עושר העמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דף השער של המהדורה הראשונה

עושר העמים או עושר האומות (The Wealth of Nations), או בשמו המלא "מחקר בדבר טבעו וסיבותיו של עושר האומות", ספרו של אדם סמית, התפרסם ב-1776 ונחשב לאבן דרך בתולדות התפתחות המחשבה הכלכלית והתפיסות הכלכליות. התאוריות שהוצגו בספר זה, הפכו לבסיס התאורטי המרכזי של הכלכלה הקלאסית. בין המושגים המרכזיים בספר מוגדרים:

  • עקרונות ערך העבודה וחלוקת העבודה. ערך העבודה הוא הערך בעיני הקונה של העבודה שהושקעה ביצירת מוצר. מעקרון חלוקה העבודה נובע כי כל עובד צריך להתמחות בחלק מהתהליך. העקרון מגלם בתוכו ייעול ופריון גבוה, והיה הבסיס לתאוריות ניהול כגון הניהול המדעי שהרחיב את עקרונות הגישה, והיה לגישה השלטת בתחילת המאה ה-20.
  • העקרון המפורסם ביותר, הוא עקרון היד הנעלמה על פיו ההתפתחות הכלכלית של החברה יכולה להתרחש רק כאשר מתקיים שוק חופשי המנווט עצמו על בסיס היצע וביקוש וללא התערבות המדינה. לעקרון זה מספר השלכות: הכלכלה יכולה לצמוח (בניגוד להנחה המרקנטיליסטית על פיה כמות ההון הכללית קבועה). ההתערבות השלטונית רק מפריעה לפעילות הכלכלית ומונעת מלהגיע לרמת איזון אופטימלית של היצע וביקוש.
אדם סמית

עושר העמים בנוי למעשה מחמישה חלקים (ספרים):

  • "על הגורמים המשפרים את פריון העבודה, ועל הכללים לפיהם מתחלק התוצר בין המעמדות השונים בחברה".
  • "על מהותו של ההון, צבירתו והקצאתו".

בשני אלו מוצגת רוב רובה של משנתו הכלכלית של אדם סמית.

  • "על השוני בתהליך הצמיחה של העושר אצל עמים שונים" – מחקר וניתוח היסטורי כלכלי.
  • "על שיטות של כלכלה מדינית" – מוקדש לתיאור התאוריה המרקנטיליסטית, (התאוריה ששלטה בחשיבה הכלכלית באותה תקופה) ולמחשבה הכלכלית של הפיסיוקרטים, ממנה הושפע.
  • "הכנסות הריבון או המדינה" – סקירה של הפעילות הממשלתית, מימון ציבורי, שיטות המיסוי, והחוב הלאומי.

מתנגדיו של אדם סמית, טענו כי עושר העמים הוא אסופת רעיונות שלוקטו מספרים ואנשים בני התקופה, וכי תרומתו מתמצה בהצגת רעיונות אלו כאידאולוגיה שלמה ומנומקת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים ברקאי, אדם סמית באספקלריה של ימינו, מוסד ביאליק והאוניברסיטה הפתוחה, 1995.
  • אדם סמית, עושר העמים, תרגמו מאנגלית: יריב עיטם ושמשון ענבל, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]