עזנה, קיסר אקסום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטבעותו עם דמותו של המלך.
כתובת עזנה ביוונית שבו מתועדים ניצחונותיו על מספר עמים שכנים

עֵזָנָה (געז: ዔዛና) היה קיסר קיסרות אקסום בין השנים 325 - 356 לערך שהיום ממוקמת בטיגראי, צפון אתיופיה, אריתריאה תימן, דרום ערב הסעודית, צפון סומליה, ג'יבוטי, צפון סודאן ודרום מצרים. הוא נשא בתואר "מלך סבא סאלחן חימיר ודו-ראיידן" [1]. הוא היה השליט הראשון של אקסום שאימץ את הנצרות בשנת 334. המסורת גורסת שעזנה ירש את אביו אלה אמידה כאשר עוד היה ילד, אמו סופיה שימשה כסגניתו.

הוא היה הקיסר הראשון לאחר זוסקאלס (שהיה השליט הידוע הראשון של אקסום) שהוזכר על ידי היסטוריונים בני זמנו. מה שהוביל את סטוארט מאנרו-האי לקבוע שעזנה היה "השליט המפורסם ביותר מבין קיסרי אקסום בתקופה שלפני כלב" [2].

מחנכו האישי פרומנטיוס הסורי נתמנה על ידי הפטריארך אלכסנדריה לאבונה הראשון (געז:"אבינו",הגמון) של הכנסייה האתיופית. שרידי מכתב של קונסטנטיוס, קיסר רומא תומך המינות האריאנית שנשלח לעזנה ולאחיו סזאנה שבו ביקש לשלוח את פרומנטיוס לאלכסנדריה לבירור טעויות של דוקטרינה, מאנרו-האי מניח שעזנה התעלם או דחה את הבקשה. [3].

עזנה השיק מספר קמפיינים צבאיים שאותם תיעד ברישומיו .זוג כתובות בשפת הגעז שנימצאו במרואה מהוות הוכחה למבצע שנעשה במאה הרביעית על ידי עזנה או יורשיו. יש חוקרים חוקרים הסבורים שאקסום בעצם השמידה את ממלכת כוש ואחרים מנגד מציינים שהוכחות ארכאולוגיות מצביאות על החלשות פוליטית וכלכלית במרואה בסביבות 300 לספירה. [4].

בכמה מהמטבעות שנטבעו בזמנו מופיע ביוונית המוטו TOYTOAPECHTHXWPA-"שיכול לשמח את האנשים". מספר מטבעות שנושאים את שמו נמצאו במספר אתרים ארכאולוגים בהודו בסוף שנות ה-90, מה שמרמז על קשרי מסחר בין המדינות. [5]. מאפיין נוסף של אקסום לאחר שעזנה התנצר היה שנוי המטבעות מאיורים פגאנים לאיורים עם צלבים. עזנה הקים גם אובליסקים רבים בממלכתו.

עזנה ואחיו סאזנה, קיבלו תואר של קדושים על ידי הכנסייה האתיופית וב-1 באוקטובר נקבע יום הזבח שלהם.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: S. C. Munro-Hay, Aksum: An African Civilization of Late Antiquity, Edinburgh: University Press, 1991, עמוד 81.
  2. ^ ראו: S. C. Munro-Hay, Aksum: An African Civilization of Late Antiquity, Edinburgh: University Press, 1991, עמוד 77.
  3. ^ ראו: S. C. Munro-Hay, Aksum: An African Civilization of Late Antiquity, Edinburgh: University Press, 1991, עמוד 78.
  4. ^ ראו: S. C. Munro-Hay, Aksum: An African Civilization of Late Antiquity, Edinburgh: University Press, 1991, עמוד 79.
  5. ^ על פי: Paul B. Henze, Layers of Time: A History of Ethiopia, New York: Palgrave, 2000, עמוד 31.
הקודם:
אוסאנאס
קיסר אקסום
325 - 356
הבא:
מהדיס