורד מהסלטיקס את השלשה הראשונה בתולדות ה-NBA, בניצחון קבוצתו על יוסטון רוקטס.[4]
בתחילת העונה עברה קבוצת "ניו אורלינס ג'אז" לסולט לייק סיטי שבמדינת יוטה, ושינתה את שמה ליוטה ג'אז.
דראפט 1979[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדראפט ה-NBA, שהתקיים ב-25 ביוני 1979 בעיר ניו יורק, נבחרו בסך הכול 202 שחקנים, מתוכם 55 שיחקו ב-NBA. במקום הראשון בדראפט בחרה לוס אנג'לס לייקרס את מג'יק ג'ונסון מאוניברסיטת המדינה של מישיגן. בסיום העונה הפך ג'ונסון לרוקי הראשון שזוכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר, ולאורך הקריירה הוא זכה בחמש אליפויות, שלוש בחירות ל-MVP של העונה הסדירה, שלוש בחירות ל-MVP של סדרת הגמר ו-12 בחירות למשחק האולסטאר. על הישגיו נבחר ג'ונסון לרשימת 50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA בשנת 1996, ולחבר היכל התהילה של הכדורסל בשנת 2002. בהמשך הדראפט נבחרו עוד שבעה שחקני אולסטאר מלבד ג'ונסון: ביל קרטרייט (בחירה שלישית), סידני מונקריף (5), קלווין נאט (8), ג'ים פקסון (12), ביל למביר (65), ג'יימס דונלדסון (73) ומארק איטון, הבחירה ה-107, שנבחר שוב בדראפט 1982. כמו כן נבחר בבחירה ה-68 הכדורסלן היווני ניקוס גאליס, אך פציעה במחנה האימונים שבטרום העונה מנעה ממנו לקבל חוזה בבוסטון סלטיקס שבחרה בו. גאליס מעולם לא שיחק ב-NBA, אך הוא עשה קריירה ענפה ביוון במהלכה זכה בשמונה אליפויות יוון ושבעה גביעי הליגה היוונית. לאחר פרישתו נבחר גאליס להיכל התהילה של פיב"א.[5] בתואר רוקי העונה זכה לארי בירד, שנבחר בדראפט 1978 אך הצטרף לליגה רק בעונה זו ולכן נחשב לרוקי. בעונתו הראשונה בליגה רשם בירד ממוצעים של 21.3 נקודות, 10.4 ריבאונדים ו-4.5 אסיסטים.[6]
להלן רשימת נבחרי הסיבוב הראשון (מתוך עשרה סיבובים):
| בחירות דראפט 1979 |
|---|
| מקרא | |
|---|---|
| מסמל שחקן שנבחר להיכל התהילה של הכדורסל | |
| מסמל שחקן שנבחר למשחק האולסטאר ולאחת מחמישיות העונה | |
| מסמל שחקן שנבחר למשחק האולסטאר בלבד | |
| מסמל שחקן שנבחר לאחת מחמישיות העונה | |
| מסמל שחקן שלא שיחק מעולם בליגה | |
אולסטאר[עריכת קוד מקור | עריכה]
משחק האולסטאר בעונה זו נערך ב-3 בפברואר 1980 בלנדאובר שבמרילנד. המאמנים במשחק היו בילי קנינגהם מפילדלפיה 76' ולני וילקינס מסיאטל סופרסוניקס. חמישיית המזרח כללה את אדי ג'ונסון, ג'ורג' גרווין, ג'וליוס אירווינג, ג'ון דרו ומוזס מלון, וחמישיית המערב כללה את וורלד בי פרי, מג'יק ג'ונסון, מרכוס ג'ונסון, אדריאן דאנטלי וכרים עבדול-ג'באר. במשחק עצמו ניצחה קבוצת המזרח בתוצאה 136–144 אחרי הארכה, ובתואר ה-MVP של משחק האולסטאר זכה ג'ורג' גרווין שקלע 34 נקודות.[7][8]
העונה הסדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מזרח | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| # | קבוצה | ניצחונות | הפסדים | אחוז ניצחונות | פער מהמובילה |
| 1 | בוסטון סלטיקס* | 61 | 21 | 0.744 | – |
| 2 | אטלנטה הוקס* | 50 | 32 | 0.610 | 11 |
| 3 | פילדלפיה 76'* | 59 | 23 | 0.720 | 2 |
| 4 | יוסטון רוקטס* | 41 | 41 | 0.500 | 20 |
| 5 | סן אנטוניו ספרס* | 41 | 41 | 0.500 | 20 |
| 6 | וושינגטון בולטס* | 39 | 43 | 0.476 | 22 |
| 7 | ניו יורק ניקס | 39 | 43 | 0.476 | 22 |
| 8 | קליבלנד קאבלירס | 37 | 45 | 0.451 | 24 |
| 8 | אינדיאנה פייסרס | 37 | 45 | 0.451 | 24 |
| 10 | ניו ג'רזי נטס | 34 | 48 | 0.415 | 27 |
| 11 | דטרויט פיסטונס | 16 | 66 | 0.195 | 44 |
| מערב | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| # | קבוצה | ניצחונות | הפסדים | אחוז ניצחונות | פער מהמובילה |
| 1 | לוס אנג'לס לייקרס* | 60 | 22 | 0.732 | – |
| 2 | מילווקי באקס* | 49 | 33 | 0.598 | 11 |
| 3 | סיאטל סופרסוניקס* | 56 | 26 | 0.683 | 4 |
| 4 | פיניקס סאנס* | 55 | 27 | 0.671 | 5 |
| 5 | קנזס סיטי קינגס* | 47 | 35 | 0.573 | 13 |
| 6 | פורטלנד טרייל בלייזרס* | 38 | 44 | 0.463 | 22 |
| 7 | סן דייגו קליפרס | 35 | 47 | 0.427 | 25 |
| 8 | שיקגו בולס | 30 | 52 | 0.366 | 30 |
| 9 | דנוור נאגטס | 30 | 52 | 0.366 | 30 |
| 10 | יוטה ג'אז | 24 | 58 | 0.293 | 36 |
| 11 | גולדן סטייט ווריורס | 24 | 58 | 0.293 | 36 |
*כוכבית מסמנת קבוצה שהעפילה לפלייאוף.
מובילי הקטגוריות הסטטיסטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| קטגוריה | שחקן | קבוצה | ערך |
|---|---|---|---|
| נקודות למשחק | ג'ורג' גרווין | סן אנטוניו ספרס | 33.1 |
| ריבאונדים למשחק | סוואן נייטר | סן דייגו קליפרס | 15.0 |
| אסיסטים למשחק | מייקל ריי ריצ'רדסון | ניו יורק ניקס | 10.1 |
| חטיפות למשחק | מייקל ריי ריצ'רדסון | ניו יורק ניקס | 3.2 |
| חסימות למשחק | כרים עבדול-ג'באר | לוס אנג'לס לייקרס | 3.4 |
| אחוזים מהשדה | סדריק מקסוול | בוסטון סלטיקס | 58.4% |
| אחוזים לשלוש | פרד בראון | סיאטל סופרסוניקס | 44.3% |
| אחוזים מקו העונשין | ריק בארי | יוסטון רוקטס | 93.5% |
| נקודות מדד | ג'וליוס ארווינג | פילדלפיה 76' | 25.4 |
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- MVP של העונה הסדירה - כרים עבדול-ג'באר, לוס אנג'לס לייקרס
- רוקי העונה - לארי בירד, בוסטון סלטיקס
- מאמן העונה - ביל פיץ', בוסטון סלטיקס
- מנהל העונה - רד אאורבך, בוסטון סלטיקס
- גביע האזרחות - אוסטין קאר, קליבלנד קאבלירס
חמישיות העונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| החמישייה הראשונה | החמישייה השנייה |
|---|---|
| פול וסטפאל (פיניקס סאנס) | גאס ויליאמס (סיאטל סופרסוניקס) |
| ג'ורג' גרווין (סן אנטוניו ספרס) | דניס ג'ונסון (סיאטל סופרסוניקס) |
| ג'וליוס אירווינג (פילדלפיה 76') | מרכוס ג'ונסון (מילווקי באקס) |
| לארי בירד (בוסטון סלטיקס) | דן ראונדפילד (אטלנטה הוקס) |
| כרים עבדול-ג'באר (לוס אנג'לס לייקרס) | מוזס מלון (יוסטון רוקטס) |
חמישיות ההגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| החמישייה הראשונה | החמישייה השנייה |
|---|---|
| דון ביוס (פיניקס סאנס) | אדי ג'ונסון (אטלנטה הוקס) |
| דניס ג'ונסון (סיאטל סופרסוניקס) | קווין באקנר (מילווקי באקס) |
| מייקל ריי ריצ'רדסון (ניו יורק ניקס) | |
| בובי ג'ונס (פילדלפיה 76') | סקוט ודמן (קנזס סיטי קינגס) |
| דן ראונדפילד (אטלנטה הוקס) | קרמיט וושינגטון (פורטלנד טרייל בלייזרס) |
| כרים עבדול-ג'באר (לוס אנג'לס לייקרס) | דייב קאונס (בוסטון סלטיקס) |
חמישיית הרוקיז[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מג'יק ג'ונסון (לוס אנג'לס לייקרס)
- קלווין נאט (פורטלנד טרייל בלייזרס)
- לארי בירד (בוסטון סלטיקס)
- דייוויד גרינווד (שיקגו בולס)
- ביל קרטרייט (ניו יורק ניקס)
פלייאוף 1980[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפלייאוף זה, שתי המדורגות הראשונות בכל אזור (מזרח ומערב) שובצו ישירות בסיבוב השני, בעוד המדורגות 3–6 שיחקו ביניהן בסדרות של הטוב משלושה משחקים.
סגל האלופה, לוס אנג'לס לייקרס: מג'יק ג'ונסון, כרים עבדול-ג'באר, ג'מאל וילקס, נורם ניקסון, מייקל קופר, ג'ים צ'ונס, ספנסר הייווד, מארק לנדסברגר, בראד הולנד, מרטי ביירנס ובוץ' בירד.
מאמן ראשי: פול וסטהד.
| סיבוב ראשון | סיבוב שני | גמר המחוז | גמר ה-NBA | |||||||||||
| - | - | |||||||||||||
| - | - | |||||||||||||
| (1) בוסטון סלטיקס | 4 | |||||||||||||
| (4) יוסטון רוקטס | 0 | |||||||||||||
| (4) יוסטון רוקטס | 2 | |||||||||||||
| (5) סן אנטוניו ספרס | 1 | |||||||||||||
| (1) בוסטון סלטיקס | 1 | |||||||||||||
| (3) פילדלפיה 76' | 4 | |||||||||||||
| - | - | |||||||||||||
| - | - | |||||||||||||
| (2) אטלנטה הוקס | 1 | |||||||||||||
| (3) פילדלפיה 76' | 4 | |||||||||||||
| (3) פילדלפיה 76' | 2 | |||||||||||||
| (6) וושינגטון בולטס | 0 | |||||||||||||
| (3) פילדלפיה 76' | 2 | |||||||||||||
| (1) לוס אנג'לס לייקרס | 4 | |||||||||||||
| - | - | |||||||||||||
| - | - | |||||||||||||
| (1) לוס אנג'לס לייקרס | 4 | |||||||||||||
| (4) פיניקס סאנס | 1 | |||||||||||||
| (4) פיניקס סאנס | 2 | |||||||||||||
| (5) קנזס סיטי קינגס | 1 | |||||||||||||
| (1) לוס אנג'לס לייקרס | 4 | |||||||||||||
| (3) סיאטל סופרסוניקס | 1 | |||||||||||||
| - | - | |||||||||||||
| - | - | |||||||||||||
| (2) מילווקי באקס | 3 | |||||||||||||
| (3) סיאטל סופרסוניקס | 4 | |||||||||||||
| (3) סיאטל סופרסוניקס | 2 | |||||||||||||
| (6) פורטלנד טרייל בלייזרס | 1 | |||||||||||||
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סטטיסטיקת סדרת הגמר, באתר basketball-reference.com
- ^ סיכום עונת 1979/1980, באתר nba.com
- ^ CBC Sports, "Larry Bird inducting Magic Johnson"
- ^ דו"ח המשחק בין בוסטון ליוסטון, בו נקלעה השלשה הראשונה ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1979, באתר basketball-reference.com
- ^ ממוצעי הקריירה של לארי בירד, באתר basketball-reference.com
- ^ סיכום משחק האולסטאר 1980, באתר nba.com
- ^ דו"ח משחק האולסטאר 1980, באתר basketball-reference.com