עושה שוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עושה שוק הוא ברוקר[1] אשר קיבל על עצמו לקנות או למכור נייר ערך מסוים, כאשר מופיע ביקוש או היצע בנייר ערך זה והוא לא נקלט בשער הנתון בו. עושה השוק נותן מראש הוראות קנייה או מכירה, שייכנסו לפועל בירידות או עליות נתונות של שער נייר הערך. פקודות עושה השוק מובאות למסחר בבורסה אחרי הפקודות שניתנו על ידי הציבור, שכן אם הציבור נותן די פקודות קנייה ומכירה לנייר הערך, השוק בנייר מתקיים ואין צורך בעושה שוק (וזה עשוי לקרות רק אם הסכום המוצע למכירה זהה לסכום המוצע לקניה במחיר נתון). אם הפקודות שניתנו על ידי הציבור לא מתבצעות בשער נייר הערך הקיים (מכיוון שהסכום המוצע למכירה אינו זהה לסכום המוצע לקניה), הן יוצאות לפועל תוך ירידה או עלייה בשער נייר הערך, הזוכה לסיוע של עושה השוק. כך מושגת הסחירות בנייר הערך, שהיא תכונה חשובה של נייר הערך. רוכשי ניירות ערך מייחסים חשיבות לתכונת הסחירות, וכאשר ידוע לציבור המשקיעים שאין עושה שוק בנייר ערך נתון, הם ישקלו האם לרכוש נייר ערך זה, שעלול להיפגע בשל הסחירות הנמוכה שלו, שכן, אם ירצו למכור אותו, יהיה עליהם להמתין לקונה, שעלול להופיע רק אחרי ירידה מהותית בשער נייר הערך, מבלי להתחשב בכמות המוצעת למכירה.

קיומם של ברוקרים העוסקים בעשיית שוק מקובלת בבורסות בעולם הרחב. מטרת פעולתם היא הקניית סחירות לניירות הערך. על ידי המוכנות שלהם להצטרף למסחר, באופן כמעט מיידי, עם הופעת ביקוש או היצע חריג לנייר הערך, כך נמנעות תנודות לא רצויות בשערי ניירות ערך. פעולתם מסייעת לקיום מסחר תקין בפעולת הבורסה במשק מודרני. בארצות הברית, מפקחים מספר גופים על פעילות הברוקרים: FCM, CFTC ו-NFA. ‏[2].

ברוקרים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדר תפעולם של עושי שוק, הפועלים בצורה המסייעת למסחר התקין, הונהג באופן תקני בבורסות של ארצות הברית: הבורסה לניירות ערך בניו יורק ((New York Stock Exchange (NYSE) והבורסה האמריקאית לניירות ערך ((American Stock Exchange (AMEX). הם כונו בשם ברוקרים מיוחדים (specialist broker). בראשית המאה ה-21 הם מבצעים כ-10% מהעסקות. נקל להבין את פעולותיהם אם נתבונן במתכונת הפעולה של הבורסה של ניו-יורק. בבורסה זו יש עמדות מסחר. בכל עמדת מסחר נסחרות מניות נתונות. עושי השוק במניות נתונות צמודים לעמדת המסחר שלהם. והיה, כאשר סוחר בורסה רוצה להוציא לפועל פקודה שקיבל מלקוח בנייר ערך מסוים, הוא פונה לעמדה בה מתנהל המסחר בנייר ערך זה. אם הוא מוצא שם סוחרים אחרים המבקשים לבצע עסקה בנייר הערך הנתון הוא מכריז על סחורתו ואם נמצא צד שני, המוכן לבצע את העסקה בשער המוצע, יוצאת לפועל העסקה בין השניים. העסקה נרשמת ומופיעה על לוח הרצף של המחירים. קורה ולא מתבצעת עסקה כי אין מוכר או קונה במחיר הנתון, אז מופיע הברוקר המיוחד ושוקל את השתתפותו בעסקה. אם הוא סבור שמדובר במצב זמני של מחסור בנייר הערך או עודף בנייר הערך הוא יכנס לעסקה, כמובן, תוך עליה או ירידה בשער, בהתאם לשיקול דעתו. הברוקר המיוחד פועל ממניעים עסקיים שלו בלבד (להבדיל מהוויסות שהתקיים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, במיוחד בתקופה שקדמה למשבר מניות הבנקים).

עושי שוק בבורסה לניירות ערך בתל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל שולבו עושי שוק במסחר בניירות ערך בשנת 2003. עושי השוק אשר הותר להם לעסוק בתחום זה מוגבלים בפעולותיהם על ידי תקנות הבורסה. בין השאר, אין להקנות להם עדיפות בפעולות קנייה ומכירה על פני משתתפים אחרים במסחר.

פעילות עושי השוק בבורסה לניירות ערך בתל אביב מושתתת על המלצות ועדת האוזר. היא הייתה אחת מהמלצות ועדת בייסקי, אשר הוקמה אחרי משבר מניות הבנקים ב-1983.

בבורסה לניירות ערך בתל אביב פעילים כיום שישה עושי שוק בכ-250 ניירות ערך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכונה ספציאליסט (Specialist) בבורסות האמריקאיות, בהן הוגדרו לראשונה דרכי הפעולה של סוחרים אלה
  2. ^ בחירת ברוקר למסחר במט"ח